רש"י על פסחים ס״ח א:י״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ס״ח ע״א:י״ח רש"י על פסחים ס״ח ע״ב:א׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

924 פירוש - אין תרופה למכה שהנחש הביא לעולם מיתה. ויש להעיר, שנאמר דברים לב, לט "ראו עתה וגו' אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא וגו'", ודרשו חכמים פסחים סח. "'אני אמית ואחיה', יכול מיתה באחד וחיים באחד "אני ממית את המתים, ואני מחיה וזן את החיים" רש"י שם, כדרך שהעולם נוהג. תלמוד לומר 'מחצתי ואני ארפא', מה מכה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה". ועוד נאמר ישעיה ל, כו "ביום חבש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא", ודרשו חכמים ב"ר י, ד "'ומחץ מכתו ירפא', מחץ מכתו של עולם ירפא". והפחד יצחק שבועות מאמר כא אות ד כתב: "סוף סוף גזרת המיתה היא גזירה דעבידא ובטלא, 'ומחצתי ואני ארפא' כתיב, ועתיד הקב"ה לרפא מחץ מכתו של עולם, ואדרבה, המות היא הופעה זמנית, וחק החיים הוא חק הנצח". ומדוע כתב כאן שהנחש "הביא מכה לעולם שאין תרופה לה". ויש לומר, שבתוך גבולות העוה"ז מכת מיתה היא ללא תרופה, ורק כשנצא מגבולות העוה"ז תהיה תרופה למיתה ו"מחץ מכתו של עולם ירפא". וראיה לדבר, דאמרו חכמים ברכות ה. "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר תהלים ד, ה 'רגזו ואל תחטאו'. אם נצחו, מוטב. ואם לאו... יזכור לו יום המיתה, שנאמר שם 'ודומו סלה'". ופירש רש"י ברכות שם "ודומו סלה - יום הדומיה הוא יום המות, שהוא דומיה עולמית". ויסתער הלב שרש"י מכנה את יום המיתה "דומיה עולמית", בעוד שכולנו מאמינים בתחיית המתים, ו"המות היא הופעה זמנית, וחק החיים הוא חק הנצח" לשון הפחד יצחק הנ"ל. אלא הם הם הדברים; בתוך גבולות העולם הזה אין תרופה למחץ מכתו של עולם. אך כשנצא ממגבלות אלו, ונגיע לארץ חדשה ושמים חדשים, שם תמצא התרופה למיתה, ויתקיים המקרא "ומחץ מכתו ירפא".

2 פסחים פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה״ יָכוֹל מִיתָה בְּאֶחָד וְחַיִּים בְּאֶחָד, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעוֹלָם נוֹהֵג, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא״, מָה מַכָּה וּרְפוּאָה בְּאֶחָד, אַף מִיתָה וְחַיִּים בְּאֶחָד. מִכָּאן תְּשׁוּבָה לָאוֹמְרִים אֵין תְּחִיַּית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: בַּתְּחִלָּה מַה שֶּׁאֲנִי מֵמִית אֲנִי מְחַיֶּה, וַהֲדַר מַה שֶּׁמָּחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא.

19 מיתה באחד וחיים באחד - אני ממית את המתים ואני מחיה וזן את החיים:

20 הכי גרסינן דבר אחר בתחלה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שאני מחצתי אני ארפא - שכדרך שהן מתים חגרים סומים אלמים כך הן חיין במומן ואחר כך מתרפאים כדכתיב אז ידלג כאיל פסח ישעיהו ל״ה:ו׳:

« רש"י על פסחים ס״ח ע״א:י״ח רש"י על פסחים ס״ח ע״ב:א׳ »