רש"י על פסחים ל״ו ב

1 הדר ביה ר' עקיבא - מהך הקישא דמצה ומרור ויליף ביכורים מבכל מושבותיכם:

2 אף מעשר שני - בירושלים הואיל ואינו נאכל בכל מושבות מעתה משהביאו לירושלים שוב אינו יכול לחלל לאכול בחוץ כדאמרינן במסכת מכות דף כ. מחיצה לקלוט מדרבנן דמשקלטוהו מחיצות שוב אינו נפדה:

3 כר' אליעזר - דאם נטמא פודין אותו ואוכלין אותו בכל מקום הלכך כי לא ניטמא נמי ולא נפדה נפיק ביה:

4 שאתו - כשלא תוכל לאוכלו כגון זה שניטמא ונתת בכסף:

5 מאן שמעת ליה כו' ר' עקיבא - לעיל בברייתא קמייתא וקממעט להו לביכורים מבכל מושבותיכם ולא מהקיש מצה ומרור:

6 ור' יוסי - למה ליה למילף ביכורים מבכל מושבותיכם תיפוק ליה מלחם עוני מהיכא דנפקא ליה מעשר שני בשלמא ר' עקיבא לא פירש אוני:

7 ואמר מר - במסכת מכות דף יז. אלו ביכורים. דכתיב בהו יד ולקח הכהן הטנא מידך דברים כ״ו:ד׳:

8 תרומה מותרת לאונן - ביבמות בהערל נפקא לן מוכל זר יתירתא זרות אמרתי לך ולא אנינות:

9 ה"ג שמחה כתיב בהו ושמחת בכל הטוב:

10 זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח הצריכו הכתוב קרייה דארמי אובד אבי:

11 מעצרת - דתנן במנחות דף סח: אין מביאין ביכורים קודם לעצרת ששתי הלחם של עצרת מתירין הבאת ביכורין דביכורים איקרו דכתיב וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה וגו':

12 ועד החג - שבתוך הזמן הזה זמן לקיטה ושמח במעשיו:

13 מהחג ועד חנוכה - אינו זמן שמחה ואינו קורא ומחנוכה ואילך אינו זמן הבאה דתניא בספרי אשר תביא מארצך כל זמן שמצויין על פני ארצך שלא כלו לחיה מן השדה:

14 חלוט - אישקלדי"ר וחשיבות הוא:

15 אשישה - גלוסקה גדולה:

16 הדראה - שניטל כל הדרה דהיינו פת קיבר:

17 של שלמה - שהיה מעונג כלומר סלת נקייה:

18 גרבא דחמרא - איפה של יין: