רש"י על פסחים ס״ו א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ס״ו ע״א:י״א רש"י על פסחים ס״ו ע״ב:א׳ »

1 פסחים פתח ↗

וְכִי מֵאַחַר דְּגָמַר גְּזֵירָה שָׁוָה, קַל וָחוֹמֶר לְמָה לִי? אֶלָּא לְדִידְהוּ קָאָמַר לְהוּ: בִּשְׁלָמָא גְּזֵירָה שָׁוָה לָא גָּמְרִיתוּ, דְּאֵין אָדָם דָּן גְּזֵירָה שָׁוָה מֵעַצְמוֹ. אֶלָּא קַל וָחוֹמֶר, דְּאָדָם דָּן מֵעַצְמוֹ, אִיבְּעִי לְכוּ לְמֵידָן! אֲמַרוּ לֵיהּ: קַל וָחוֹמֶר פְּרִיכָא הוּא.

2 פסחים פתח ↗

3 פסחים פתח ↗

12 וכי מאחר דגמיר - מרבותיו שגזירה שוה זו לכך באה דקיימא לן אין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא אם כן נתקבלה ובאה מסיני דדילמא קרא למילתא אחריתי אתא וכיון דהוא כך קיבל הרי הוא כמו שנכתב בגופו בפירוש ולמה ליה קל וחומר שהוא דבר סברא מדעתו ומלבו:

13 הכי קאמר נהי דגזירה שוה לא גמריתו - מרבותיכם גזירה שוה צריכא רב דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא אם כן למדה מרבו אלא קל וחומר כו':

14 אמרו לו קל וחומר - דאית ביה לא דיינינן דפריכא הוא כדאמרן שכן תדיר:

« רש"י על פסחים ס״ו ע״א:י״א רש"י על פסחים ס״ו ע״ב:א׳ »