רש"י על פסחים ע״ח א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ע״ח ע״א:ו׳ רש"י על פסחים ע״ח ע״א:ט׳ »

1 פסחים פתח ↗

מַתְקֵיף לַהּ רַב מָרִי: נְהִי נָמֵי דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בִּשְׁלָמָא זְבָחִים — אִיכָּא דָּם, עוֹמֶר נָמֵי — אִיכָּא קוֹמֶץ, לֶחֶם הַפָּנִים נָמֵי — אִיכָּא בָּזִיכִין.

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה בשלמא זבחים. איכא עולין כו' ואיכא תרתי. מלשון הגמרא איכא דם משמע דסובר דלרבי יוסי א"מ על העולין וכרי"ה לעיל. נשמט בהשקלי וטריא וקומץ ובזיכין במקום דם הקרבנות קאי כמבואר בכ"ד. וכ"מ מפירש"י לעיל ד"ה עומר ושתי הלחם דליכא עולין ועי' במנחות יב ב וברש"י שם ד"ה הנך דגואי אבל מדברי התוס' שם טו ד"ה והא עולין לא משמע כן וצ"ע גם מש"כ שם לחלק בין יחיד לצבור קשה דמדקאמר הש"ס לעיל אלמא קסבר ר"י אין הציץ מרצה על העולין ולא על האוכלין ומשמע דר"ל וא"כ ע"כ מתני' דלא כוותיה אלמא דאף בצבור הוה ס"ד דאין מרצה על העולין ובמסקנא דמחלק בין יחיד לצבור היינו דבצבור ס"ל דמרצה אף על האוכלין כמש"כ התוס' כאן :

3 רש"ש על פסחים פתח ↗

4 פסחים פתח ↗

5 פסחים פתח ↗

1 ורבי יוסי סבר - נהי דזריקה כשירה היא להוציא את הבעלים ידי נדרן דלא בעינן תרתי מיהו להאי בשר לא מהני ציץ למהוי הך זריקה מהניא ליה למיקבעה בפיגול ולאפוקה מידי מעילה:

2 בשלמא זבחים - דמתני' איכא עולין דמרצי ציץ עלייהו ואיכא תרתי:

3 עומר נמי דאיכא קומץ - דמרצי ציץ עליה וחדא מיהא איכא:

4 ובלחם הפנים איכא בזיכין - שמתירין את הלחם כקומץ למנחה דכתיב ביה ויקרא כ״ד:ז׳ והיתה ללחם לאזכרה:

5 בזיכים - לבונה של לחם הפנים וכתיב בקומץ שם ב והקטיר הכהן את אזכרתה וציץ מרצי עלייהו דהא עולים נינהו:

« רש"י על פסחים ע״ח ע״א:ו׳ רש"י על פסחים ע״ח ע״א:ט׳ »