1כזית מן המת שהוא מטמא באהל שנחלק לשנים והכניס שני החצאין לתוך הבית האהל מצרפן ומטמאה באהל וכן כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית יש מי שמפרש דבר זה דוקא בשהכניסן כאחת ויראה אף בשהכניסן בזה אחר זה:2קולית סתומה אינה מטמאה לא במגע ולא במשא וכבר ביארנוה למעלה שני חצאין אלו שתחבן בקיסם שאמרנו עליהם במשנה שהנושאן טמא דוקא בשהיה חוט אחד של בשר מתפשט ויוצא ומחבר בין שתיהן אבל אם היו מפורדות מכל וכל אפי' נשאם כל היום טהור:3המשנה החמשית והכונה בה בביאור החלק הרביעי בטומאת העצמות ואמר על זה קולית המת וקולית המוקדשין הנוגע בהן בין נקובים בין סתומים טמא קולית הנבלה וקולית השרץ הנוגע בהן סתומים טהורים נקובין כל שהוא מטמאין במגע ומנין שאף במשא ת"ל הנוגע והנושא את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא אמר הר"מ פי' קולית הוא כל עצם שיש בו מוח והוא סתום בשתי קצותיו ומה שאמר מוקדשין ר"ל מן המוקדשין שהוא מטמא כמו שיתבאר ומה שאמר מנין אף במשא הוא מדבר על קולית השרץ אבל השרץ אין בו טומאת משא כמו שיתבאר בתחלת כלים ביצת שרץ המרוקמת טהורה ניקבה כל שהוא מטמאה במגע פי' ענין מרוקמת שיש בו שרטוטי תואר בעל חי ואיבריו כבר בתוך הביצה כמו שנ' אשר עשיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ:4אמר המאירי קולית המת הנוגע בה בין סתומה בין נקובה טמא שהרי עצמות המת מטמאין במגע ויש בו צדדין שמטמא באהל מצד המוח שבתוכו כמו שיתבאר בגמ':
