רש"י על פסחים ע״ט א:ג׳

3 נטמאו בעלים - במת דלא חזו למיכל לאורתא דטומאתן שבעה:

4 ואם זרק לא הורצה - דאע"ג דאכילתו לא מעכבא גברא דחזי לאכילה בעינן ורחמנא דחייה לטמא נפש לפסח שני ובנזיר נמי כתיב שם כי ימות מת עליו וגו' דסותר את נזירותו: