רש"י על פסחים פ׳ ב:ט״ו

15 ובמאן - במי תארע טומאת התהום זו דשרץ דקאמר לא הותרה:

16 אי בנזיר מי מהניא ביה - אפילו טומאות דשרץ ודאי לסתור מניינו והבאת קרבנותיו:

17 וכי ימות עליו כתיב - פתע זה שוגג פתאום זה מזיד בכריתות דף ט.: