נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ל״ג

1 ובכל זה יובן ענין ההתבוננות אחת מן רבוי כל הפרטים אל כלל א' הכוללם יחד

2 והוא כמו כל אשר חפץ יהו״ה עשה בשמים ובארץ כו', שחפץ יהו״ה זה הרי שרשו במקור הראשון שנקרא יחיד כו'

3 הוא בחינת חפץ חסד ההיולי העצמי שבעצמות אור אין סוף הפשוט בתכלית, כטבע הטוב והחסד העצמי הנטוע בעצם הנפש כמו שכתוב באות יו''ד

4 וכאשר עלה רצון וחפץ יהו״ה להטיב בדרך פרט מכללות אור ההיולי הזה, ירד ברבוי השתלשלות בעצמותו עדיין בבחינת אין סוף, עד שבא זה הרצון לבחינת נצח והוד בחיצוניות כלי הלב

5 דהיינו חיצוניות מדות שבמלכות דאין סוף, הגם ששם למעלה מעלה מבחינת הגבלת אורות בכלים כו'

6 אלא הכל בבחינת אין סוף ממש כששיער בעצמו כו'

7 ואחר כך נתצמצם וירד על ידי בחינת קו בעשר ספירות דעגולים כו', עד בחינת כתר דאדם קדמון, שהוא מקור הרצון הנעלם שבא לידי גלוי רצון לרצון בכתר דעתיק יומין כו'

8 עד בחינת רצון ותענוג שבאבא ואמא שמתצמצמים ברצון ושכל והשגה, ג׳ ראשין דחכמה ובינה כו'

9 עד בחינת מדות ז׳ תחתונים דבינה

10 עד בחינת קטנות מוחין דנה''י דאבא ואמא בזעיר אנפין כנזכר לעיל

11 ומשם מתצמצם עוד בג' מדריגות דחב''ד חג''ת דזעיר אנפין כו', עד בחינת חיצוניות הכלים דנצח והוד שבבחינת הבל החזה כו'

12 שם מסתיים אור הרצון הפשוט שהיה כלול בהעלם עצמות חפץ חסד ההיולי כו'

13 והרי מכל רבוי פרטי ההשתלשלות הזאת, נעשה ונמשך בבת אחת מרצון שעלה בהעלם העצמות עד שבא במורגש בהבל הלב, משום דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד

14 פירוש איהו, בחינת עצמות אור אין סוף ממש, וחיוהי, בחינת עשר ספירות דהעלם וגלוי, כשלהבת כו'

15 עד עשר ספירות דזעיר אנפין כו'

16 וגרמוהי, בחינת הכלים דזעיר אנפין

17 חד, הכל בבחינת אין סוף עדיין

18 כי גם שבחינת הכלים, המגבילים למדות חיצוניות דלב זעיר אנפין, הן בתכלית הקטנות לגבי ערך רוממות עצמות המדות שבבחינת מלכות דאין סוף, מכל מקום נחשב בחינת סוף לראש, וכמו שכתוב קורא הדורות מראש כו'

19 וסיומן בסוף הוא בבחינת קטנות המדות דזעיר אנפין

20 ולכך נקרא זעיר אנפין קטנות הפנים, כאנפי זוטרי דתינוק קטן לגבי בחינת אנפי רברבי, זקן שקנה חכמה כו'

21 שזה תכלית הקטנות במוחין, וזה תכלית הגדלות

22 מכל מקום משתווים בערך אדם, רק שזה נקרא אדם קטן וזה נקרא אדם הגדול כו', אבל ציור אופניו אחד הוא

23 כי בקטן מדותיו גם כן על פי שכל ורצון הנעלם כו', רק שבא בתכלית הקטנות מאד

24 ובאדם הגדול מדותיו גדולים על פי רוחב שכלו ורצונו הרמה והנשגבה ביותר כו'

25 כך ערך קטנות המדות דזעיר אנפין, שהם המדות שמצומצמין בקטנות השכל דנצח והוד כו', לגבי בחינת אריך אנפין שנקרא אנפי רברבי

26 גדלות הפנים והמוחין דזקן שקנה חכמה ממקור החכמה הנעלמה, שלמעלה מקרומא כו'

27 שהוא בחינת שכל הנעלם שברצון הנעלם כו', שהוא שרש הנאצלים כו'

28 וכן גם המדות שברצון ושכל הנעלם דאריך אנפין, הוא בבחינת קטנות הערך לגבי בחינת אדם הגדול יותר, והוא בחינת אדם קדמון שנקרא אדם דבריאה כו'

29 וכידוע דזעיר אנפין נקרא אדם דעשיה ואריך אנפין נקרא אדם דיצירה ואדם קדמון אדם דבריאה

30 ובכל אחד יש עשר ספירות בהעלם וגלוי כו' וכמו שכתוב לכבודי, שהוא מלכות דאין סוף, בראתיו – אדם קדמון, יצרתיו – עתיק יומין ואריך אנפין, אף עשיתיו – בחינת זעיר אנפין שנאמר בו, נעשה אדם בצלמינו כו'

31 והוא על דרך משל ציור קוין שעושין בקטנות לדבר גדול, כמו דמיון המפה לכדור הארץ כו'

32 שעם כל זה יש בציור זה הכל

33 לא נעדר אפילו כקוצו של יו''ד כו', רק שהוא בקטנות מאד, ומה שמצוייר בו קו קטן בכדור הארץ הוא אורך נהר ת''ק פרסא וכהאי גוונא כו'

34 וכך על דרך משל המדות דקטנות דתינוק לגבי מדות דזקן בן ע' כו'

35 וכמו כח המוליד בדומה לו כו'

36 וכמו שכתוב במקום אחר בענין בוצין בוצין כו'

37 וכך הוא בחינת המדות דאדם דאצילות, דגם שבאים בצמצום היותר אחרון לגבי בחינת המדות דאדם קדמון ואריך אנפין כו', אבל מכל מקום הכל אחד, רק שבא מן בחינת האריכות היותר מופלג אל הקיצור היותר מופלג

38 וזה שכתוב מה שמו מה שם בנו – מה שמו, מ''ה דאדם קדמון – מה שם בנו, בחינת זעיר אנפין כו' וכמו שכתוב בכמה דוכתי

39 והיינו כללות ההתבוננות בכל אשר חפץ יהו״ה בעצמות אור אין סוף ממש, עשה בשמים שהוא בחינת זעיר אנפין

40 אש ומים – חסד וגבורה דקטנות דאצילות כו'

41 עד בחינת שמים דעשיה

42 לפי שנעוץ תחלתן בסופן, מחכמה בראש דאדם קדמון עד חכמה בסוף מדות דזעיר אנפין

43 וזה שכתוב ברוך יהו״ה אלה״י ישראל סבא, בחינת אדם קדמון שנאמר בו בראתיו כו'

44 וכן שמע ישראל כו' שהוא בי''ע שבכללות

45 ודרך פרט יותר, הרי כל אשר חפץ יהו״ה במדות דאצילות, עשה בשמים וארץ דבי''ע, עד בחינת מזלות דגלגלים הגשמיים, שרש השפעת דומם צומח חי ומדבר הגשמיים כמו שיתבאר בעזרת השם :