רש"י על פסחים ס״ז ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ס״ז ע״ב:ז׳ רש"י על פסחים ס״ז ע״ב:ט׳ »

1 פסחים פתח ↗

הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָכוֹל דָּחֲקוּ זָבִין וּמְצוֹרָעִין וְנִכְנְסוּ לָעֲזָרָה בְּפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה, יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כׇּל צָרוּעַ וְכׇל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ״. בְּשָׁעָה שֶׁטְּמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין — זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין, אֵין טְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין — אֵין זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין.

2 פסחים פתח ↗

3 פסחים פתח ↗

8 ההוא - צרוע וזב לכדר' אליעזר אתי לאקשינהו לטמא מת לפוטרו מן ההיכרת בפסח הבא בטומאה ואע"ג דלא אישתרי להו לכתחלה בביאת מקדש:

9 אין טמאי מתים משתלחין - כגון פסח הבא בטומאה דאישתרו טמאי מתים לכתחלה כשרוב הציבור טמאי מתים כדכתיב איש וכו' כדלעיל בשמעתין:

10 אין זבין ומצורעין משתלחין - שילוחן הראשון בכרת ומיהו לכתחלה לא אישתרו דהא טמא לנפש גלי רחמנא דאין ציבור נדחין הא בשאר טומאות נדחין מיהו אהני היקישא לפוטרן מן ההיכרת:

« רש"י על פסחים ס״ז ע״ב:ז׳ רש"י על פסחים ס״ז ע״ב:ט׳ »