רש"י על פסחים ע״ח ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ע״ח ע״ב:ב׳ רש"י על פסחים ע״ח ע״ב:ה׳ »

1 שואל ומשיב מהדורא חמישאה פתח ↗

מ"ש בשם ספר מאיר נתיבים שנסתפק אם גם הבעלים אסורים בשלהם קודם הקטרת אמורים כמו הכהנים בחזה ושוק או לא. הנה הספר אינו ת"י. אבל בגליון הרמב"ם הערתי מזה וכתבתי בפ"ט ממעה"ק הי"א על מ"ש הרמב"ם שם שאין הכהנים זוכין בחזה ושוק אלא לאחר הקטר האמורין כתבתי בזה"ל ה"ה הבעלים אינם זוכים בבשר קודם הקטר האימורין כמ"ש רבינו פח"י מפהמ"ק ה"ז וע' מלמ"ל פי"א ממעה"ק הלכה ד' שכ"כ בהדיא בפח"י מפסהמ"ק ה"ז שם כתבתי עה"ג במ"ש הרמב"ם דהאימורין מתירין את הבשר לאדם וז"ל עמ"ש בפ"ט ממעה"ק הי"א. וכעת ראיתי שהדבר מבואר בביצה דף כ"א דכהנים כי קא זכו משלחן גבוה קא זכו וע"ש בש"ס ורש"י שכ' בהדיא דה"ה הבעלים משלהם והוא מוכרח דאל"כ אימתי יש לבעלים חלק בו ואף דיש לדחות כן הוא העיקר עכ"ל שם וכוונתי במ"ש שיש לדחות דהיינו דבאמת י"ל דגם קודם הקטרה מותר רק כיון שעכ"פ לאחר שחיטה משלחן גבוה קזכו שוב מקרי אין להדיוט חלק בו. אבל באמת גוף הדבר נ"ל מוכרח דאל"כ באמת יקשה הא כיון דעכ"פ מגיע להדיוט חלק ניהו דמשלחן גבוה קזכו אבל עכ"פ ממונו הוא ובפרט לשיטת רש"י דגם אחר שחיטה מקרי לריה"ג חלק הבעלים ממונם א"כ יש להדיוט חלק בו ומה בכך דמשלחן גבוה קזכו וע"כ דכיון דאסור קודם הקטרה א"כ אין להדיוט חלק קודם התרת הקטרת האימורין ושוב לא מקרי של הדיוט כיון שמחוסר התרה של ההקטרה וע' בתוס' פסחים דף מ"ז. ובזה יש ליישב קושית הצל"ח שם ע"ש ודו"ק: שוב ראיתי בצל"ח דף כ"א ע"ב בתוס' שעמד על מדוכה זו אם מותר לבעלים קודם הקטרת האימורין והוא מספק עלינו הדבר ורוצה להביא ראיה להיפך מהא דאמרו בפסחים דף נ"ט כיון דלא אפשר עשאום כמי שנטמאו או שאבדו דתניא וכו' נטמאו האימורין וכו' וע"ז הקשה דלמה לא הביא ממשנה ערוכה בפסחים דף ע"ח ע"ב נטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם וע"כ כיון דפסח נאכל לבעלים ל"ש לומר דלא חזי כיון דהבשר נאכל לבעלים ולכך הביא מחלק הכהנים ע"ש ולפענ"ד אין כדאי לסתור פשטת הדברים ואין התחלה לקושיא זו דשאני התם דעיקר הפסח הוא בשביל אכילת אדם וכמ"ש רש"י שם ופשיטא דאינו מעכב החלב הבשר אבל בשאר קדשים דאדרבא הכהנים והבעלים זכו משלחן גבוה לכך ה"א דכל שלא יקרבו האמורים לא חזי לאכול הבשר וע"ז הביא מחלק הכהנים וז"ב:

1 דרכי משה (עמיאל) פתח ↗

והנה עי' בפסחים עח, ב במשנה: "נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם, נטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם, ובמוקדשין אינו כן, אלא אע"פ שנטמא הבשר והחלב קיים זורק את הדם". - ועי' שם ברש"י ד"ה נטמא בשר, דרישא אפילו לר' אליעזר, דס"ל דאף אם אין בשר יש דם ופליג אר' יהושע, בכ"ז בפסח מודה משום "דעיקר פסח לאכילת אדם קאתי". וזהו שמקשה - "פסח" יקשה אף לשיטת ר' אליעזר, דלא יורצה לעולם, אחרי דתמיד איכא בזה ספק טריפות, ומהספק נעשה ודאי לענין הבשר דחסר המתירין, וממילא הזריקה אינו מרצה אף לר' אליעזר. "וקדשים", דאמנם ר' אליעזר סובר בהם דאף אם אין בשר יש דם, ולדידיה מספיקא לא יצטרך להביא קרבן אחר כנ"ל, אבל הרי הלכה כר' יהושע, דגם בהו אם אין בשר אין דם כנ"ל.

2 פסחים פתח ↗

מַתְנִי׳ נִטְמָא בָּשָׂר וְחֵלֶב קַיָּים — אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. נִטְמָא הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָּים — זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבַמּוּקְדָּשִׁים אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּים — זוֹרֵק אֶת הַדָּם.

4 מתני' נטמא בשר וחלב קיים אין זורק את הדם - אפי' לר' אליעזר דעיקר פסח לאכילת אדם קאתי:

5 ובמוקדשין אינו כן - אפילו לר' יהושע שאפילו נטמא בשר וחלב קיים זורק את הדם דהא תרתי איכא מתיר ושיריים שהדם מתיר אימורין למזבח:

« רש"י על פסחים ע״ח ע״ב:ב׳ רש"י על פסחים ע״ח ע״ב:ה׳ »