נר מצוה ותורה אור; שער היחוד נ״ד

1 ולהבין דרך פרט בהשתלשלות דאת זה לעומת זה כו' בעשר ספירות דקליפה דאבי"ע כו', הנה יש להקדים בשרש בחינת הקליפה מהו

2 דהנה ידוע בטעם שם קליפה, כמו קליפת הפרי שהוא הפסולת שבכל דבר, שבא מצד תערובת טוב ורע כו' מסיבת שבירת הכלים כו' ז' מלכים שמתו ונפלו למטה כו'

3 וקליפה קדמה לפרי, כמו בצמיחת כל פרי שהקליפה תצמח תחלה, וכמו השליא לולד שהוא בא מן הפסולת שבטיפה כו'

4 ושרש הדברים ידוע, דגם בבחינת התענוג יש בחינת המנגד אליו, שהוא הצער היפך הענג, והוא נגע היפך אותיות ענג

5 ופשע היפך אותיות שפע כו'

6 כי כל דבר מה שבא בבחינת התפשטות מן העצם, ודאי יש כח המנגד אליו שבא גם כן מן העצם

7 על כן גם בבחינת התפשטות אור התענוג והרצון יש כח היפוכו המנגדו, שהוא על דרך משל כאשר ימנעו לאותו תענוג או שיהיה דבר המנגד, היפך העונג, הוא שנקרא צער ויסורין כו'

8 וכן ממילא בחכמה וטעם לתענוג ורצון יש המנגד, להיות טעם למנגד לרצון וכן המדות ומחשבה דבור ומעשה כו'

9 וכמו עבד העובר ומנגד לרצון האדון, הרי בכל פרטי הדברים שברצון זה מנגד כו'

10 וכך את זה לעומת זה עשה כו' שיהיה בחינת מנגד, והוא הנקרא פסולת וקליפה והסתר שקדם תחלה כו'

11 והוא על ידי בחינת הצמצום והסתר שקודם כל אור ושפע רצון ותענוג וחכמה כו'

12 כמו מי יודע עוז אפיך וכיראתך עברתך כו' שהוא בחינת המנגד לרצון, שם יתכן הכעס וחרון אף על בחינת המנגד ועובר הרצון כו', עד שחמת יהו״ה על ראש רשעים יחול כו'

13 וכמו שכתוב במקום אחר בענין ברישא חשוכא, על כן עזי אומות העולם מסגי ברישא כו'

14 והנה ידוע דעיקר השבירה בתערובות טוב ורע ממש היה רק בבחינת ס"ג שהוא בבחינת ז׳ תחתונים דבינה

15 שהן בחינת המדות שבשכל שמולידים המדות שבלב, מדות רעים כמו כעס ורציחה ותאוה רעה ואהבה ויראה רעים וניצוח והתפארות לרע כו'

16 אבל בחכמה לא היה שבירה, רק חיצוניות דאבא ואמא נפלו, והוא שרש לחכמות חיצוניות

17 וגם הוא ענין אני חכמה שכנתי ערמה, ארמי אובד אבי, חכמה דקליפה שהוא רק לרע, כמו חכמים המה להרע ולא להטיב כלל, ואינו ענין חכמה בעצם רק ערמומית ושקר כידוע

18 וגם מבחינת התענוג העליון ירד בחינת החיצוניות, וזהו שרש להתהוות תענוגי עולם הזה

19 אבל עיקר הרע הוא במדות עד שנסתעפו למטה מטה בקליפה דעשיה

20 המקטרגים הרעים לפעול רע בפועל ממש, שכל חיותם אינו רק להמית כמו שלוחי המות כו'

21 ולמטה בזה העולם הן המזיקים כנחשים וחיות שטורפים כו' והרוצחים במין האדם

22 ולכך לעתיד לבא שיבוער הרע, כתיב לא ירעו ולא ישחיתו כו', לפי שאז יובררו שיורי ז' מלכים שלא נתבררו עדיין כידוע

23 ויש בחינת ציור אדם באת זה לעומת זה דקליפה כו' ונקרא אדם בליעל, והוא בחינת זעיר אנפין דקליפה כמו ויאבק איש עמו כו'

24 בחינת המדות עם המוחין דאבא ואמא דקליפה, עד בחינת כתר ועתיק יומין דקליפה שנקרא עומק רע, שהוא עומק הרצון והתענוג לכל דבר רע, שהוא מקור לכל רצון רע

25 ונקרא בזוהר כתרין דמסאבותא ובלשון הגמרא שערי טומאה כו'

26 ודרך כלל יש בחינת עשר ספירות דקליפת נוגה באבי"ע

27 אך בחינת נוגה דאצילות אין בו רע כלל, וכמו שכתוב לא יגורך רע כו', רק שהוא בחינת היש המורגש ובולט ביותר, כמו בחינת החסד המורגש באדם להתפאר בו שהוא עושה דבר חסד

28 או בחכמה מרגיש חכמתו ביותר, וכך כל מדותיו ומעלותיו יודע ומרגיש בבחינת בליטה גדולה

29 ובהסתעפות יוצא מזה בחינת רע, כמו המרגיש עצמו לחסדן יצא מזה הסתעפות חסד רק להתייהר ורק לגרמיה, כמו חסד ישמעאל וכהאי גוונא

30 והוא דמיון להשתלשלות דנוגה דבריאה שנסתעף מנוגה דאצילות שמיעוטה רע על כל פנים בבחינת לגרמיה ויוהרא דהתנשאות יש הנפרד כו'

31 וכמו שמהתלהבות הבולט בהרגשת עצמו בתפלה, יכעס על המנגדו להכותו ולרודפו כשנוגע בכבודו

32 וכך אמרו שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו, שזהו בחינת נוגה דאצילות, ונתן עיניו במקדש ראשון והחריבו

33 זהו מבחינת קנאה של נחש הקדמוני, בחינת יש ולגרמיה בבחינת רע קצת, אף על פי שקנאה זאת באה מצד הכרתו וקירובו, כי כלום מתקנא כו'

34 ונוגה דיצירה חציו רע לקטרג ממש, כמו ויבא גם השטן כו' ויאמר החנם ירא איוב כו'

35 עד בחינת נוגה דעשיה רובו רע לפעול כל דין קשה וזהו חיותו ממש

36 ונקרא רצועא בישא לאלקאה כו', כמו העלוקה שמושכת פסולת הדם כו' כך נאמר לעלוקה כו' הב הב כו', שזהו שרש הגיהנום שעל ראש רשעים יחול כו' כידוע

37 וג' קליפות הטמאות הן כמו נחש שרף ועקרב שבמדבר העמים

38 בחינת כתר דקליפה שהן רע גמור בלי תערובת הטוב כלל וכלל

39 וזהו הנקרא רשע ורע לו, שאין להם בירור עדיין כלל, רק לעתיד דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר לגמרי כו' וכידוע ודי למבין

40 סליק שער היחוד