1כבר ביארנו שכל נדרים שיש בהן עינוי נפש אדם מיפר חוץ מהנאתי על פלני שאע"פ שלפעמים מצטערת על שאירע לה כן אחר שאין זה עינוי גופה אין זה עינוי נפש ולדעתי דרך כלל נאמרה לכל שאין בו צער הגוף אע"פ שאפשר שתצטער מצד מה שאירע לה מסבת הכעס או מאיזו מדה מגונה אבל הנאת פלני עלי יפר שזה אפשר לבא לידי עינוי נפש שאע"פ שאיפשר לה באחר שמא יש לאותו פלני דבר שאינו נמצא אצל אחר:2ולענין ביאור הקשו על זו האחרונה ממה שאמרו במשנתנו פירות מדינה זו עלי יביא לה ממדינה אחרת כלומר ואין זה עינוי נפש ומאי שנא מהנאת פלני עלי שאם נאמר שיזדמן לפעמים שיהא לאותו פלני דבר שאינו אצל אחר אף בזו שמא לא יזדמן שיבאו מפירות מדינה אחרת לכאן וכן לא יזדמן שילך אדם לשם להביא לה אע"פ שהיא קרובה והעמידה באומרת שתביא אתה כלומר שלא אסרה על עצמה אף פירות מדינתה אלא כשיביאם הבעל הא כל שיביאו לה אחרים אף מאותה מדינה או שיביא לה אף הוא ממדינה אחרת או מפירות מדינה אחרת מותר וודאי דבר מצוי הוא זה ואין זה עינוי בשום פנים ולתירוץ זה מה שאמרו במשנה יביא לה ממדינה אחרת הוא הדין שהיה יכול לומר יביאו לה אחרים מאותה מדינה אלא גדולה מזו לימד שיש היתר אף על ידי בעלה ואינה כנודרת הנאה מבעלה וכן לתירוץ זה זו שאמרו בראש המשנה קונם פירות העולם עלי יפר פירשוה בתוספות אפילו אמרה שתביא אתה הואיל ואי אפשר לה על ידי בעלה בשום פנים שלא יצא מכלל עינוי אלא בצירוף דברים שתהא יכולה ליהנות על ידי אחרים בכלם ועל ידי בעלה במקצת:3וחזרו והקשו מסוף המשנה שאמרה פירות חנוני זה עלי אינו יכול להפר כלומר שהרי אפשר לה מאחרים ולדבריך הא לא גרע מהנאת פלני עלי ותירץ שאף זו בשתביא אתה ונשארו לה של אותו חנוני על ידי אחרים ושל אחרים אף על ידי הבעל ואין כאן עינוי בשום פנים וחזרו והקשו ממה שאמרו בסיפא אם לא היתה פרנסתו אלא מאותו חנוני יפר כלומר הואיל ונמנעו ממנה לגמרי פירות אותו חנוני הא כל שפרנסתו מאחר לא יפר הואיל ואפשר לו באחר ואמאי הא לא גרע מהנאת פלני עלי ותרצה גם כן בשתביא אתה שנשארה לה הבאת אחרים מאותו חנוני והבאת הבעל מחנוני אחר ואי בעית אימא מתניתין ר' יוסי היא וכו' ולא יפר דקאמר שאינו יכול להפר משום עינוי נפש אלא משום דברים שבינו לבינה אבל לרבנן מיפר אף משום נדרי עינוי נפש וכן הלכה כמו שפסקנו במשנתנו וגדולי המחברים פסקו בזו כדעת רבי יוסי והוא שכתבו נדרה שלא לאכול תאנים של מדינה זו יפר משום דברים שבינו לבינה שטורח הוא לו להטפל להביא לה ממדינה אחרת והדברים מתמיהין שהרי לפי המסקנא אף לרבנן משום נדרי עינוי נפש מיפר:4ומכל מקום יש גורסין כאן בקושיא אחרונה אם לא היתה פרנסתו אלא הימנו יפר ומדסיפא בדמייתי בעל רישא נמי בדמייתי איהו ומפרשים בה מדסיפא דקתני יפר פירושו בשאי אפשר ליהנות מאותו חנוני אלא על ידי הבעל עצמו לפי שאין החנוני מקיף לה אלא על ידי הבעל ונמצא שאי אפשר לה להביא לה אלא באיסור ומתוך כך יפר שמע מינה רישא דקתני פירות מדינה זו עלי שאסרתם לגמרי עליה בכל הבאה אפילו בהבאת עצמה ואע"פ כן לא יפר הואיל ומכל מקום אפשר לה באחרים אלא ודאי רישא בכל הבאה שבעולם אסרתם ואע"פ כן לא יפר וקשיא לשמואל אלא דאיכא לתרוצי דמתניתין רבי יוסי ולא יפר דקאמר משום נדרי עינוי וכו' וכדפרישנא ואף נסח זה ופירושו מסכים לשיטתנו וכנגד שיטת גדולי המחברים:5ומכל מקום יש גורסין אלא רישא וכו' ומתניתין רבי יוסי הא לרבנן מיפר ואי בעית אימא מאי אין יכול וכו' כלומר ואי בעית אימא רבנן ומאי אינו יכול להפר דקאמר משום עינוי הואיל ואפשר לה באחרים אבל מיפר לה מדין נדרים שבינו לבינה שטורח הוא לו להטפל ולהביא ממדינה אחרת או שמא מתוך שהיא מנידתו ומטריחתו מתגנה עליו:6האשה שנדרה משתי ככרות והדבר מוכיח שתצטער באחת וכגון שהוא פת נקיה ולא תצטער באחרת וכגון שהוא פת קיבר יכול להפר בזו שמצטערת בו ולא לאחרת ואפילו הפר סתם אין הפרתו מועלת אלא לאותה שמצטערת בה שהרי האחרת אינה בכלל נדרי עינוי ואין מקום לומר בה שתהא היתר האחת תלויה בהיתר האחרת שאפילו היה הכל דבור אחד אין אומרין בבעל הופר מקצתו הופר כלו דבעל מיגז גייז ולא מעקר עקר כמו שביארנו ולא נאמר כן אלא בהיתר חכם שמתיר את הנדר מעיקרו כאלו לא נדר כלל אבל בבעל לא והוא שאמרו קונם תאנים וענבים עלי הפר לתאנים אינו מופר לענבים וכן בנדרים הראויין להפרה שקיים מקצתן מה שקיים קיים ויכול להפר את הנשאר כמו שיתבאר:7האשה שנדרה ועברה על נדרה קודם שיפר לה הבעל אע"פ שהפר לה הבעל ביומה הרי זו לוקה על מה שעברה קודם הפרתו שהבעל כמו שביארנו מיגז גייז ולאו מעקר עקר הפר לה והיא לא ידעה ועברה על נדרה אינה לוקה הואיל וכבר הופר נדרה אע"פ שלא ידעה בהפרתו אלא שסרך עבירה בידה אחר שנתכונה לעבור מעתה נדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים קודם הפרה אפילו הפר לה בעלה אחר כן ביומה סופגת את הארבעים אף לאחר הפרתו על מה שעברה קודם ההפרה הא משהפר לה אינה לוקה אפילו אכלה חרצנים וזגים שמא תאמר והיאך הפרתו הפרה אצל חרצנים וזגים והלא אמרו בנדרה משתי ככרות באחת מתענה ובאחת אין מתענה שאין הפרתו הפרה אצל אותו ככר שאין מתענה בו וחרצן וזג אין בו עינוי נזירות שאני שהכל בכלל נזירות וכל שהפר נזירותה הופר הכל שאין נזירות לחצאין שהרי מי שאמר הריני נזיר מן החרצן לבד או הריני נזיר מן הזג או הריני נזיר מן הטומאה או הריני נזיר מן התגלחת הרי זה נזיר גמור:
