רש"י על פסחים נ׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים נ׳ ע״ב:ג׳ רש"י על פסחים נ׳ ע״ב:ה׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

43 יש להבין, כי בכמה מקומות ביאר שמשה נקרא "איש" משום ש"איש" מורה על הצורה. וכגון, להלן ה, יג לאחר ציון 513 כתב: "כי היה להמן משפט החומר אשר הוא ראוי שיהיה עבד... ומרדכי היה לו משפט הצורה, לכך קרא מרדכי 'איש', כמו משה שנקרא 'איש', וידוע כי הצורה נקרא בשם הזה". ולהלן ט, ג חזר והביא מדרש זה, וביאורו באופן אחר ש"איש" מורה על המיוחד, עיי"ש. וכן בתפארת ישראל פי"ב קצד. ביאר שמשה נקרא "איש" משום שהוא צורת ישראל. ובח"א לסוטה יג: ב, נו: כתב: "נקרא משה בשם 'איש' בשביל זה, 'והאיש משה עניו מאוד' במדבר יב, ג, כי הצורה נקראת בשם 'איש' כמו שידוע". ובח"א לסנהדרין קד: ג, רמה: כתב: "כי משה נקרא 'איש' כדכתיב 'והאיש משה עניו מאוד', וכמו שבארנו במקומו למה משה נקרא 'איש' בשביל חשיבות צורתו". זאת ועוד, כי בסמוך פסוק ה לאחר ציון 133 חזר וביאר שמשה נקרא "איש" מחמת חשיבות צורתו, וביסס זאת על דבריו כאן, וכלשונו: "ולעיל פירשנו כי נקרא מרדכי 'איש' כמו שנקרא משה 'איש', כי מרדכי הוא שלימות ישראל וצורתם, כמו שהאיש צורת האשה. וכמו שהיה משה צורת ישראל, כך היה מרדכי צורת ישראל, כמו שבארנו למעלה". ואיפוה כאן ביאר ש"איש" מורה על הצורה. ובעל כרחך לומר שהבטוי לצורה הוא זריזות, וכמו שכתב בח"א לסוטה יג: ב, נז:, וז"ל: "האיש שהוא צורה, זריז ביותר, ואין בו מכבידות החמרי, כמו שהוא באשה. שלכך נקרא הצורה 'איש', והחומר בשם 'אשה'". ובח"א לסוטה מב: ב, פא. כתב: "הזריזות אשר הוא מצד הנפש, שהוא הצורה... כל זה הוא פעל זריזות הנפש שהוא הצורה". והכוונה כאן אינה למדת הזריזות כפשוטה כי לא נזכר בפסוקים אלו זריזות של מהירות, אלא הכוונה היא למי שהוא בעל מעשים, שעושה תמיד את המתבקש להעשות והטעון תיקון. וכן כתב רבינו יונה משלי כב, כט, וז"ל: "בא לשבח מדת הזריזות, והוא המהיר במלאכתו. וביאור הענין, כאשר מוטלת עליו מלאכה לעשות, לא ישקוט האיש כי אם כלה הדבר לעשותו". וקודם לכן כתב רבינו יונה שם פסוק יג: "הזריזות מתולדת הגבורה". וכן רש"י פסחים נ: כתב: "זריז - בעל מלאכה". ורש"י ש"א כה, ו כתב: "'בן איש חי רב פעלים' ש"ב כג, כ, חי ומזורז, בעל מעשים". ובגו"א דברים פ"א אות כט טז. כתב: "כי לשון 'אנשים' בא בכל מקום על שהוא בעל מעשה, כמו 'והלא איש אתה ומי כמוך בישראל' ש"א כו, טו. ואדם כשר הוא בעל מעשה, ולא הרשע, כי כל מעשה הרשע רעות והבל והבאי, ואיך יהיה נקרא בשם 'איש' או 'אנשים' אותם ההולכים אחרי מעשה הבלי תעתועים. רק נקרא 'איש' מי שמעשיו כשרים, כמו שאמרו חכמים שבת לז: 'מרי דעובדא' על איש הכשר במעשים... ולעולם לשון 'אנשים' היפך נגד 'נשים', כי הנשים תשושי כח, אין מעשה להם. והאיש הכשר הוא בעל מעשים" הובא למעלה בהקדמה הערה 244. וראה להלן הערות 132, 137.

2 פסחים פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר, וְיֵשׁ זָרִיז וְנִפְסָד. יֵשׁ שָׁפָל וְנִשְׂכָּר, וְיֵשׁ שָׁפָל וְנִפְסָד. זָרִיז וְנִשְׂכָּר — דְּעָבֵיד כּוּלֵּי שַׁבְּתָא, וְלָא עָבֵיד בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. זָרִיז וְנִפְסָד — דְּעָבֵיד כּוּלֵּי שַׁבְּתָא, וְעָבֵיד בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. שָׁפָל וְנִשְׂכָּר — דְּלָא עָבֵיד כּוּלֵּי שַׁבְּתָא, וְלָא עָבֵיד בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. שָׁפָל וְנִפְסָד — דְּלָא עָבֵיד כּוּלֵּי שַׁבְּתָא, וְעָבֵיד בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. אָמַר רָבָא: הָנֵי נְשֵׁי דְמָחוֹזָא, אַף עַל גַּב דְּלָא עָבְדָן עֲבִידְתָּא בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא — מִשּׁוּם מְפַנְּקוּתָא הוּא, דְּהָא כׇּל יוֹמָא נָמֵי לָא קָא עָבְדָן. אֲפִילּוּ הָכִי — שָׁפָל וְנִשְׂכָּר קָרֵינַן לְהוּ.

3 פסחים פתח ↗

4 זריז - בעל מלאכה:

5 שפל ונשכר דלא עביד כולה שבתא ולא במעלי שבתא - ואע"ג דלאו לשום מצוה מיכוין מצוה שלא לשמה מיהא הויא דאמרינן לקמן יעסוק אדם במצוה ואפילו שלא לשמה:

6 ה"ג ואע"ג דהאי דלא קעבדן כו':

« רש"י על פסחים נ׳ ע״ב:ג׳ רש"י על פסחים נ׳ ע״ב:ה׳ »