1פעמים שהביקור סבת ההצלה לחולה אם בחכמתו אם לכמה סבות ומתוך כך אמרו כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה וכל שאינו מבקרו גורם לו שימות וקצת חסידים היו נוהגין כשהיה חולה בעיר ולא היו מבקרין אותו כראוי לפרסם את הדבר ולהודיעם ואירע להם מעשה בתלמיד אחד שחלה ולא נכנסו לבקרו ונכנס רבי עקיבא והשתדל לכבד את הבית ולרבצו לפניו ואמר לו החייתני ויש מפרשים שלכבודו של רבי עקיבא כבדו את הבית ורבצוהו והגיעה הנאה לחולה:2ומכל מקום ביום ראשון של חולי אין ראוי לבקר שמא מקרה הוא ואין ראוי להחרידו עד שיחזיקוהו בחולה אלא דוקא משלישי ואילך אלא אם כן קפץ עליו חולי גדול וכבד שמתיראין ממנו להמית פתאם וכן לא יבקר אדם בשלש שעות ראשונות ובשלש אחרונות ופרשו הטעם בגמרא מפני שהמבקר מסיח דעתו בשעות אלו מן הרחמים ששלש ראשונות מוצאו בנחת רוח וסבור עליו שנתרפא ובאחרונות מוצאו בצער גדול וסבור עליו שאבדה תקותו וגדולי המחברים פרשו הטעם מפני שבני הבית מתעסקים בצרכי החולה:3הנכנס לבקר את החולה לא ישב על גבי מטה ולא על גבי ספסל ולא על כסא אלא מתעטף ויושב על גבי קרקע ומבקש עליו רחמים ויוצא מפני שהחולה מהרהר בלבו תשובה ומתפלל בכל לבו וכשרואה זה יושב במקומות הגבוהים מתיאש מן התפלה ולפי דרכך למדת שהחולה מדרכו לשוב ולהתפלל ועל זו אמרו אין חולה עומד מחליו עד שמוחלין לו כל עונותיו:4אע"פ שהזהרנו במצות ביקור אין כל ביקור חולים בכלל אלא אין מבקרין לא חולי מעים מפני שהוא בוש מהם ולא מיחושי הראש ולא חולי העין מפני שהבקור קשה להם ומה שנתגלגל בסוגיא זו מענין מזון הבת ועישור נכסי לנדונייתא במקום שאין לישום באב כבר ביארנוהו במקומו במסכת כתובות דף ס"ח וכן מה שנתגלגל כאן שאין המים שבנהרות מטהרין בזוחלין אלא פרת בימי תשרי בלבד ואם שאר נהרות בדין זה אם לאו וכן אם יש חלוק בענין זה בין נהר לנהר וענין חשש טיט שבקרקע הנהר לענין חציצה כבר ביארנוהו יפה בששי של שבת דף ס"ה:
