רש"י על פסחים מ״ט א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים מ״ח ע״ב:ט״ז רש"י על פסחים מ״ט ע״א:ב׳ »

1 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

ומשיירין עט״ז. מ״ש דת״ק דאמר מבערין הכל שמשייר מזון ב״ס כ״כ רש״י פסחים מ״ט א׳ ומיהו פי׳ כן דלא ליהוי ד׳ מחלוקת וכר״א איש ברתותא ופסחים י״ג א׳ אבל אין מוכרח דיש לקיים ב׳ סעודות במצה עשירה עמ״א ר״פ או למ״ד דאין איסור מצה בע״פ כ״א לאחר איסור חמץ ועב״י עמ״ש הטור כן הנהיג רש״י לבער הכל מלפני השבת ולא לאכול מצה כתב הב״י דיאכל מצה לתיאבון וזה כהרא״ש הב״י תע״א דקודם ה׳ מותר במצה גם לא הטריחו במצה עשירה יע״ש. ומ״ש הט״ז הך ביעור כו׳ כדמוכח בסי׳ תמ״ו אות ב׳ דקודם ה׳ צריך ליתן לעכו״ם דאח״כ אסור בטילטול ומיהו אמירה לעכו״ם בטילטול מוקצה עסי׳ רע״ו במ״א י״א וגם שבות דשבות במקום מצוה כבסי׳ ש״ז ס״ה. ומ״ש לא שאר השבתות לא מוכח בתמ״ו עמ״א שם ב׳ לזרות לרוח אסור כבסי׳ שי״ט סי״ז יע״ש. עמ״ל פ״א ה״ג דמפרר דק ממש י״ל הוי טוחן יע״ש ועב״ח ס״ג בשם בעל המאור דמותר לפרר בשבת ומאן דאוסר דהוי עובדין דחול לא מ״ה. ואפשר בתמ״ו מוכח דאסור לפרר ואי״ה שם יבואר ועמ״א תמ״ו אות ג׳ וה׳ כשיש עכו״ם שרי בטילטול ועובדא דזונין פסחים מ״ט א׳ י״ל בד׳ או ה׳ כמ״ש המ״א בתמ״ו. וע׳ אות ה׳ כאן ואי״ה יבואר:

2 פסחים פתח ↗

מַתְנִי׳ אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — מְבַעֲרִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּזְמַנּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: תְּרוּמָה — מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, וְחוּלִּין — בִּזְמַנָּן.

1 מתני' מבערין את הכל - בין חולין בין תרומה חוץ מכדי אכילתו לשבת אבל כל מה שעתיד לבער יבער:

2 תרומה מלפני השבת - שאינו יכול להאכילה לא לזרים ולא לבהמת זרים ולהשהותה אי אפשר אבל חולין אין צריך לבער אלא בזמנו שיכול למצוא להן אוכלים הרבה:

« רש"י על פסחים מ״ח ע״ב:ט״ז רש"י על פסחים מ״ט ע״א:ב׳ »