רש"י על פסחים ס״ד ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ס״ד ע״ב:א׳ רש"י על פסחים ס״ד ע״ב:ג׳ »

1 פסחים פתח ↗

יָצְתָה כַּת הָרִאשׁוֹנָה וְיָשְׁבָה לָהּ בְּהַר הַבַּיִת. שְׁנִיָּה בַּחֵיל, וְהַשְּׁלִישִׁית בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. חָשֵׁיכָה — יָצְאוּ וְצָלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן.

2 חכמת שלמה פתח ↗

רש"י בד"ה בחיל לפנים הסורג כו'. נ"ב כדתנן במסכת מדות סורג מחיצה של קנים מסורגת כעין סריגי המטות משום נוי וכעין דלתות שעושין לפני אוצרי יין שקורין פדורני"ש:

2 וישבה לה בהר הבית - בשבת קאמר שלא היו יכולין להוליך פסחיהן לבתיהן:

3 בחיל - לפני הסורג הוא בין הסורג לחומת עזרת נשים בתחלת עליית ההר:

2 הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה פתח ↗

גובהו עשר וכו'. הנה תיבת גובהו מוקף בשני חצאי לבנה. וז"ל הר"ש לפנים ממנו מן הסורג עשר אמות רחבה מן הסורג לחיל מדלא קתני הכא גבוה כדתני בסורג ש"מ אורך ורוחב קא חשיב ובגובהו לא נתנו שיעור דתנן לקמן כל הכתלים שהיו שם גבוהים חוץ מכותל מזרחי שבו הכהן השורף הפרה מכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם ואם לא היה נמוך כותל המזרחי זה של החיל לא היה מצי רואה מע"ג פתח ההיכל כדמפרש ביומא ט"ז א' וי"ב מעלות היו שם ושילחן משך שלה ופעם אמר רבי עשר אמות גובה כותלו ומוסב על גובה כותל הסורג עכ"ל מבואר מזה דהיה מוקף עם כתלים ולפי"ז שפיר גרסינן בדברי רבינו וגובהו ולפי"ז אזדא לה מש"כ לעיל ד"ה סורג מקיף בשם התוס' יו"ט והגר"א דלהכי היה הסורג לחוץ בפני העכו"ם והא אכתי מהסורג היו מותרים דמהחיל ואילך היו העכו"ם אסורים כדאיתא לקמן פ"ז הט"ז. אמנם הרע"ב כתב שם וז"ל לפנים מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות והוא נקרא חיל עכ"ל מבואר מזה כי לא שום מחיצה ולא שום כותל הוא רק לפנים מן הסורג היה מקום פנוי עשר אמה עד עזרת נשים ושם היו העכו"ם אסורין ליכנס וזהו כדברי התוס' יו"ט וכ"כ שם על הגליון בשם הגר"א יעו"ש ועי' ברש"י פסחים ס"ד ב' בד"ה בחיל וכו' וביומא ט"ז א' ד"ה לפנים וכו' משמע כן דלא היה שם שום מחיצה ועי' בר"ש ורא"ש פ"ק דכלים מ"ח משמע כן אמנם בפי' רבינו במשנה ד' ה' בפ"א דמידות כ' שהיה חומה סביב לחיל וע"ע בפי' הר"ש בפ"ב דמדות מ"ד יעו"ש רק מש"כ דמה דאיתא שם חוץ מכותל המזרחי שהיה נמוך דקאי אחיל יעו"ש צע"ק דהא קאי ג"כ על כל הכותלים שהיו שם היינו חומת הר הבית וחומת עזרת נשים וחומת עזרת ישראל ועי' בס' כפתור ופרח פ"ו שכתב שחיל הוא חומה המקפת כל עזרת ישראל ועזרת נשים ומקיף שטח אורכו שכ"ב אמות על רוחב קל"ה אמות וכל המחיצה זו נקרא חיל יעו"ש היטיב אבל א"כ תמה אני מה זו דאיתא לקמן סי' ז' סעי' י"ז עזרת נשים מקודשת מן החיל הא הוא עזרת נשים הוא הוא החיל גם כתב שם דבמערב חומת העזרה היה שער נקרא לפרבר ולא זהו הפרבר דהיה הלול בכותל מערבי שבהיכל יעו"ש ולא מצאתי חבר לדבריו בזה ומ"ד פ"א דמדות הוי תיובתיה דלא קחשיב שם רק ז' שערים לעזרה ובמערב לא קחשיב והנה על קושיא הראשונה י"ל כי ס"ל דהמקום פנוי שבין הסורג והחומה נקרא חיל ג"כ אף שזה דוחק מ"מ טפי עדיף לן מלומר כי טעות הוא ח"ו. גם כתב שם דהלול לא היה פתוח לחלל בית קה"ק ועי' זבחים נ"ה ב' ומלשון רש"י לכאורה משמע כוותיה אבל לא מלשון התוס' יעו"ש היטיב בכל הסוגיא וע"ע בס' שבט יהודא כתב כי החיל היה גבוה עשר אמות יעו"ש. והנה כבר כתבתי שיש בו דיעות.

« רש"י על פסחים ס״ד ע״ב:א׳ רש"י על פסחים ס״ד ע״ב:ג׳ »