1הירק מותר לאכול ממנו אכילת עראי בלא מעשר עד שיוקבע למעשר ואיזה דבר קובעו לכך אם היה ירק שדרכו ליאגד משיאגד ואם אין דרכו ליאגד משימלא ממנו את הכלי:2תלמידי חכמים אסור להם להפריש ממה שאין לפניהם על מה שלפניהם כגון שיאמר על פירות שיש לו במקום פלני שיהיו מעשר על אלו שלפניו כדי שיוכל מעכשיו לאכול את אלו שמא אותם שסמך עליהם נאבדו באותה שעה ונמצא שאכל טבלים למפרע ומ"מ במה שלפניו רשאי ליתן עיניו בצד זה ולקרוא לו שם מעשר אע"פ שאין מפרישו עכשו משם ואוכל מצד שני:3תלמיד חכם שאמר דבר הלכה מחדשת הן דרך הוראה הן דרך גדר הן להחמיר הן להקל אע"פ שהוא מבטל בזה מנהג קדמונים אין ראוי להחזיקו בכך במדת יוהרא ונטילת שם במה שאין ראוי לו לסרב בדבריו מצד שלא נהגו הקדמונים כן אחר שהוא מראה פנים לדבריו ושהוא כדאי לסמוך עליו שכל תלמיד ותלמיד מקום הונח לו להתגדר בו וזהו שאמרו ברבינו הקדוש כשהתיר את בית שאן חברו עליו אחיו ובית אביו אמרו לו מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהג בו היתר דרש להם מה שנאמר בחזקיה וכתת את נחש הנחשת וכו' אפשר בא אסא ולא ביערו וכו' אלא מקום הניחו לו וכו' מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו ר"ל שאין מסירין אותו מדעתו מצד המנהג הקדום ואמרי לה אין מזניחין אותו כלומר שאין מעמידין אותו בחזקת שכחן ומורה בדרך שלא נתקבל בה כן:4ממדותיהם של תלמידי חכמים שכל מי שנתלוה עמהם בדרך אפי' לא היה מכירו וכן אפילו הוא משאר עממין יהא מסביר לו פנים וחולק לו מכבודו ולא שיתיאש ממנו ויניחהו למקרים שלא יאמרו עליהם כך עושין לבני לויה:
