1קרבן השלמים יש ממנו שהוא בא דרך הודאה לשם על נס שאירע לו והוא נקרא שלמי תודה והוא טעון להביא עמו ארבעים חלות שלשים של מצה ועשרה של חמץ כמו שיתבאר במקומו:2מי שאמר הרי עלי לחמי תודה מביא תודה ולחמה שהדבר ידוע שאין מקריבין לחם בלי תודה ולא כיון אלא להזכיר סוף הקרבן אמר הרי עלי לחמי תודה לפטור תודתו של פלוני מביא אותו פלוני את התודה וזה מביא את הלחם לפטור תודתו וכן אם אמר הרי עלי עשר לחמי תודה לפטור תודתו של פלוני מביא זה עשר של חמץ או של מצה ומביא חברו את השאר אמר הרי עלי לחמי חודה לפטור תודתו של פלוני והביא עסה שהיא ספק חמץ ספק מצה כגון הכסיפו פניה לא יצא שהרי אין חבירו פטור בכך ואפי' אמר עשר לחמי תודה לפטור תודתו של פלוני והביא עסה כזו לא יצא ידי נדרו שהרי אין חברו יודע אם היא חמץ שיביא מצה אם היא מצה שישלים השאר בחמץ ונמצא שלא נפטר חברו בלחמו של זה וכל שלא נפטר חברו בלחמו לא יצא הוא ידי נדרו אמר הרי עלי לחמי תודה מן החמץ או מן המצה והביא עסה זו לא יצא שהרי חייב הוא בתודה ואין זה הלחם כדי לפטור אמר הרי עלי עשר לחמי תודה מן החמץ או מן המצה לתודתו של פלוני ולא אמר לפטור מביא עשר לחמי תודה ויפלו דמיהן לנדבה לתודה אחרת הביא עתה ספק חמץ ספק מצה יש אומרים שיצא ידי נדרו ויפלו דמיהן לנדבה אחרת הרי מ"מ או חמץ או מצה הוא ויש אומרים אף בזו שאפשר שאינו לא חמץ ולא מצה ולא יצא ידי נדרו:
