מאירי על נדרים פ״ח ב

1 שתוף שבמבוי אם לא רצו לשתף אחד אחד יכול אחד מהם לשתף על ידי כולם וכיצד הוא עושה מניח את החבית של יין או של גרוגרות או הדבר שמערב בו במקום שהוא רוצה להניחו ומזכה להם על ידי אחר והוא שיאמר קבל חבית זו לזכות בה לכל בני המבוי שמאחר שהם גדולים ואין רשות אב עליהם הרי היא זכיה גמורה וכן על ידי עבדו ושפחתו העבריים שמאחר שאין גופן קנוי אין ידן כידו עד שנאמר שלא יצא בזכיה זו העירוב מתחת ידו וכן על ידי אשתו אע"פ שאין קנין לאשה בלא בעלה שמאחר שהוא מקנה לה לזכות לבני המבוי מסלק הוא עצמו לגמרי מחלקם ואע"פ שאין לה חצר מיוחדת באותו מבוי ומה שהעמידוה כאן ביש לה חצר באותו מבוי שהיתה אוסרת עליהם וצריך הבעל לזכות לה העירוב ומגו דזכיא לנפשה זכיא לאחריני לדעת ר' מאיר הוצרכה אבל לדעת חכמים שהלכה כדבריהם אף באין לה חצר באותו מבוי כן ואם תאמר לדעת ר' מאיר היאך יש לה חצר והלא מה שקנתה אשה קנה בעלה אפשר שנתן לה בעלה וכמו שאמרו פרק חזקת במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות וזו היא שיטתנו וכן עיקר ומכל מקום בתוספות תפסו בה דרך אחרת ולדעתם אין אדם מזכה על ידי אשתו אלא אם כן יש לה חצר מיוחדת לעצמה שם ושאינה אוכלת על שלחנו ולא מקבלת פרס הימנו ועיקר כמו שכתבנו וכבר הארכנו בה יותר במקומה בעירובין פרק חלון במשנה הרביעית:

2 המשנה השישית והכונה בה לבאר ענין החלק השישי והוא שאמר ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה כיצד אמרה הרי אני נזירה לאחר שלשים יום אע"פ שנשאת בתוך שלשים יום אינו יכול להפר נדרה והיא ברשות הבעל והפר לה ואמרה הרי אני נזירה לאחר שלשים יום אע"פ שנתאלמנה או נתגרשה בתוך שלשים יום הרי זה מופר נדרה בו ביום נתגרשה בו ביום החזירה בו ביום אינו יכול להפר זה הכלל כל שיצאת לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר אמר הר"ם פי' אמרו ונדר אלמנה אם היה לפי הפשט יהיה הפסוק מיותר ומי הוא שיוכל להפר לה אחר שאין לה בעל ואמנם הכונה שהיא כאשר נדרה והיא בלתי בעל והתנה שהנדר יהיה בזמן פלוני עוד נשאת קודם הזמן שהתנה שיהיה הנדר בו ובא זמן הנדר והיא בעולת בעל אינו יכול להפר והמאמר כלו מבואר:

3 אמר המאירי ונדר אלמנה וגרושה כלומר מקרא זה על כל פנים צריך לדרשו שאם הוא כפשוטו מה הוצרך לומר כן והרי הדבר ידוע באלמנה וגרושה שאין רשות אדם עליה ומי יפר אלא בא ללמד שיש צדדין שהיה נראה לומר שתהא רשות הבעל חלה עליו בשעת הנדר ושיהא יכול להפר ואע"פ כן אין אומרין כן כיצד אמרה הריני נזירה לאחר שלשים והרי שאין הנדר חל עד שישלמו שלשים ונשאת תוך שלשים וביום שלשים שחל בו הנדר הפר לה אין זה כלום שאין הולכין אלא אחר שעת הנדר ובכלל הקודמין הוא ואין הבעל מיפר בקודמין היתה ברשות הבעל ונדרה להיות נזירה לאחר שלשים והפר לה בעלה ואחר כך נתגרשה או נתאלמנה תוך שלשים שנמצא בשעה שחל הנדר אין רשות אחרים עליה אע"פ כן הפרת הבעל הפרה שאחר שעת הנדר אנו הולכין והבעל מיפר בנדרים אע"פ שעדיין לא חלו כמו שהתבאר:

4 נדרה בו ביום ונתגרשה בו ביום קודם הפרה ואחר כך החזירה בו ביום ובא להפר לה אין הפרתו כלום שכבר יצאה לרשות עצמה שעה אחת ואותה שעה חל נדרה וכשהחזירה הרי הנדר בכלל הקודמין:

5 זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: