מפרשים:
1 והנה כתיב אלה תולדות יעקב יוסף
2 שהוא בחינת יסוד, בחינת צדיק עליון כו'
3 והוא הנקרא וי''ו זעירא כו':
4 וביאור הדברים ידוע בענין כי כל בשמים ובארץ
5 ותרגומו דאחיד בשמיא כו' שהוא בחינת אור השפע דיסוד צדיק עליון הנקרא חי העולמים כו'
6 ועל דרך משל, מי שמבין אור השכל לעצמו, אבל אין לו כח להביא אור השכל לידי השפעה לחוץ למקבל
7 הרי זה עדיין רק בבחינת עצם השפע הזאת כמו שהוא בעצמו
8 אבל מי שיוכל להביאו להשפעה בגלוי למקבלים, הוא הנקרא בחינת יסוד כו'
9 והוא הנקרא כל דאחיד כו' שנמשך מן המשפיע אל המקבל
10 וכמו שכתוב אור זרוע לצדיק כו' וכתיב באור כי טוב, שבחינת יסוד נקרא טוב, כמו שמטבע הטוב להטיב לזולתו דוקא
11 כך בחינת יסוד נקרא צדיק וטוב, כמו שכתוב אמרו צדיק כי טוב, וצדיק צדקות אהב כו', להחיות רוח שפלים כו' וכמו שכתוב טוב יהו״ה לכל כו'
12 וטוב גימטריא י''ז שהוא א''ה ו''ה, ר''ת דאת השמים ואת הארץ, דהיינו דאחיד בשמיא וארעא כו'
13 שזהו בחינת התקשרות המשפיע במקבל כידוע ומבואר במקום אחר
14 ונקרא גם כן שלום וברית, כמו בפנחס, הנני נותן לו את בריתי שלום
15 כמו שכתוב במקום אחר בהפרש שבין פנימיות יסוד זעיר אנפין כיוסף, לחיצוניות יסוד שהוא בחינת נח, צדיק תמים, כמו שכתוב בזהר
16 והיינו ו' זעירא שהוא בחינת הקיבוץ ואסיפת אור ושפע של המדות דיעקב הנזכר לעיל.
17 וזהו אלה תולדות יעקב יוסף, בחינת התולדה של המדות על ידי יוסף דוקא, שהוא אור הזרוע לצדיק ח''י עלמין כו'
18 וכתיב צדיק כתמר כו' כארז בלבנון, ששרש יסוד זעיר אנפין הוא ביסוד דאריך אנפין ועתיק יומין שלמעלה מן השכל כו'
19 כי נעוץ תחלתן בסופן כי יסוד נקרא סיומא דגופא כו'
20 ועל כן עיקר התענוג בכלות השפע דוקא, וכידוע בענין ויכל אלהי״ם כו'
21 והיינו שהיה יוסף יפה תואר כו' מעין שופריה דיעקב, בחינת תפארת דזעיר אנפין, ושופריה דיעקב מעין שופריה דאדם קדמאה, בחינת אריך אנפין ואדם קדמון כו'
22 ומה שכתוב אלה תולדות, היינו בחינת ו׳ קצוות דזעיר אנפין שכלול כל אחד מו', שעולה גימטריא אלה
23 אך אין תולדה בלא תוספת מוחין חדשים מאבא ואמא על ידי בחינת הגדלות דכחב''ד שבזעיר אנפין כנזכר לעיל
24 ובזה יש גם כן בחינת ההתבוננות אחת כוללת מן הרבה פרטים בכלל אחד, שהוא מיסוד דמלכות דאין סוף עד בחינת יסוד זעיר אנפין
25 על דרך הנזכר לעיל בזעיר אנפין בכלל, שהוא סוף עולם האין סוף כו'
26 וכמו שכתוב וידבר שלמה מן הארז אשר בלבנון, בעצם התענוג הפשוט שבעצמות אור אין סוף כשעלה ברצונו הפשוט אנא אמלוך כו'
27 עד בחינת האזוב אשר בקיר, שהוא בחינת וי''ו זעירא דקטנות יסוד זעיר אנפין בהשפעתו והתקשרותו במלכות שנקרא קיר
28 וכמו שכתוב ויתפלל כו' אל הקיר, וכן נעשה נא עליית קיר, שהוא בחינת המלכות כמו שכתוב בזהר
29 והיינו צדיק כתמר דסליק לע' שנין דאדם קדמון, ששם כארז בלבנון ישגה בבחינת אין סוף ממש ודי למבין
30 וגם עוד מבואר במקום אחר שיוסף נקרא יתום מאמו ולא מאביו כו'
31 ר''ת יתום יפה תאר כו'
32 וענין יתום מאמו היינו לפי שבחינת יסוד אימא קצר ומסתלק ונעלם בתולדות המדות, כנראה בחוש שבהתפעלות המדות מסתלק השכל כו'
33 ולזה אמר דבינה רק עד הוד דזעיר אנפין אתפשטת, ולא עד יסוד זעיר אנפין
34 שזהו רק עד בחינת ההודאה שבאה מצד השכל
35 ולא בבחינת יסוד דזעיר אנפין, שהוא בחינת ההתקשרות עצמיות שבלב, שבו מאיר מבחינת יסוד אבא
36 בחינת התקשרות בעצם אור המושכל קודם שבא להשגה, והיינו לבי ראה הרבה חכמה כו', ראיית השכל שבלב בשר ביסוד זעיר אנפין דוקא
37 והוא בחינת הביטול שנמשך בהבל חזה הלב, כמו שכתוב ברעייא מהימנא בעין השכל, דבלבא אתחזי כולא כו'
38 לפי שיסוד אבא ארוך משל אימא, ונמשך עד בחינת יסוד זעיר אנפין גם לאחר שנסתלק אור הבינה
39 על כן נקרא יתום מאמו ולא מאביו וכו' וכמו שכתוב ביאור זה במקום אחר באריכות
40 והיינו גם כן ענין אלה תולדות יעקב, בחינת טיפת יסוד אבא, הוא יוסף יסוד זעיר אנפין כו' ודי למבין: