מפרשים:
1 ובזה יובן כללות ענין ההתכללות דג' קוין דנאצלים, חח''ן מימין ובג''ה משמאל ודת''י באמצע כו'
2 כמו שכתוב בפרדס דפנימית הכתר הנקרא כתר שבכתר, לא נחלק לג' קוין
3 בחינת חיצוניות שבו, ממנו מתחלק לג' קוין
4 והוא מבחינת חכמה שבכתר כו', וכידוע בכונות דהגדול הגבור והנורא כו'.
5 וביאור הדברים, הנה בחינת התכללות הקוין ימין ושמאל הוא על ידי קו האמצעי דוקא
6 והענין הוא דקו הימין חח''ן, הרי החסד ענף החכמה ומובדל הימנה
7 והוא מה שנסתעף החסד מצד השכל והטעם, שמטה כלפי חסד בדבר מורכב כנזכר לעיל
8 וכן הנצח ענף החסד, מובדל הימנו. דהיינו מצד החסד יחויב בחינת הניצוח להביא החסד למעשה בפועל ממש כו'
9 וקו השמאל היפוכו, כמו שכל המטה כלפי דין שנסתעף הימנו מידת הדין כו'
10 כך בינה גבורה כו' כמו שכתוב אני בינה, לי גבורה כו'
11 דהחכמה נוטה לחסדים ובינה מינה דינין כו'
12 וכמו שכתוב בעץ חיים דאבא מקור החסדים ואימא מקור כל הגבורות כו' וכידוע
13 ובחינת ההתכללות דב' קוין הללו שיבואו להתחבר במקום א', הוא על ידי קו האמצעי דת''י כו'
14 כמו הדעת שהוא בחינת ממוצע להטות משכל של חסד לשכל של דין, ונקרא דעת נוטה
15 וכמו כי יצר לב כו' שנעשה שכל וטעם לזכות, אשר תחלה היה זה השכל עצמו נוטה כלפי חוב, כמו שכתוב וירא כי רבה רעת כו' וכהאי גוונא וכמו שכתוב במקום אחר
16 ונמצא בדעת יחובר ב' שכליים הפכיים דחסד וגבורה להיות נוטה לחסד באופן זה ולדין באופן זה וכהאי גוונא, גם במקום אחד
17 וכך מדת התפארת מכריע בין חסד וגבורה
18 שהוא כמו הרחמים, שאינו אלא אחר מידת הדין, שעם כל זה רחמנות פוטרו, והיא מדת יעקב כידוע
19 וכן בחינת יסוד ממוצע לכלול ב' הפכים דנצח והוד
20 שהוא ענין כליות יועצות הן ולאו קודם השפעת המשפיע כשצריך להשפיע עצם המדות חסד וגבורה
21 וכמו כל שיקול הדעת בא בהכרעה
22 ואחר הכרעה ישקול במאזני צדק שהן נצח והוד, איך להביא השפע למקבל כו'
23 והיינו כללות ענין קו האמצעי דת''י, שמחבר לב' קוין דימין ושמאל
24 ופרטי התכללותן נקרא י''ב גבולי אלכסון כידוע, וקו האמצעי נקרא בריח התיכון שמבריח מן הקצה כו'
25 דהיינו שעולה עד בחינת פנימית הכתר, שלמעלה מהתחלקות הקוין
26 על כן יש בכחו לחבר ולכלול ב' הקוין כו'.
27 וביאור ענין פנימית הכתר דנאצלים שנקרא כתר שבכתר והוא בחינת כתר דעתיק יומין ואריך אנפין כו'
28 היינו בחינת הרצון והתענוג הבא בגלוי, שנקרא אור הכתר, שגם הוא כלול מעשר ספירות
29 ובחינת חכמה שבכתר זהו הטעם לרצון ונקרא טעם כמוס לרצון
30 וכן יש בו חסד ונצח
31 והכל בבחינת הרצון שהוא בלתי מוגבל, גם שבא בגלוי מעצם העלם הרצון כנזכר לעיל
32 ועל כן המדות שברצון ותענוג נקרא ימי קדם לגבי מדות שבחכמה ובינה שבאים בהגבלה כפי הגבלת השכל הגלוי בלבד כמו שיתבאר, עד בחינת מלכות שבכתר
33 ומבחינת חיצוניות דכתר נחלק לג' קוין
34 מפני שבטעם הכמוס לרצון נקרא התחלקות הרצון לחסד וגבורה וממוצע כו'
35 אבל בכתר שבכתר שלמעלה מטעם כמוס לרצון עדיין, רק רצון פשוט ועצמי בלא טעם כלל
36 כי אין טעם לרצון כלל, גם לא טעם כמוס
37 כענין שתוק כך עלה במחשבה כו', וכמו שכתוב במקום אחר
38 על כן הוא למעלה מהתחלקות ימין ושמאל כו', הגם שבא בגלוי מבחינת האחרונה שבהעלם הרצון דבחינת אדם קדמון כנזכר לעיל בסוף אות י''ט
39 ועל זה אמר והבדילה הפרוכת בין הקדש כו'
40 בחינת פרסא שבין כתר דכתר לחכמה כו'
41 והוא בחינת קרומא דאוירא כמו שכתוב במקום אחר באריכות
42 ועל כן אומר יהי רצון מלפניך, מלפני הפרסא כו'
43 לשנות מרצון של דין לרצון של חסד וכהאי גוונא כו' ודי למבין: