רש"י על פסחים ס״ה ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ס״ה ע״ב:א׳ רש"י על פסחים ס״ה ע״ב:ג׳ »

1 פסחים פתח ↗

תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים: לְדִבְרֵיכֶם, לָמָּה פּוֹקְקִין אֶת הָעֲזָרָה? אָמְרוּ לוֹ: שֶׁבַח הוּא לִבְנֵי אַהֲרֹן שֶׁיֵּלְכוּ עַד אַרְכּוּבּוֹתֵיהֶם בְּדָם.

2 תוספתא כפשוטה על פסחים פתח ↗

71-72. כיצד מדיחין את העזרה פוקקין אותה ומרגילין לה אמת המים וכו'. להרגיל בסורית פירושו להזרים ולהמשיך את המים מאמת המים עיין במלונו של פיין סמית, עמ' 3809, ערך רגל. תיקונים והוספות: עיין מ״ש הר״ל גינצבורג בגנזי שכטר ח״ב, עמ׳ 261. וכן בבבלי מו"ק ה' א': וכל מקוה שאין בו ארבעים סאה מרגילין לתוכו ארבעים סאה. ובמקבילה שבתוספתא שקלים פ"א ה"ב: ושאין בו ארבעים סאה ממשיכין לו אמת המים ומשלימין לו ארבעים סאה. ואף לפנינו הפירוש כן שפוקקין בקיר העזרה את הנקבים שדרכם יוצאת אמת המים שבעזרה לנחל קידרון,41עיין להלן תמורה פ"ד הט"ז ובבלי שם ל"ד א'. וממשיכין לרצפת העזרה את מימיה. ולא עשו כן אלא בערבי פסחים, אבל בשאר ימות החול כבדוה ושטפוה הלוים כדרכה.42עיין להלן, שו' 76–77, ומש"ש וברש"י ס"ה ב' ד"ה לדבריכם. וכאן עשו כן הכהנים על דעת עצמם.ובתוספות רי"ד סוף עירובין ק"ד א' ז' ע"א ציין למקומות שמהם מוכח שאמת המים היתה עוברת בעזרה, והביא אף את התוספתא כאן, וסיים: ויש לומר שזו אמת המים היו ממשיכין אותה מעין עינים צ"ל עיטם, כדאמרי' בפ' אמר להם הממונה יומא ל"א א' שהיו ממשיכין מעין עינים צ"ל: עיטם וכו'. ופירש רבינו שהיו פוקקים את העזרה מצד אחד, ומצד שני היו מרגילים וממשיכים את אמת המים מעין עיטם. ובפסחים ספ"ה ד"ה אלא י"ח ע"א הביא רבינו את התוספתא בלי פירושים. ועיין ברש"י למשנתנו ס"ד א' שפירש שהיו פוקקין את העזרה, והמים שבאמה היו פושטין ועוברין על גדותיה.

2 תניא - גרסינן:

3 לדבריכם למה פוקקין - את נקב חומת העזרה שהדמים המתערבין באמה יוצאים בו לחוץ והיו פוקקין אותו בכל ערבי פסחים בשלמא לדידי כדי שלא יצא כל דם הנשפך וכשמילא כוס התערובות נמצא מכולם בתוכו ואם נשפך אחד מהן בלא זריקה נמצא זורק ממנו:

2 חכמת שלמה פתח ↗

רש"י בד"ה לדבריכם למה פוקקין כו'. נ"ב ס"א למה פוקקין את נקב חומת העזרה שהדמים הנתערבים באמה יוצאין כו. לנחל קדרון כדתנן במסכת מדות ובקרן מערבית היו שם שני נקבין כמין שני חוטמין דקים שהדמים הניתנין על יסוד מערבי ועל יסוד דרומי יורדין בהן ומתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון והיו פוקקין אותן בכל ערבי פסחים. ע"כ מצאתי בפירוש רש"י בס"א. ולא אוכל להבין מה מועיל פקיקת אותן נקבים שנשפך מן הדם אל היסוד והוא מגיע עד השיתין שהן חלולים תחת הקרקע ואיך יועיל אותה הפקיקה לדם שנשפך על הרצפה ולפי פירוש זה אי אפשר ליישב אלא שפוקקין הנקב שהוא מן השיתין ולמטה חוץ לחומה ששם יצא כל הדם עם האמה ואפשר שכל דם שבעזרה היה ג"כ נשפך לשם ועל דרך ששנינו שם אחר אותה משנה דמדות וז"ל למטה ברצפה באותו הקרן היה מקום אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה שבו היו יורדין לשיתין ומנקין אותן ע"כ. ואפשר לשם באותו אמה על אמה היה ג"כ נקב קטן שדם השחיטה היה יורד לשם עד לשיתין ויצא עם האמה ועכשיו כשהיו פוקקין אותו הנקב או אפילו למטה מנקבי השיתין ממילא לא היה יכול לצאת כל הדם לחוץ ונתמלאת אותו חלל ונשאר הדם למעלה בעזרה ודו"ק גם לפי מ"ש בפי' שלנו לא ידעתי לפרשה כי לא מצינו בשום מקום שיש נקב בעזרה שממנו יצא הדם לאמה תוך מן השיתין ודו"ק. :

« רש"י על פסחים ס״ה ע״ב:א׳ רש"י על פסחים ס״ה ע״ב:ג׳ »