רש"י על פסחים ק״ט ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים ק״ט ע״ב:ב׳ רש"י על פסחים ק״ט ע״ב:ו׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

230 פסחים קט: "תניא, לא יאכל אדם תרי "זוגות" רש"י שם, ולא ישתה תרי... שותה כפליים דמו בראשו". ו"דמו בראשו" משום שהוא בא לידי סכנה על ידי מזיקים ועל ידי כשפים פסחים קי:, ור"ן פסחים קט: בפירוש "מידי דאתי בה לידי סכנה".

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

899 אולי אפשר לבאר זאת על פי רש"י פסחים כא:, שכתב: "לא יאכל - מדקרינא 'לא יֵאָכֵל' משמע לא יהא בו היתר המביא לידי שום אכילה, וסתם הנאות לידי אכילה הם באות, שלוקח בדמים דבר מאכל". נמצא שרוב עסקי האדם הם לצרכי אכילה, "שהם צרכיו בעולם הזה". ואודות ש"צרכיו" מורה על עניני העולם הזה, הרי בברכת השחר מברכים ברכות ס: "שעשה לי כל צרכי", ובגו"א דברים פ"ח אות ד כתב: "כי המנעלים אינם אלא להכרח האדם, שלא יקבל נזק ברגליו, ואינם לעצמם. וזהו שתקנו חכמים ברכות ס: כשלובש סודר שלו או טליתו לברך 'מלביש ערומים', בלשון לבישה. וכשהוא מסיים מסאני נועל נעליו 'שעשית לי כל צרכי', כלומר בשביל הכרח וצורך נבראו, לא בשביל עצמם כלל, שאין זה מלבוש לכבוד". ובסוטה לו: אמרו "לעשות צרכיו נכנס", ופירש רש"י שם "צרכיו - תשמיש". וכן פירש רש"י בפסחים קט:, וסנהדרין ריש פב: וכן כשאדם נזקק לנקביו זה נקרא "צרכיו" סוטה לה., א"כ מוכח שצרכיו של אדם שייכים לעניני גוף, שהם עניני העוה"ז, וכמו שכתב בגו"א ויקרא פי"ט סוף אות ג: "רוצה לומר פרוש מעניני עולם הזה, שהוא גוף" הובא למעלה פ"ג הערה 1420.

4 תרי - זוגות:

5 ולא יעשה אדם צרכיו - תשמיש:

« רש"י על פסחים ק״ט ע״ב:ב׳ רש"י על פסחים ק״ט ע״ב:ו׳ »