נר מצוה ותורה אור; שער היחוד כ״ו

1 ומעתה יש להבין בירידת האור עוד בעשר ספירות דאבא ואמא עצמן

2 מבחינת פנימית המוחין דאבא ואמא כשהן מקבלים מחסד וגבורה דאריך אנפין

3 ומכל שכן כשעולין לקבל ממזלות דאריך אנפין כנזכר לעיל

4 לבחינת חיצונית נה''י דאבא ואמא שמלובשין במוחין דזעיר אנפין, וכמו שכתוב בעץ חיים.

5 והענין ידוע כמו שבת ויום טוב, הן בבחינת פנימית המוחין דאבא ואמא

6 כי השבת נקרא קודש בעונג, דחכמה מלה בגרמיה

7 והוא בחינת פנימית אור אבא שהוא פנימית עתיק יומין, וזה שנאמר וקראת לשבת עונג, וכמו שכתוב במקום אחר בענין ג' סעודות דשבת באריכות

8 ויום טוב נקרא מקרא קדש, בחינת שמחה, כמו שכתוב אם הבנים שמחה

9 שהוא בחינת מוחין דאימא שמקבל מאבא, כי השביתה דשבת הוא בחכמה גם כן

10 דהיינו בפנימית אבא, בחינת כח מה

11 אין דחכמה קודם שמתפשט ליש בהשגה דבינה

12 וכן בינה בבחינת פנימית, הוא עומק נקודת המושג כו', כידוע שיש אין חכמה בבינה ובינה בחכמה

13 והיינו הבן בחכמה וחכם בבינה, שזהו בחינת יחוד פנימית דאבא ואמא

14 מה שאין כן בחיצונית השפע דחכמה ובינה בחג''ת נה''י כו', כמו מדות שבחכמה שנקרא בחינת ו׳ קצוות דאבא

15 כמו חסד שבחכמה, דהיינו כח שכל המטה כלפי חסד או כח שכל אחר שמטה כלפי דין כו'

16 ומאירים בחסד וגבורה דבינה

17 דהוא בא בהשגה בטוב טעם בהסבר לזכות ולחוב

18 ונקרא מדות שבשכל המושג, קודם שנולדו במהות בפני עצמן כמו שיתבאר

19 וכאשר אינו מוצא טעם בהסבר השגה, ומכל מקום לא יוכל לומר בהיפוך כי שכלו מטה כך, היינו בבחינת חסד וגבורה דאבא קודם שמאיר מאין ליש בבינה כמו ענין שתיק רב כו'

20 והשתיקה סייג לחכמה, משתוקא בתרין, מפני שעולה ביטול כח מ''ה דחכמה זה למקור המוציא כל השכלות, שנקרא חכמה סתימאה כנזכר לעיל, ומוציא משם השכלה חדשה כו'

21 ובחינת נה''י דאבא, היינו בחינת מאזני השכל והחכמה, איך שיבא הדבר חכמה לידי השפעה בבחינת כליות יועצות כו'

22 והיינו ענין התוקף שיש במוח, שנקרא תקיף בדעתו

23 כמו הרגלים שיש בהן כח להקים כל הגוף, כך בחינת נצח והוד דאבא מקימין לגוף המוחין

24 ולהיפוך כשאינו תקיף בדעתו, בקל יפול מסברתו מחוב לזכות ומטמא לטהור כו'

25 וכן בנצח והוד דאמא

26 ודרך כלל, הרי רק מבחינת נה''י דאבא שמלובשים בנה''י דאימא, משם נמצא מקור המוחין לזעיר אנפין, שהן בחינת המדות שלמטה מן השכל כמו שיתבאר

27 וידוע פרטי עניני יחודים דאבא ואמא

28 בין כשהוא בבחינת הפנימית לצורך עצמן, שהוא בבחינת ג׳ ראשין שבהן קודם שמתפשטים במדות עדיין כו', ובין כשמתייחדים לצורך מוחין חדשים לזעיר אנפין ונוקבה, שהוא בבחינת נה''י לבד כו'

29 וזהו ההפרש בין שבת לחול כו'

30 ובקריאת שמע הכוונה ביהו״ה אלהינ״ו, היינו בפנימית דאבא ואמא, שמשם יהו״ה אחד, יחוד דזעיר אנפין ונוקבא כשבא להם בחינת תוספת מוחין חדשים כדי שיוכלו להוליד כו'

31 והיינו במסירת נפש דקריאת שמע, מה שאין כן בתורה ומצות בלא מסירת נפש אין היחוד רק בחיצוניות דאבא ואמא בזעיר אנפין ונוקבה, כמו שכתוב במקום אחר

32 וכמו בענין עשרה הרוגי מלוכה שהעלו מיין נוקבין לאבא ואמא בבחינת הפנימית על ידי מסירת נפש דוקא

33 וזהו ענין יחוד אבא ואמא עילאין ויחוד אבא ואמא תתאין, שהוא ישראל סבא ותבונה, כמו שכתוב למעלה בענין בינה ותבונה באריכות

34 ובחינת ישראל סבא הוא ו׳ קצוות דאבא ותבונה ו׳ קצוות דאימא

35 שנקרא אבא ואמא תתאין

36 ויש עוד ישראל סבא למעלה גם מאבא ואמא עילאין

37 שהוא ו׳ קצוות דחכמה סתימאה דאריך אנפין ותבונה ו׳ קצוות דבינה דאריך אנפין

38 שמשם נמשך שורש יחוד אבא ואמא עלאין בבחינת ג׳ ראשין שבהן כו'

39 והנה כאשר נמשך מאבא ואמא מוחין לזעיר אנפין ונוקבה בשביל תולדות הנשמות, צריך להיות היחוד באבא ואמא בפנימית המוחין, בשרשם בב' מזלות דאריך אנפין

40 והיינו בני כו' במזלא תליה כו'

41 כמו שכתוב במקום אחר שזהו ענין אל עליון, עליית אור פנימית אבא כשמקבל ממזל ונוצר כו'

42 אז גומל חסדים טובים, בבחינת יסוד שנקרא קונה הכל, להוליד תולדות בזעיר אנפין ונוקבה

43 וזהו וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם כו'

44 והמשל בזה ידוע, כמו איש שהוא חכם מופלג ביותר, כאשר יודע לעומק השכל ממקור חוצבו דוקא, אז יכול להיות משפיע לנמוך ביותר, גם לתינוק קטן

45 לעשות צירופים חדשים באופן השכלת השכל ההוא, לא כהוויתו דוקא

46 וכן ביכולתו לחדש שכל אחר, להוליד מחדש מחמת זה השכל

47 מה שאין כן מי שאינו חכם מופלג ואינו תופס רק החכמה והשכל דברים כהוויתן לבד

48 די להפקיע להשיגו לעצמו בלבד

49 אבל לא יוכל להוליד חדשות ממנו כלל

50 וכל שכן שלא יוכל להוליד ולהשפיל הסבר השכל להבינו לתינוק כו'

51 ונמצא שבחינת נה''י דחכמה, שהוא בחינת יסוד, הכח המשפיע למקבל, תלוי בכח המשכיל, מקור חוצב השכל מאין ליש דוקא כו'

52 וכך הוא בענין תולדות הנשמות מבחינת נה''י

53 שאינו מוליד כי אם בתוספת כח במקור המוחין שלו מלמעלה מעלה מן השכל כו'

54 והוא הטעם שבשביל תולדות נשמות על ידי יחוד אבא ואמא, צריך להיות מלמעלה ממקור המוחין דאבא ואמא

55 שזהו מבחינת מזלות דחכמה סתימאה שהוא למעלה גם מחכמה ובינה דאריך אנפין עצמו כנזכר לעיל

56 והיינו טעם ליחוד פנימית דאבא ואמא בליל שבת קודש

57 מפני שהוא בשביל להוליד נשמות

58 שלכך אז דוקא זמן זיווגא דחכימין

59 שהן תלמידי חכמים שנקרא קודש, ושבת שרשו בקודש העליון, בחינת פנימית אור אבא כנזכר לעיל ודי למבין: