1שמע אביה והפר ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ר"ל הבעל חוזר האב ומפר חלקו של בעל ר"ל דוקא חלקו של בעל אבל חלקו אין צריך לחזור ולהפר ומכל מקום צריך שתדע שכל שאמרו חוזר האב ומפר חלקו של בעל דוקא שלא נתארסה לאחר מיתת הארוס הא שנתארסה אפילו לבית שמאי אין האב מפר לבדו אלא עם הארוס האחרון כמו שיתבאר וכן זו שאמרו בזו ולא הספיק הבעל לשמוע לאו דוקא שהרי אב מיפר אחר מיתת ארוס לבדו אף בנדרים שנראו לארוס וכדאמרינן לקמן ואימא הני מילי בנדרים שלא נראו לארוס אבל נראו לא מצי מיפר ותירץ אי בנדרים שלא נראו לארוס מבנעוריה בית אביה נפקא אלא שמיפר אף בשנראו לארוס:2ומכל מקום יש שאין גורסין עם תשובה זו ר"ל או בנדרים שלא נראו וכו' וכן אין גורסין אימא וכו' אלא שהם גורסין אמר רבא הני מילי בנדרים שלא נראו לארוס אבל נראו לארוס לא מצי אב מיפר ר"ל אפילו לא נתארסה עד שתתארס ויפר עם ארוס אחרון ולדעת זה יש בענין שתים לחומרא אחת שאם נתארסה אפילו לא נראו לארוס ראשון אינו מיפר לבדו אלא עם ארוס אחרון והשניה שאם נראו לארוס אפילו לא נתארסה אינו מפר עד שתתארס ויפר עם ארוס אחרון הא אינו מיפר לבדו אלא נדרים שלא נראו לארוס ושלא נתארסה וכן נראה דעת גדולי הרבנים אבל לגירסתנו ולשיטתנו אין הכל תלוי אלא בנתארסה שאם נתארסה אפילו לא נראו לראשון אינו מפר אלא עם אחרון ואם לא נתארסה אף בשנראו לראשון מפר וכן עיקר:3ונשוב לביאור הסוגיא והוא שאמרו אמר רבי נתן הן הן דברי בית שמאי אבל בית הלל אומרין אינו יכול להפר ופירוש הדברים אין הפרת חלק הבעל כלום אלא אם כן חוזר ומפר חלקו וכן פרשוה גדולי הרבנים ומחלקתן של בית הלל יש מפרשים דבית הלל אסיפא הוא דפליגי ובששמע אביה והפר ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת סברי בית שמאי האב שהפר מיגז גייז וחלק הבעל כדקיימא קיימא ויכול להורישו לאב ואינו צריך להפר אלא חלקו של בעל ובית הלל סברי מקלש קליש ואף חלקו לא נסתלק לגמרי וצריך לחזור ולהפר את הכל ומכל מקום יש מפרשים חוזר ומפר חלקו של בעל עם חלקו ולבית הלל לא יפר אפילו עם חלקו ומפרשין אותה כשנתארסה ועיקר הדברים כדעת ראשון אלא שאנו חוזרין למה שאמרנו דבית הלל אסיפא הוא דפליגי כלומר אבל ארישא ר"ל שמת הבעל והפר ולא הספיק לשמוע עד שמת הבעל נתרוקנה רשות לאב לא פליגי בית הלל דאע"ג דמקלש קליש מכל מקום הואיל והפרת הבעל נתבטלה לגמרי אחר שאינו בגמר הפרה לא נקלש כל כך שלא יתבטל על ידי האב ויש חולקין לומר דארישא נמי פליגי כמו שכתבנו והלכה כבית הלל:4ממה שכתבנו למדת שיש שאלה בהקם ר"ל שאם שמע האב או הבעל וקיים יכול לישאל ביום הקמתו על מה שקיים ויחזור ויפר ואם הפר אחר הקמתו ונשאל על הקמתו אף ההפרה שהפר מועלת ואין צריך לחזור ולהפר וכן כתבוה גדולי הדור בתשובת שאלה ואין חלוק בזו בנערה המאורסה בין קיים אחד מהם לקיימו שניהם וכן בעל באשתו ואב לבתו ומכל מקום דוקא ביום הקמתו הא למחר לא דלא גרע משתיקה ומכל מקום אם הפר אין יכול לישאל על הפרתו אפילו בו ביום כדי שיחזור הנדר לקדמותו:5וגדולי הרבנים פרשו ענין שאלה בהקם בנערה המאורסה ששתי רשויות עליה וקיים האחד את נדרה והשני נשאל על נדרה שנעשה שליח לחרטתה שבטל הנדר ואין הקמת חבירו כלום אבל אם הפר האחד והשני נשאל על נדרה אין זה כלום שאין הנדר ניתר חציו בהפרה וחציו בשאלה ודברים רחוקים הם מכמה צדדים חדא דכל דכן הוא ואם שאלה מועלת בנדר שנתקיים כל שכן בנדר שהופר ועוד שאין לך אחר היתר חכם כלום ואף בשקיימו שניהם חכם יכול להתיר וכן בהקמת אב לבתו ובעל לאשתו:6זה שכתבנו שהבעל מקלש קליש ולא מיגז גייז פירושו בארוס על הדרך שכתבנו שאין יכול להפר אלא בשתוף אבל בעל גמור ר"ל שכבר נשאת לו והבעל מיפר נדריה לבדו שאלו במסכת נזיר פרק רביעי בעל אי מיגז גייז או מעקר עקר ונפקא מינה לאשה שנדרה בנזיר ושמעה חברתה ואמרה ואני ובא בעלה של ראשונה והפר לה אי מעקר עקר הא נמי משתריא שאלו ההתפשה כלום הואיל ועקר מעיקרו ואי אמרת מיגז גייז היא משתריא וחברתה אסירה ומכל מקום מיגז גייז האמור כאן אינו כאותו האמור שם והוא שזה האמור כאן פירושו שהוא גוזז חלקו ונשאר חלקו האחר בקיומו ואותו האמור שם הוא שהוא גוזז הנדר ליבטל מכאן ולהבא ולא שיהא מבטלו למפרע מעיקרו וכן נאמר בעל מיגז גייז לענין הפרת מקצת שהבעל שהפר מקצת מה שהפר הפר והשאר קיים כמו שאמרו יפר חלקו וכן באב שלא הופקע הכל בהפקעת מקצת בהפרה אלא בהתרה ומתוך כך פסקנו בה דמיגז גייז ומתוך כך אם שתה יין קודם הפרה לוקה אף לאחר הפרה:7בעל שקיים את הנדר לאשתו שתי פעמים והוא שאמר קיים ליכי קיים ליכי ונשאל על ההקמה הראשונה וחזר והפר אין הפרתו כלום והנדר נשאר קיים מפני שמיד שנשאל על ההקמה הראשונה חלה השניה וכמו שאמרו במי שנשבע שתי שבועות שלא יאכל ככר אחד שאין השניה חלה על הראשונה אם נשאל על הראשונה השניה חלה עליו דלכי משכחא רווחא חיילא ואף זו כן ואי אפשר לו לישאל על שתיהן כאחד שהרי בשעת הפרת הראשונה לא חלה השניה עדיין:8אמר קיים ליכי ומופר ליכי אין הפרתו כלום שהרי קיימו תחלה ותפוש לשון ראשון ושמא תאמר והרי באומר הרי זו תמורת עולה הרי זו תמורת שלמים נחלקו ר' מאיר ור' יוסי שלדעת ר' מאיר תמורת עולה ומטעם תפוש לשון ראשון אבל לדעת ר' יוסי שהלכה כמותו אם בשעה שאמר עולה נתכון לשלמים ולא שנמלך אחר כן לומר שלמים דבריו קיימין ותרעה ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים שמאחר שאי אפשר לקרא שני שמות כאחת אנו מקיימים את שתיהן שאף בגמר דבריו אדם מתפיס ואם כן אף בזו יחולו הקמה והפרה וישאר הדבר בספק שלא ללקות עליה אינו דומה שזו של תמורת עולה תמורת שלמים ראויים שניהם לחול על ידי רעייה להביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים אבל כאן אי אפשר לקיים הקמה והפרה כאחד והלכך הראשון חל והשני אינו חל כלל ואף חזרה אין כאן לומר שחזר מהקמתו והפר תוך כדי דבור שהרי עירב לשונותיו בוא"ו מוסף על ענין הראשון ר"ל קיים ליכי ומופר ליכי שמשמעו שבשניהם הוא רוצה ואי אפשר להם שיחולו אבל אם אמר קיים ליכי מופר ליכי בלא וא"ו נעשה מופר ליכי חזרה בתוך כדי דבור והפרתו הפרה:9אמר קיים ומופר ליכי כאחד הרי הוא כמי שלא הוציא מפיו כלום שכל שאינו בזה אחר זה ר"ל שהאחרון אינו מועיל אף בבת אחת אינו ר"ל שאין אחד מהם מועיל כמו שכתבנו בשני של קדושין בענין מקדש שתי אחיות ואחר שאם אמר קיים ליכי ואחר שעה אמר מופר ליכי אין מופר ליכי שאחר קיים ליכי כלום ואע"פ שבתמורת עולה תמורת שלמים אינן בזה אחר זה שאלו אמר הרי זו תמורת עולה ולאחר שעה אמר הרי זו תמורת שלמים אינו כלום ואע"פ כן ישנן בבת אחת כמו שביארנו זו מיהא יש בה צד שישנה בזה אחר זה שאלו אמר חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים תרעה ותמכר ויביא בחציה עולה ובחציה שלמים אבל זו אינן בזו אחר זו לעולם:10אמר קיים ליכי ומופר ליכי ולא תחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה יראה שאין כאן לא הקם ולא הפר ונשאר הנדר כמעיקרו ומיפר כל היום ויש אומרים שאף הפרה הראשונה מועלת וכן דעת גדולי הרבנים ויש אומרים שהדבר בספק ושלא ללקות עליה אלא שתשאר באיסורה וכן נראה מסוגיית הגמרא:11אמר לה קיים ליכי היום אין זו הפרה לצורך מחר במכלל לאו אתה שומע הן אלא הרי היא הקמה ליומא ונתקיים הנדר לעולם אמר לה קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר הואיל וקיים לה היום אין הפרתו של מחר כלום אע"פ שהוא מפר מעכשו לצורך מחר הואיל ומכל מקום קיימו היום אפילו אמר מופר ליכי למחר ולא אמר קיים ליכי היום או אפילו אמר בהדיא מופר ליכי היום לצורך מחר הואיל ומכל מקום נדרה נשאר היום קיים אין הפרתו לצורך מחר כלום אמר לה קיים ליכי שעה אחת ועברה השעה והיום ולא הפר נדרה קיים ואין אומרין מכלל לאו אתה שומע הן וכונתו שלאחר שעה יהא מופר אלא הקמתו הקמה לשעתו ולא הפר ביומו אמר קיים ליכי שעה אחת ומופר ליכי לאחר שעה או שאמר קיים ליכי שעה אחת וכשעברה השעה אמר לה ביומו מופר ליכי הרי זה ספק שמא הואיל וקיימו לשעה קיימו לעולם או שמא הואיל וכל היום בדין הקמה והפרה הפרתו הפרה והלכך אסורה בנדרה ואם עברה עליו אינה לוקה:
