מאירי על חולין קל״ה ב

1 ישראל שהוא שותף עם הגוי בתבואה חלקו של ישראל חייב שאין שותפות הגוי פוטרת בתרומה אבל חלקו של גוי יש צדדין שהוא חייב מדברי סופרים אם לקח ישראל ממנו ויש צדדין שהוא פטור כיצד ישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות וחלקו התבואה הן בקמה הן בגדיש אם היה דבר זה בארץ ישראל שהתרומות והמעשרות בה מן התורה וכבר ידעת שכל שהוא מן התורה אין ברירה והרי אף כשחלקו נמצאו החלקים כלם מעורב בהם ישראל וגוי נמצאת תבואה זו טבל וחלין מעורבין זה בזה וכיצד יעשה יש אומרין שאין לו תקנה שנמצא מפריש מן הפטור על החיוב שאע"פ שחלקו של גוי חייב מ"מ מדברי סופרים הוא ומ"מ גדולי הרבנים פירשו שיש לו תקנה והוא שיפריש ממקום אחר על המחוייב שבכאן ואם אין לו ממקום אחר מפריש מניה וביה לחשבון הכל שאם יש כאן עשרים סאין בולל את הכל ומפריש שנים ואומדין חייב לחייב ופטור לפטור על הדרך שביארנו במסכת ראש השנה בחדש וישן צובר גרנו ואומדין ישן לישן וחדש לחדש ויש חולקין בזו שלא נאמר אלא בששניהם חיוב וכן יש מי שאומר שלא נאמר אלא בלח כגון יין ושמן שהוא מתערב יפה כמו שביארנו במסכת ראש השנה:

2 היתה תבואה זו של סוריא שאין חיובה אלא מדברי סופרים כבר ידעת שכל שמדברי סופרים יש ברירה והרי חלקו של ישראל טבל גמור ומתקנו ושל גוי פטור מכלום:

3 תבואת השותפין ישראלים הרי היא בחיובה כאלו היא של אחד לגמרי לא נאמר דגנך אלא למעט דגון גוי כגון גוי שלקח תבואה של ישראל ומרחה שמרוחו פוטר אפי' חזר ישראל ולקחה וכן בא דגון גוי למעט שאר דברים כמו שיתבאר במקומו בע"ה:

4 עיסת השותפין ישראלים חייבת בחלה היה גוי שותף בה עמו אם יש בחלקו של ישראל כשיעור חלה חייב וכמה שיעורה כדי עיסת מדבר והוא היה עומר והעומר עשירית האיפה ואיפה שלש סאין וסאה ששת קבין וקב ארבעת לוגין ולוג ששה ביצים נמצא שיעור חלה כשיעור מ"ג ביצים וחומש ביצה כמו שיתבאר במקומו:

5 שדה של שני שותפין חייבת בפאה ומ"מ אם היה נכרי שותף בה יראה שהיא פטורה:

6 בהמת השותפין חייבת בבכורה לא נאמר בקרך אלא למעט שאם היה הגוי שותף בה הן באם הן בולד אפי' לא היה לו אלא אבר אחד פטורה כל זמן שאם יחתך חלק הגוי ישאר הבכור בעל מום כמו שיתבאר במקומו:

7 בית של שותפין ישראלים חייב במזוזה לא נאמר ביתך אלא לדרוש דרך ביאתך ר"ל שיניחנה מצד ימין הנכנס שהביאה מיוחסת לימין מפני שכל זמן אדם עוקר את רגלו הימנית תחלה: