רש"י על פסחים נ״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים נ״ג ע״א:ב׳ רש"י על פסחים נ״ג ע״א:ד׳ »

1 תוספתא כפשוטה על שביעית פתח ↗

45. עד שיכלו דליות שבאכל וכו'. ובד: שבאשכול. ובכי"ע: "שבאשכול: של אבל", ויש כאן הרכבה של שתי נוסחאות. ובבבלי פסחים נ"ג א': ת"ר אוכלין בענבים עד שיכלו דליות של אוכל וכו'. וברש"י שם: "ואית דגרסי של אבל,22וכ"ה בכי"מ, בר"ח, בערוך ערך דל ובמאירי שם, עיין דק"ס, עמ' 152, הע' נ'. והוא אבל כרמים" שופטים י"א, ל"ג. וצדק הרי"ז הורוביץ ירושלים של לונץ חי"א-י"ב, עמ' 66 שפירש שהתוספתא ציינה לעיל הי"ד את המאוחר שבירקות בגליל ושבתאנים ביהודה פגי בית וני וכאן את הענבים שבעבר הירדן. והוא ציין גם לדברי אבסיביוס תרגום רע"צ מלמד עמ' 15: אבל כרמים וכו', ויש עד היום כפר מגדל כרמים נקרא אבלא, ו' מילים מרבת עמון. אלא שהכוונה כנראה למקום ממערב לרבת עמון ולא כמו שכתב הורוביץ שהוא למזרחה, והוא נכנס לתחום של חשבון ובנותיה, שהוא כא"י גמורה עיין לעיל הי"א.

2 פסחים פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: אוֹכְלִין בַּעֲנָבִים עַד שֶׁיִּכְלוּ דָּלִיּוֹת שֶׁל אוֹכֵל. אִם יֵשׁ מְאוּחָרוֹת מֵהֶן — אוֹכְלִין עֲלֵיהֶן.

3 אוכל - מקום כרמים ואית דגרסי של אבל והוא אבל כרמים:

4 דליות - טריילי"ש:

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה אוכל. ואית דגרסי של אבל והיא אבל כרמים. ק"ל דהא ביהודה קמיירי הכא כדפי' לעיל נב סע"א ד"ה אוכלין בתמרים אשר הוא סוף הברייתא שלפנינו כמש"כ שם ואבל כרמים נראה בהדיא בשופטים יא לג שהיא בעה"י בארץ בני עמון. בשלמא הא דתני אוכלין בזיתים כו'. עד כו'. שבגוש חלב אשר הוא בחלקו של אשר ותכונתו בארץ הגליל עיין שנ"א במשנת שלש ארצות ל"ק דהא תנן שם וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים ומפרש"י דלעיל שכ' על אוכלין בתמרים שאין ב"י אוכלין על של גליל נראה דמפרש דלא אתיא ככ"ע אלא שהוא סיום דברי ר"ש דלעיל עיין בתוי"ט מ"מ צ"ע דהא הך ברייתא ע"כ אתיא כוותיה בזה כדמוכח מהא דזיתים כדאמרן:

« רש"י על פסחים נ״ג ע״א:ב׳ רש"י על פסחים נ״ג ע״א:ד׳ »