רש"י על פסחים נ׳ א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים נ׳ ע״א:ד׳ רש"י על פסחים נ׳ ע״א:ח׳ »

1 פסחים פתח ↗

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּקָרִין הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּקְפוּיִין הֵן לָעוֹלָם הַבָּא. כִּי הָא דְּרַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חֲלַשׁ וְאִיתְנְגִיד, כִּי הֲדַר, אֲמַר לֵיהּ אֲבוּהּ: מַאי חֲזֵית? אֲמַר לֵיהּ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה, וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ. וַאֲנַן הֵיכִי הָתָם? כִּי הֵיכִי דְּאִיתוּ אֲנַן הָכָא, הָכִי אִיתִינַן הָתָם.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

829 כן כתב בח"א לשבת סג. א, לט. בביאור המאמר הזה, וכלשונו: "ומה שאמר זוכה לאורך ימים, פירוש כאשר עוסק בתורה לשם שמים, כאשר ראוי לתורה מצד עצמה. וכבר אמרנו כי מי שעוסק בתורה מתעלה, ולכך ראוי אליו אורך ימים, הוא עולם הבא, ומכל שכן אורך ימים בעולם הזה הוא ראוי לו, כי שם 'אורך ימים' לשניהם. ומכל שכן שהוא זוכה לעושר וכבוד, שאלו דברים מצד עולם הזה. כי אם זוכה לדברים אשר הם למעלה מעולם הזה, כל שכן שראוי לדברים שהם מצד עולם הזה, כמו העושר והכבוד ראה הערה 833... כי התורה יש לה התעלות עד עולם העליון. ולפיכך אמרו כי למיימינים, דהיינו שלומד תורה לשמה כאשר ראוי להיות ללמוד התורה, זוכה מה שהוא ראוי אל התורה, והוא זוכה לאורך ימים הוא עולם הבא, הוא מדריגת התורה, שכל מקום שאמרו 'אורך ימים' הוא ליום שכלו ארוך". ולהלן פ"ו שלהי מ"ח כתב: "פירוש הכתוב שאמר 'אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד', על דרך שאמרו חכמים 'למימינים בה אורך ימים איכא, כל שכן שעושר וכבוד איכא. למשמאילים בה עושר וכבוד איכא, אריכות ימים ליכא. וטעם הדבר, כי מי שעוסק בתורה לשמה ראוי שיהיה לו אריכות ימים בעולם הבא, שהוא עושה לשמה של תורה, שהתורה היא למעלה מן העולם הזה הגשמי, שהיא תורה שכלית. ולפיכך ראוי שיהיה לו מדריגת עולם הבא, שהוא אורך ימים, וכל שכן שראוי שיהיה לו המדריגה התחתונה שלמטה מזה, שהוא טובת עולם הזה, שעולם הזה למטה ממדריגת עולם הבא". וראה למעלה הערה 103. וצרף לכאן את דברי הגמרא ב"ב י: "כי הא דיוסף בריה דרבי יהושע חלש, אינגיד "גוע ופרחה רוחו" רש"י פסחים נ.. אמר ליה אבוה, מאי חזית. אמר ליה, עולם הפוך ראיתי; עליונים למטה "אותם שהם עליונים כאן מחמת עושרן, ראיתי שם שהם למטה" רש"י שם, ותחתונים למעלה "ראיתי עניים שהם בינינו שפלים, שם ראיתים חשובים" רש"י שם. אמר ליה, עולם ברור ראית. ואנן היכי חזיתינן "ואנן בעלי תורה, היאך אתינן, היאך יש חשיבותינו" רש"י שם. אמר ליה, כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם" "כי היכי דאיתינן הכא חשובים ונכבדים, הכי איתינן התם" רש"י שם. הרי שהתורה נמצאת בעולם הבא וכן בעולם הזה, ולכך תלמידי חכמים הם חשובים בשני העולמות ראה למעלה הערה 542. ובתפארת ישראל ר"פ סב תתקנח. ביאר שאע"פ ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא קידושין לט:, מ"מ שכר תורה בהאי עלמא איכא. וא"כ שוב מבואר שהתורה מושרשת בכל העולמות.

2 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

וצרף לכאן דברי הגמרא ב"ב י: שרב יוסף בריה דרבי יהושע חלש ואינגיד "גוע ופרחה רוחו" רש"י פסחים נ., ואביו שאלו מה ראה בהיותו גוסס, והשיב "עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה". ופירש רש"י שם "עליונים למטה - אותם שהם עליונים כאן מחמת עושרן, ראיתי שם שהם למטה. ותחתונים למעלה - ראיתי עניים שהם בינינו שפלים, שם ראיתים חשובים". והגמרא ממשיכה לבאר שאביו שאלו "ואנן היכי חזיתנן" "ואנן בעלי תורה היאך אתינן, היאך יש חשיבתינו" רש"י שם, אמר ליה כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם" "כי היכי דאיתינן הכא חשובים ומכובדים, הכי אתינן התם" רש"י שם. הרי שכבוד התורה נוהג הוא בעוה"ז ובעולם נטול הגוף בצורה שוה. ומוכח שעד כמה שנוגע לשכר תורה אין חציצין והבדלים בין העוה"ז לשאר עולמות. ודע שבתחילת פתחי שערים לר' אייזיק חבר, בהגהות בית נתיבות אות י כתב יסוד זה, וכלשונו: "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא... מה שאין כן שכר התורה ניתן גם בעולם הזה, כמו שנאמר דברים ל, כ 'כי היא חייך וגו", וכמו שאמרו אבות פ"ו מ"ח 'גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה בעוה"ז ובעוה"ב', שעל ידי התורה הגוף מזדכך פנימיותו ביותר", ושם מאריך לבאר יסוד זה.

3 פסחים פתח ↗

4 פסחים פתח ↗

6 בני אדם שיקרים - עשירים וחשובים ואינן טובים למקום:

7 איתנגיד - גוע ופרחה רוחו:

8 עליונים למטה - אותן שהיו כאן חשובים ראיתי קלים:

9 ואנן - תלמידי חכמים היכי איתינן התם:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נתיבות עולם פתח ↗

59 פירוש - כשם שהתורה היא סדר העוה"ז, מחמת ש"היה מביט בתורה ובורא את העולם" ב"ר א, א, וכמבואר למעלה הערות 21, 22, כך התורה היא סדר העוה"ב, מחמת ש"היה מביט בתורה ובורא את העולם", כי הכל נברא בתורה. ומעין זה כתב בגו"א בראשית פ"א אות כא, וז"ל: "ואין להקשות, אחר שידע הקב"ה שהאור הגנוז שיברא אינו כדאי לעולם הזה לכך הקב"ה גנזו לעת"ל רש"י בראשית א, ד, אם כן למה בראו בששת ימי בראשית. שיש לומר, שכל דבר, אף מה שיהיה לעתיד, הכל נברא בששת ימי בראשית, 'ואין חדש תחת השמש' קהלת א, ט. וכן דרשו בב"ר יב, י שאף עולם הבא נברא בששת ימי בראשית, שהרי כתיב ישעיה כו, ד 'כי ביה ה' צור עולמים', מטעם ש'אין כל חדש תחת השמש'". הרי משפט הבריאה חל גם על בריאת העולם הבא. וכן כתב בתפארת ישראל ס"פ נב תתכז., וז"ל: "ומעתה התבאר מה שאמר 'מצות בטלות לעתיד לבא' נדה סא: הוא לזמן התחיה, ומכל מקום אין לומר בזה כלל שהתורה ח"ו תהיה בטלה, שאם כן היה לו לומר 'זאת אומרת התורה תהיה בטלה', אבל אמר 'מצות בטלות לעתיד'. שלא יהיו בסגנון זה שהם עתה... ומכל מקום לא נקרא זה בטול התורה, כי התורה כוללת סדר כל המציאות, וגם בתורה נרמז סדר המציאות שהוא לזמן התחיה מה שיהיה, והרי התורה קיימת כבראשונה... בתורה כתיב כל סדר המציאות לנצח נצחים. ואם אנו לא יודעים, אבל לעתיד נבין דברי תורה על בוריה, ונדע כי מה שכתוב בתורה מצות אלו הם שייכים כמו שהוא האדם בעולם הזה עם גופו שיש לו בעולם הזה, ולזמן התחיה לפי מה שהוא סדר בעולם התחיה". וכן חזר וכתב שם ס"פ נג. ובנצח ישראל פי"ד שמא. כתב: "אחר הסדר נמשך הכל, הן העולם הזה והעולם הבא". וצרף לכאן מה שאמרו ב"ב י: "כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע חלש, אינגיד "גוע ופרחה רוחו" רש"י פסחים נ.. אמר ליה אבוה, מאי חזית. אמר ליה, עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה "אותם שהם עליונים כאן מחמת עושרן, ראיתי שם שהם למטה" רש"י ב"ב שם ותחתונים למעלה "ראיתי עניים שהם בינינו שפלים, שם ראיתים חשובים" רש"י שם. אמר ליה, עולם ברור ראית. ואנן היכי חזיתינן "בעלי תורה היאך אתינן, היאך יש חשיבותינו" רש"י שם. אמר ליה, כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם "כי היכי דאיתינן הכא חשובים ונכבדים, הכי איתינן התם" רש"י שם. הרי כשם שהתורה נמצאת בעולם הזה כך היא נמצאת בעולם הבא. וכן אמרו אבות פ"ו מ"ח "גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא". וראה הערה 61.

« רש"י על פסחים נ׳ ע״א:ד׳ רש"י על פסחים נ׳ ע״א:ח׳ »