1והנה כתיב אלה תולדות יעקב יוסף2שהוא בחינת יסוד, בחינת צדיק עליון כו'3והוא הנקרא וי''ו זעירא כו':4וביאור הדברים ידוע בענין כי כל בשמים ובארץ5ותרגומו דאחיד בשמיא כו' שהוא בחינת אור השפע דיסוד צדיק עליון הנקרא חי העולמים כו'6ועל דרך משל, מי שמבין אור השכל לעצמו, אבל אין לו כח להביא אור השכל לידי השפעה לחוץ למקבל7הרי זה עדיין רק בבחינת עצם השפע הזאת כמו שהוא בעצמו8אבל מי שיוכל להביאו להשפעה בגלוי למקבלים, הוא הנקרא בחינת יסוד כו'9והוא הנקרא כל דאחיד כו' שנמשך מן המשפיע אל המקבל10וכמו שכתוב אור זרוע לצדיק כו' וכתיב באור כי טוב, שבחינת יסוד נקרא טוב, כמו שמטבע הטוב להטיב לזולתו דוקא11כך בחינת יסוד נקרא צדיק וטוב, כמו שכתוב אמרו צדיק כי טוב, וצדיק צדקות אהב כו', להחיות רוח שפלים כו' וכמו שכתוב טוב יהו״ה לכל כו'12וטוב גימטריא י''ז שהוא א''ה ו''ה, ר''ת דאת השמים ואת הארץ, דהיינו דאחיד בשמיא וארעא כו'13שזהו בחינת התקשרות המשפיע במקבל כידוע ומבואר במקום אחר14ונקרא גם כן שלום וברית, כמו בפנחס, הנני נותן לו את בריתי שלום15כמו שכתוב במקום אחר בהפרש שבין פנימיות יסוד זעיר אנפין כיוסף, לחיצוניות יסוד שהוא בחינת נח, צדיק תמים, כמו שכתוב בזהר16והיינו ו' זעירא שהוא בחינת הקיבוץ ואסיפת אור ושפע של המדות דיעקב הנזכר לעיל.17וזהו אלה תולדות יעקב יוסף, בחינת התולדה של המדות על ידי יוסף דוקא, שהוא אור הזרוע לצדיק ח''י עלמין כו'18וכתיב צדיק כתמר כו' כארז בלבנון, ששרש יסוד זעיר אנפין הוא ביסוד דאריך אנפין ועתיק יומין שלמעלה מן השכל כו'19כי נעוץ תחלתן בסופן כי יסוד נקרא סיומא דגופא כו'20ועל כן עיקר התענוג בכלות השפע דוקא, וכידוע בענין ויכל אלהי״ם כו'21והיינו שהיה יוסף יפה תואר כו' מעין שופריה דיעקב, בחינת תפארת דזעיר אנפין, ושופריה דיעקב מעין שופריה דאדם קדמאה, בחינת אריך אנפין ואדם קדמון כו'22ומה שכתוב אלה תולדות, היינו בחינת ו׳ קצוות דזעיר אנפין שכלול כל אחד מו', שעולה גימטריא אלה23אך אין תולדה בלא תוספת מוחין חדשים מאבא ואמא על ידי בחינת הגדלות דכחב''ד שבזעיר אנפין כנזכר לעיל24ובזה יש גם כן בחינת ההתבוננות אחת כוללת מן הרבה פרטים בכלל אחד, שהוא מיסוד דמלכות דאין סוף עד בחינת יסוד זעיר אנפין25על דרך הנזכר לעיל בזעיר אנפין בכלל, שהוא סוף עולם האין סוף כו'26וכמו שכתוב וידבר שלמה מן הארז אשר בלבנון, בעצם התענוג הפשוט שבעצמות אור אין סוף כשעלה ברצונו הפשוט אנא אמלוך כו'27עד בחינת האזוב אשר בקיר, שהוא בחינת וי''ו זעירא דקטנות יסוד זעיר אנפין בהשפעתו והתקשרותו במלכות שנקרא קיר28וכמו שכתוב ויתפלל כו' אל הקיר, וכן נעשה נא עליית קיר, שהוא בחינת המלכות כמו שכתוב בזהר29והיינו צדיק כתמר דסליק לע' שנין דאדם קדמון, ששם כארז בלבנון ישגה בבחינת אין סוף ממש ודי למבין30וגם עוד מבואר במקום אחר שיוסף נקרא יתום מאמו ולא מאביו כו'31ר''ת יתום יפה תאר כו'32וענין יתום מאמו היינו לפי שבחינת יסוד אימא קצר ומסתלק ונעלם בתולדות המדות, כנראה בחוש שבהתפעלות המדות מסתלק השכל כו'33ולזה אמר דבינה רק עד הוד דזעיר אנפין אתפשטת, ולא עד יסוד זעיר אנפין34שזהו רק עד בחינת ההודאה שבאה מצד השכל35ולא בבחינת יסוד דזעיר אנפין, שהוא בחינת ההתקשרות עצמיות שבלב, שבו מאיר מבחינת יסוד אבא36בחינת התקשרות בעצם אור המושכל קודם שבא להשגה, והיינו לבי ראה הרבה חכמה כו', ראיית השכל שבלב בשר ביסוד זעיר אנפין דוקא37והוא בחינת הביטול שנמשך בהבל חזה הלב, כמו שכתוב ברעייא מהימנא בעין השכל, דבלבא אתחזי כולא כו'38לפי שיסוד אבא ארוך משל אימא, ונמשך עד בחינת יסוד זעיר אנפין גם לאחר שנסתלק אור הבינה39על כן נקרא יתום מאמו ולא מאביו וכו' וכמו שכתוב ביאור זה במקום אחר באריכות40והיינו גם כן ענין אלה תולדות יעקב, בחינת טיפת יסוד אבא, הוא יוסף יסוד זעיר אנפין כו' ודי למבין: