נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ט״ז

נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ט״ו » « נר מצוה ותורה אור; שער היחוד י״ז

6 תניא פתח ↗

וְהִנֵּה, בְּמַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּעִנְיַן יִרְאָה תַּתָּאָה, יוּבַן הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא עַל פָּסוּק ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״: ״אָטוּ יִרְאָה מִילְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא״? אִין, לְגַבֵּי מֹשֶׁה מִילְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא וְכוּ׳. דְּלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן הַתֵּירוּץ, דְּהָא ״שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ״ כְּתִיב. אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא, כִּי כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהּ מִבְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי הוּא מִשִּׁבְעָה רוֹעִים הַמַּמְשִׁיכִים חַיּוּת וֶאלֹהוּת לִכְלָלוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁלָּכֵן, נִקְרָאִים בְּשֵׁם ״רוֹעִים״, וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם – הוּא כְּלָלוּת כּוּלָּם, וְנִקְרָא ״רַעְיָא מְהֵימְנָא״, דְּהַיְינוּ, שֶׁמַּמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַדַּעַת לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, לֵידַע אֶת ה׳, כָּל אֶחָד כְּפִי הַשָּׂגַת נִשְׁמָתוֹ וְשָׁרְשָׁהּ לְמַעְלָה, וִינִיקָתָהּ מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַמּוּשְׁרֶשֶׁת בְּדַעַת הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת, הַמְיוּחָדוֹת בְּמַאֲצִילָן בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא וְדַעְתּוֹ אֶחָד וְ״הוּא הַמַּדָּע כוּ׳״. וְעוֹד זֹאת יֶתֶר עַל כֵּן, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יוֹרְדִין נִיצוֹצִין מִנִּשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּמִתְלַבְּשִׁין בְּגוּף וְנֶפֶשׁ שֶׁל חַכְמֵי הַדּוֹר ״עֵינֵי הָעֵדָה״, לְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם, וְלֵידַע גְּדוּלַּת ה׳, וּלְעָבְדוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, כִּי הָעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב – הִיא לְפִי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵיצָה״, וְלֶעָתִיד הוּא אוֹמֵר: ״וְלֹא יְלַמְּדוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה׳, כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי וְגוֹ׳״. אַךְ עִיקַּר הַדַּעַת, אֵינָהּ הַיְדִיעָה לְבַדָּהּ, שֶׁיֵּדְעוּ גְּדוּלַּת ה׳ מִפִּי סוֹפְרִים וּמִפִּי סְפָרִים, אֶלָּא הָעִיקָּר הוּא, לְהַעֲמִיק דַּעְתּוֹ בִּגְדוּלַּת ה׳, וְלִתְקוֹעַ מַחֲשַׁבְתּוֹ בַּה׳ בְּחוֹזֶק וְאוֹמֶץ הַלֵּב וְהַמּוֹחַ, עַד שֶׁתְּהֵא מַחֲשַׁבְתּוֹ מְקוּשֶּׁרֶת בַּה׳ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, כְּמוֹ שֶׁהִיא מְקוּשֶּׁרֶת בְּדָבָר גַּשְׁמִי שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינֵי בָשָׂר וּמַעֲמִיק בּוֹ מַחֲשַׁבְתּוֹ, כַּנּוֹדָע, שֶׁדַּעַת הוּא לְשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת, כְּמוֹ: ״וְהָאָדָם יָדַע וְגוֹ׳״. וְכֹחַ זֶה וּמִדָּה זוֹ לְקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ בַּה׳, יֵשׁ בְּכָל נֶפֶשׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, בִּינִיקָתָהּ מִנִּשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלום. רַק מֵאַחַר שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף, צְרִיכָה לִיגִיעָה רַבָּה וַעֲצוּמָה כְּפוּלָה וּמְכוּפֶּלֶת. הָאַחַת – הִיא יְגִיעַת בָּשָׂר, לְבַטֵּשׁ אֶת הַגּוּף וּלְהַכְנִיעוֹ שֶׁלֹּא יַחְשִׁיךְ עַל אוֹר הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּשֵׁם הַזֹּהַר, דְּ״גוּפָא דְּלָא סָלִיק בֵּיהּ נְהוֹרָא דְנִשְׁמְתָא מְבַטְּשִׁין לֵיהּ״, וְהַיְינוּ, עַל יְדֵי הִרְהוּרֵי תְשׁוּבָה מֵעוֹמֶק הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. וְהַשֵּׁנִית – הִיא יְגִיעַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁלֹּא תִכְבַּד עָלֶיהָ הָעֲבוֹדָה לְיַגֵּעַ מַחֲשַׁבְתָּהּ לְהַעֲמִיק וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳ שָׁעָה גְדוֹלָה רְצוּפָה. כִּי שִׁיעוּר שָׁעָה זוֹ – אֵינוֹ שָׁוֶה בְּכָל נֶפֶשׁ, יֵשׁ נֶפֶשׁ זַכָּה בְּטִבְעָהּ, שֶׁמִּיָּד שֶׁמִּתְבּוֹנֶנֶת בִּגְדוּלַּת ה׳ – יַגִּיעַ אֵלֶיהָ הַיִּרְאָה וּפַחַד ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אוֹרַח חַיִּים סִימָן א׳: ״כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲשֶׁר ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו – מִיָּד יַגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וכוּ׳״. וְיֵשׁ נֶפֶשׁ שְׁפָלָה בְּטִבְעָהּ וְתוֹלַדְתָּהּ, מִמְּקוֹר חוּצְבָּהּ מִמַּדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת דְּי׳ סְפִירוֹת דַּעֲשִׂיָּה, וְלֹא תוּכַל לִמְצוֹא בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ הָאֱלֹהוּת, כִּי אִם בְּקוֹשִׁי וּבְחָזְקָה, וּבִפְרָט אִם הוּטַּמְּאָה בְּחַטַּאת נְעוּרִים, שֶׁהָעֲווֹנוֹת מַבְדִּילִים כוּ׳ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר חֲסִידִים סִימָן ל״ה. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּקוֹשִׁי וּבְחָזְקָה – שֶׁתִּתְחַזֵּק מְאֹד מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּאוֹמֶץ וִיגִיעָה רַבָּה וְעוֹמֶק גָּדוֹל, לְהַעֲמִיק בִּגְדוּלַּת ה׳ שָׁעָה גְדוֹלָה – בְּוַדַּאי תַּגִּיעַ אֵלָיו עַל כָּל פָּנִים הַיִּרְאָה תַּתָּאָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין״, וּכְדִכְתִיב: ״אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה – אָז תָּבִין יִרְאַת ה׳״, פֵּירוּשׁ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּחַפֵּשׂ אָדָם מַטְמוֹן וְאוֹצָר הַטָּמוּן בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ, שֶׁחוֹפֵר אַחֲרָיו בִּיגִיעָה עֲצוּמָה, כָּךְ, צָרִיךְ לַחְפּוֹר בִּיגִיעָה עֲצוּמָה לְגַלּוֹת אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, הַצָּפוּן וּמוּסְתָּר בְּבִינַת הַלֵּב שֶׁל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, שֶהִיא בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְהִיא הַיִּרְאָה הַטִּבְעִית הַמְסוּתֶּרֶת הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל. רַק, שֶׁכְּדֵי שֶׁתָּבֹא לִידֵי מַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת יִרְאַת חֵטְא, לִהְיוֹת ״סוּר מֵרָע״ בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, צָרִיךְ לְגַלּוֹתָהּ מִמַּצְפּוּנֵי בִּינַת הַלֵּב שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לַהֲבִיאָהּ לִבְחִינַת מַחֲשָׁבָה מַמָּשׁ שֶׁבַּמּוֹחַ, לְהַעֲמִיק בָּהּ מַחֲשַׁבְתּוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן מָה מַמָּשׁ, עַד שֶׁתֵּצֵא פְּעוּלָּתָהּ מֵהַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל מַמָּשׁ, דְּהַיְינוּ, לִהְיוֹת ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב״ בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, מִפְּנֵי ה׳ הַצּוֹפֶה וּמַבִּיט וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב וּמֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂהוּ, וּבוֹחֵן כִּלְיוֹתָיו וְלִבּוֹ, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים כוּ׳, עַיִן רוֹאָה וְאוֹזֶן שׁוֹמַעַת כוּ׳״. וְגַם כִּי אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף, הֲרֵי אַדְּרַבָּה – הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו, בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְאֵין קֵץ מֵרְאִיַּית הָעַיִן וּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, רַק הוּא עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ אָדָם הַיּוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה וְנִפְעָל בְּאֶחָד מִכָּל רַמַ״ח אֵיבָרָיו, כְּמוֹ קוֹר אוֹ חוֹם, וַאֲפִילוּ חוֹם שֶׁבְּצִפָּרְנֵי רַגְלָיו עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל – אִם נִכְוָה בָּאוּר, וְכֵן מַהוּתָם וְעַצְמוּתָם וְכָל מַה שֶּׁמִּתְפָּעֵל בָּהֶם, יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ בְּמוֹחוֹ. וּכְעֵין יְדִיעָה זוֹ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל הַנִּפְעָל בְּכָל הַנִּבְרָאִים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת כּוּלָּם מוּשְׁפָּעִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי מִמְּךָ הַכֹּל״, וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים: ״וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם, וְהִסְכִּימוּ לָזֶה חַכְמֵי הַקַּבָּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמַ״ק בַּפַּרְדֵּ״ס שֶׁבִּידִיעַת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, יוֹדֵעַ כָּל הַנִּבְרָאִים הַנִּמְצָאִים מֵאֲמִיתַּת הִמָּצְאוֹ וְכוּ׳. רַק שֶׁמָּשָׁל זֶה, אֵינוֹ אֶלָּא לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן, אֲבָל בֶּאֱמֶת, אֵין הַמָּשָׁל דּוֹמֶה לַנִּמְשָׁל כְּלָל, כִּי נֶפֶשׁ הָאָדָם, אֲפִילוּ הַשִּׂכְלִית וְהָאֱלֹהִית, הִיא מִתְפָּעֶלֶת מִמְּאוֹרְעֵי הַגּוּף וְצַעֲרוֹ, מֵחֲמַת הִתְלַבְּשׁוּתָהּ מַמָּשׁ בַּנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַמְלוּבֶּשֶׁת בַּגּוּף מַמָּשׁ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֵינוֹ מִתְפָּעֵל חַס וְשָׁלוֹם מִמְּאוֹרְעֵי הָעוֹלָם וְשִׁינּוּיָיו, וְלֹא מֵהָעוֹלָם עַצְמוֹ, שֶׁכּוּלָּם, אֵינָן פּוֹעֲלִים בּוֹ שׁוּם שִׁינּוּי חַס וְשָׁלוֹם. וְהִנֵּה, כְּדֵי לְהַשְׂכִּיל זֶה הֵיטֵב בְּשִׂכְלֵנוּ, כְּבָר הֶאֱרִיכוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת בְּסִפְרֵיהֶם, אַךְ כָּל יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים בְּלִי שׁוּם חֲקִירַת שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאוֹמְרִים: ״אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם וְכוּ׳״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל פֶּרֶק כ׳: וְהִנֵּה, כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן בָּזֶה שָׁעָה גְדוֹלָה בְּכָל יוֹם, אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא מַמָּשׁ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, וְאֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ מַמָּשׁ, ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״ מַמָּשׁ, וְצוֹפֶה וּמַבִּיט וּבוֹחֵן כִּלְיוֹתָיו וְלִבּוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו וְדִיבּוּרָיו, וְכָל צְעָדָיו יִסְפּוֹר, אֲזַי, תִּקָּבַע בְּלִבּוֹ הַיִּרְאָה לְכָל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, כְּשֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתְבּוֹנֵן בָּזֶה אֲפִילוּ בְּהִתְבּוֹנְנוּת קַלָּה, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה – יִהְיֶה ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב״ בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לַמְרוֹת חַס וְשָׁלוֹם עֵינֵי כְבוֹדוֹ, אֲשֶׁר מָלֵא כָל הָאָרֶץ, וּכְמַאֲמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו״, שֶׁהִיא יִרְאָה הַמְּבִיאָה לְקִיּוּם מִצְוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ בְּ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב״, וְהִיא יִרְאָה תַּתָּאָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, וּלְגַבֵּי מֹשֶׁה, דְּהַיְינוּ, לְגַבֵּי בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁבְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל – הָאֱלֹהִית, מִילְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. שֶׁהַדַּעַת הוּא הַמְקַשֵּׁר מַצְפּוּנֵי בִּינַת הַלֵּב אֶל בְּחִינַת גִּילּוּי בְּמַחֲשָׁבָה מַמָּשׁ, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן. וְעוֹד זֹאת יִזְכּוֹר, כִּי, כְּמוֹ שֶׁבְּמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עִיקַּר הַיִּרְאָה הִיא מִפְּנִימִיּוּתוֹ וְחַיּוּתוֹ וְלֹא מִגּוּפוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיָּשֵׁן – אֵין שׁוּם יִרְאָה מִמֶּנּוּ, וְהִנֵּה, פְּנִימִיּוּתוֹ וְחַיּוּתוֹ, אֵין נִרְאֶה לְעֵינֵי בָשָׂר, רַק בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל – עַל יְדֵי רְאִיַּית עֵינֵי בָשָׂר בְּגוּפוֹ וּלְבוּשָׁיו, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁחַיּוּתוֹ מְלוּבָּשׁ בְּתוֹכָם, וְאִם כֵּן, כָּכָה מַמָּשׁ יֵשׁ לוֹ לִירֹא אֶת ה׳, עַל יְדֵי רְאִיַּית עֵינֵי בָשָׂר בַּשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, אֲשֶׁר אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מְלוּבָּשׁ בָּהֶם לְהַחֲיוֹתָם. הגההוְגַם נִרְאֶה בִּרְאִיַּית הָﬠַיִן, שֶׁהֵם בְּטֵלִים לְאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּהִשְׁתַּחֲוָואָתָם כָּל יוֹם כְּלַפֵּי מַﬠֲרָב בִּשְׁקִיﬠָתָם, – כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ﬠַל פָּסוּק: ״וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים״ – שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּמַּﬠֲרָב, וְנִמְצָא – הִילּוּכָם כָּל הַיּוֹם כְּלַפֵּי מַﬠֲרָב הוּא דֶּרֶךְ הִשְׁתַּחֲוָואָה וּבִיטּוּל. וְהִנֵּה, גַּם מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ מֵעוֹלָם, וְאֵינוֹ מַכִּירוֹ כְּלָל, אַף־ﬠַל־פִּי־כֵן כְּשֶּׁנִכְנָס לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ וְרוֹאֶה שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מִשְׁתַּחֲוִים לְאִישׁ אֶחָד – תִּפּוֹל ﬠָלָיו אֵימָה וָפַחַד: וְאַף שֶׁהוּא עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בִּלְבוּשִׁים רַבִּים, הֲרֵי אֵין הֶבְדֵּל וְהֶפְרֵשׁ כְּלָל בְּיִרְאַת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, בֵּין שֶׁהוּא עָרוֹם, וּבֵין שֶׁהוּא לָבוּשׁ לְבוּשׁ אֶחָד, וּבֵין שֶׁהוּא לָבוּשׁ בִּלְבוּשִׁים רַבִּים. אֶלָּא הָעִיקָּר הוּא הַהֶרְגֵּל, לְהַרְגִּיל דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד, לִהְיוֹת קָבוּעַ בְּלִבּוֹ וּמוֹחוֹ תָּמִיד, אֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו, הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, הַכֹּל הֵם לְבוּשִׁים הַחִיצוֹנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְעַל יְדֵי זֶה – יִזְכּוֹר תָּמִיד עַל פְּנִימִיּוּתָם וְחַיּוּתָם. וְזֶה נִכְלָל גַּם כֵּן בִּלְשׁוֹן ״אֱמוּנָה״, שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְגִילוּת, שֶׁמַּרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ אוּמָן הַמְאַמֵּן יָדָיו וְכוּ׳. וְגַם לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן תָּמִיד – לְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, ״קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם״, שֶׁהוּא כְּעִנְיַן ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר וְכוּ׳, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנִּיחַ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וּמְיַיחֵד מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ וְכוּ׳, וַאֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים וְכוּ׳, וְזֶהוּ עִנְיַן הַהִשְׁתַּחֲוָואוֹת שֶׁבִּתְפִלַּת י״ח, אַחַר קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּדִבּוּר בִּקְרִיאַת שְׁמַע, לַחֲזוֹר וּלְקַבֵּל בְּפוֹעַל מַמָּשׁ, בְּמַעֲשֶׂה וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר: וְהִנֵּה עַל יִרְאָה תַּתָּאָה זוֹ, שֶׁהִיא לְקִיּוּם מִצְוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ בִּבְחִינַת ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב״, אָמְרוּ: ״אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה״. וְיֵשׁ בָּהּ בְּחִינַת קַטְנוּת וּבְחִינַת גַּדְלוּת. דְּהַיְינוּ, כְּשֶׁנִּמְשֶׁכֶת בְּחִינַת יִרְאָה זוֹ מֵהַהִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדוּלַּת ה׳, דְּאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, וּ״מֵהָאָרֶץ לָרָקִיעַ מַהֲלָךְ תּ״ק שָׁנָה וְכוּ׳, וּבֵין רָקִיעַ לְרָקִיעַ כוּ׳, רַגְלֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן וְכוּ׳״, וְכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה מַּעְלָה עַד רוּם הַמַּעֲלוֹת – אַף־עַל־פִּי־כֵן, נִקְרֵא יִרְאָה זוֹ יִרְאָה חִיצוֹנִית וְתַתָּאָה, מֵאַחַר שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵהָעוֹלָמוֹת, שֶׁהֵם לְבוּשִׁים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲשֶׁר מִסְתַּתֵּר וּמִתְעַלֵּם וּמִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם לְהַחֲיוֹתָם וּלְקַיְּימָם לִהְיוֹת יֵשׁ מֵאַיִן וְכוּ׳, רַק שֶׁהִיא הַשַּׁעַר וְהַפֶּתַח לְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת. אַךְ הַיִּרְאָה עִילָּאָה, יְרֵא בֹּשֶׁת וְיִרְאָה פְנִימִית, שֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת מִפְּנִימִית הָאֱלֹהוּת שֶׁבְּתוֹךְ הָעוֹלָמוֹת, עָלֶיהָ אָמְרוּ: ״אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה״, דְּחָכְמָה, הִיא כֹּ״חַ מָ״ה – ״וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא״, וְ״אֵיזֶהוּ חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד״, פֵּירוּשׁ, שֶׁרוֹאֶה כָּל דָּבָר אֵיךְ נוֹלָד וְנִתְהַוֶּה מֵאַיִן לְיֵשׁ, בִּדְבַר ה׳ וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״. וְאֵי לָזֹאת, הֲרֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, בְּטֵלִים בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ בִּדְבַר ה׳ וְרוּחַ פִּיו, וּכְלָא מַמָּשׁ חֲשִׁיבֵי וְאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, כְּבִיטּוּל אוֹר וְזִיו הַשֶּׁמֶשׁ – בְּגוּף הַשֶּׁמֶשׁ עַצְמָהּ, וְאַל יוֹצִיא אָדָם עַצְמוֹ מֵהַכְּלָל, שֶׁגַּם גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּטֵלִים בִּמְצִיאוּת בִּדְבַר ה׳, וְדִבּוּרוֹ יִתְבָּרֵךְ מְיוּחָד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כוּ׳, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל פְּרָקִים כ׳ וכ״א בַּאֲרִיכוּת בְּדֶרֶךְ מָשָׁל מִנֶּפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁדִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ – כְּלָא מַמָּשׁ כוּ׳. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״הֵן יִרְאַת ה׳ הִיא חָכְמָה״. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג לְיִרְאָה וְחָכְמָה זוֹ, אֶלָּא בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, עַל־יְדֵי יִרְאָה תַּתָּאָה הַחִיצוֹנִית, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ ״אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה״. וְהִנֵּה, בְּאַהֲבָה יֵשׁ גַּם כֵּן שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת: ״אַהֲבָה רַבָּה״ וְ״אַהֲבַת עוֹלָם״, ״אַהֲבָה רַבָּה״ – הִיא ״אַהֲבָה בְּתַּעֲנוּגִים״, וְהִיא שַׁלְהֶבֶת הָעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ, וּבָאָה מִלְמַעְלָה בִּבְחִינַת מַתָּנָה לְמִי שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּיִרְאָה, כַּנּוֹדָע עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר אַחַר אִשָּׁה״, שֶׁאַהֲבָה נִקְרֵאת ״אִישׁ״ וְ״זָכָר״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״זָכַר חַסְדּוֹ״, וְ״אִשָּׁה – יִרְאַת ה׳״, כַּנּוֹדָע; וּבְלִי קְדִימַת הַיִּרְאָה, אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְאַהֲבָה רַבָּה זוֹ, כִּי אַהֲבָה זוֹ הִיא מִבְּחִינַת אֲצִילוּת, דְּלֵית תַּמָּן קִיצּוּץ וּפֵירוּד חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ ״אַהֲבַת עוֹלָם״ הִיא הַבָּאָה מֵהַתְּבוּנָה וָדַעַת בִּגְדוּלַּת ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הַמְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְכוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא מַמָּשׁ חֲשִׁיב, וּכְבִיטּוּל דִּבּוּר אֶחָד בַּנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת בְּעוֹדוֹ בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ אוֹ בְּחֶמְדַּת הַלֵּב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, אֲשֶׁר עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת זוֹ, מִמֵּילָא תִּתְפַּשֵּׁט מִדַּת הָאַהֲבָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ מִלְּבוּשֶׁיהָ, דְּהַיְינוּ, שֶׁלֹּא תִתְלַבֵּשׁ בְּשׁוּם דְּבַר הֲנָאָה וְתַעֲנוּג גַּשְׁמִי אוֹ רוּחָנִי לְאַהֲבָה אוֹתוֹ, וְלֹא לַחְפּוֹץ כְּלָל שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, בִּלְתִּי ה׳ לְבַדּוֹ – מְקוֹר הַחַיִּים שֶׁל כָּל הַתַּעֲנוּגִים, שֶׁכּוּלָּם בְּטֵילִים בִּמְצִיאוּת וּכְלָא מַמָּשׁ קַמֵּיהּ חֲשִׁיבֵי, וְאֵין עֲרוֹךְ וְדִמְיוֹן כְּלָל בֵּינֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאֵין עֲרוֹךְ לְאַיִן וָאֶפֶס הַמּוּחְלָט לְגַבֵּי חַיִּים נִצְחִיִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״מִי לִי בַשָּׁמָיִם, וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ, כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי, צוּר לְבָבִי וְגוֹ׳״, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן. וְגַם מִי שֶׁאֵין מִדַּת אַהֲבָה שֶׁבְּנַפְשׁוֹ מְלוּבֶּשֶׁת כְּלָל בְּשׁוּם תַּעֲנוּג גַּשְׁמִי אוֹ רוּחָנִי – יָכוֹל לְהַלְהִיב נַפְשׁוֹ כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה וְלַהַב הָעוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה, עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן. וְהִנֵּה, בְּחִינַת אַהֲבָה זוֹ, פְּעָמִים שֶׁקּוֹדֶמֶת לְיִרְאָה, כְּפִי בְּחִינַת הַדַּעַת הַמּוֹלִידָהּ, כַּנּוֹדָע שֶׁהַדַּעַת כּוֹלֵל חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁהֵם אַהֲבָה וְיִרְאָה, וּפְעָמִים שֶׁהַחֲסָדִים קוֹדְמִים לֵירֵד וּלְהִתְגַּלּוֹת, וְלָכֵן אֶפְשָׁר לְרָשָׁע וּבַעַל עֲבֵירוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה הַנּוֹלְדָה בְּלִבּוֹ, בְּזָכְרוֹ אֶת ה׳ אֱלֹהָיו. וּמִכָּל מָקוֹם, הַיִּרְאָה גַּם כֵּן כְּלוּלָה בָּהּ מִמֵּילָא, רַק שֶׁהִיא בִּבְחִינַת קַטְנוּת וְהֶעְלֵם, דְּהַיְנוּ, יִרְאַת חֵטְא, לִמְרֹד בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְהָאַהֲבָה – הִיא בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ וּמֹחוֹ. אַךְ זֶהוּ דֶּרֶךְ מִקְרֶה וְהוֹרָאַת שָׁעָה, בְּהַשְׁגָּחָה פְרָטִית מֵאֵת ה׳, לְצוֹרֶךְ שָׁעָה, כְּמַעֲשֵׂה דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּיא. אֲבָל סֵדֶר הָעֲבוֹדָה הַקְּבוּעָה וּתְלוּיָה בִּבְחִירַת הָאָדָם – צָרִיךְ לְהַקְדִּים תְּחִלָּה קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת עַל יְדֵי יִרְאָה תַּתָּאָה בִּבְחִינַת קַטְנוּת עַל כָּל פָּנִים, בְּ״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב״, לְהָאִיר נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית בְּאוֹר הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ, יָאִיר עָלֶיהָ אוֹר הָאַהֲבָה כִּי ״וְאָהַבְתָּ״ בְּגִימַטְרִיָּא ב׳ פְּעָמִים ״אוֹר״, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן: וְהִנֵּה, כָּל מַדְרֵגַת אַהֲבָה מִבּ׳ מַדְרֵגוֹת אֵלּוּ: ״אַהֲבָה רַבָּה״ וְ״אַהֲבַת עוֹלָם״ – נֶחְלֶקֶת לְכַמָּה בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת לְאֵין קֵץ, כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק: ״נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ״ – ״דָּא קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, דְּאִיהוּ אִתְיְדַע וְאִתְדַּבֵּק לְכָל חַד לְפוּם מַה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ וְכוּ׳״. וְלָכֵן נִקְרָאִים דְּחִילוּ וּרְחִימוּ – ״הַנִּסְתָּרוֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ״, וְתוֹרָה וּמִצְוֹת – הֵן ״הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ לַעֲשׂוֹת כוּ׳״. כִּי תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לְכוּלָּנוּ, בְּקִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת בִּבְחִינַת מַעֲשֶׂה, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁהֵם לְפִי הַדַּעַת אֶת ה׳ שֶׁבְּמוֹחַ וָלֵב, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אַךְ אַחַת הִיא אַהֲבָה הַכְּלוּלָה מִכָּל בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת ״אַהֲבָה רַבָּה״ וְ״אַהֲבַת עוֹלָם״, וְהִיא שָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וִירוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ. וְהַיְינוּ, מַה שֶּׁכָּתַב הַזֹּהַר עַל פָּסוּק: ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה וְגוֹ׳״ – ״דְּיַרְחִים לְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא רְחִימוּתָא דְנַפְשָׁא וְרוּחָא כְּמָה דְאִתְדַּבְּקוּ אִילֵּין בְּגוּפָא וְגוּפָא רָחִים לוֹן וְכוּ׳״. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ״, כְּלוֹמַר, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה ה׳ ״נַפְשִׁי״ וְחַיַּי הָאֲמִתִּים, לְכָךְ – ״אִוִּיתִיךָ״, פֵּירוּשׁ, שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה וְתָאֵב לְךָ כְּאָדָם הַמִּתְאַוֶּה לְחַיֵּי נַפְשׁוֹ, וּכְשֶׁהוּא חַלָּשׁ וּמְעוּנֶּה – מִתְאַוֶּה וְתָאֵב שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו, וְכֵן כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן – מִתְאַוֶּה וְחָפֵץ שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו כְּשֶׁיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, כָּךְ, אֲנִי מִתְאַוֶּה וְתָאֵב לְאוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, חַיֵּי הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, לְהַמְשִׁיכוֹ בְּקִרְבִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בַּהֲקִיצִי מִשְּׁנָתִי בַּלַּיְלָה, דְּאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר שָׁם: ״דְּבָעֵי בַּר נַשׁ מֵרְחִימוּתָא דְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא לְמֵיקַם בְּכָל לֵילָא, לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּפוּלְחָנֵיהּ עַד צַפְרָא כוּ׳״. וְאַהֲבָה רַבָּה וּגְדוֹלָה מִזּוֹ, וְהִיא מְסוּתֶּרֶת גַּם כֵּן בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בִּירוּשָּׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ, הִיא, מַה שֶּׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא: ״כִּבְרָא דְּאִשְׁתַּדֵּל בָּתַר אֲבוֹי וְאִימֵּיהּ, דְּרָחִים לוֹן יַתִּיר מִגַּרְמֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ וְרוּחֵיהּ כוּ׳״, כִּי הֲלֹא אָב אֶחָד לְכוּלָּנוּ. וְאַף כִּי מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ אֲשֶׁר עָרַב לִבּוֹ לָגֶשֶׁת לְהַשִּׂיג אֲפִילוּ חֵלֶק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף מִמַּדְרֵגַת אַהֲבַת ״רַעְיָא מְהֵימְנָא״? מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי אֶפֶס קָצֵהוּ וְשֶׁמֶץ מֶנְהוּ מֵרַב טוּבוֹ וְאוֹרוֹ – מֵאִיר לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים, דְּ״אִתְפַּשְּׁטוּתֵיהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא לְאַנְהָרָא לוֹן וְכוּ׳״. רַק שֶׁהֶאָרָה זוֹ הִיא בִּבְחִינַת הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם גָּדוֹל בְּנַפְשׁוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּלְהוֹצִיא אַהֲבָה זוֹ הַמְסוּתֶּרֶת מֵהַהֶעְלֵם וְהַהֶסְתֵּר אֶל הַגִּילּוּי, לִהְיוֹת בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ וּמוֹחוֹ – ״לֹא נִפְלֵאת וְלֹא רְחוֹקָה הִיא״, אֶלָּא ״קָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ״, דְּהַיְינוּ, לִהְיוֹת רָגִיל עַל לְשׁוֹנוֹ וְקוֹלוֹ – לְעוֹרֵר כַּוָּונַת לִבּוֹ וּמוֹחוֹ, לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחַיֵּי הַחַיִּים אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הוּא אָבִינוּ מַמָּשׁ הָאֲמִיתִּי וּמְקוֹר חַיֵּינוּ, וּלְעוֹרֵר אֵלָיו הָאַהֲבָה כְּאַהֲבַת הַבֵּן אֶל הָאָב. וּכְשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ כֵּן תָּמִיד הֲרֵי הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה טֶבַע. וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ לִכְאוֹרָה, שֶׁהוּא כֹּחַ דִּמְיוֹנִי – לֹא יָחוּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ מִצַּד עַצְמוֹ בִּבְחִינַת ״אַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת״. רַק שֶׁתּוֹעֶלֶת יְצִיאָתָהּ אֶל הַגִּילּוּי כְּדֵי לַהֲבִיאָהּ לִידֵי מַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁלּוֹמֵד וּמְקַיֵּים עַל יְדֵי זֶה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ כְּבֵן הָעוֹבֵד אֶת אָבִיו. וְעַל זֶה אָמְרוּ: ״מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה״, לִהְיוֹת גַּדְפִין לְפָרְחָא, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְהַנַּחַת רוּחַ הוּא, כִּמְשַׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ מִבְּנוֹ שֶׁבָּא אֵלָיו בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, אוֹ ״לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְהִנֵּה, גַּם לִבְחִינַת ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ״ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, קָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד לְהוֹצִיאָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּילּוּי, עַל יְדֵי הַהֶרְגֵּל תָּמִיד בְּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִין. אַךְ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ אֶל הַגִּילּוּי בְּלִבּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן, יָכוֹל לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת לִשְׁמָן, עַל יְדֵי צִיּוּר עִנְיַן אַהֲבָה זוֹ בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבְּמוֹחוֹ, וּ״מַחֲשָׁבָה טוֹבָה – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ כוּ׳״: וְהִנֵּה, בּ׳ בְּחִינוֹת אֲהָבוֹת אֵלּוּ, אַף שֶׁהֵן יְרוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וּכְמוֹ טֶבַע בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ, וְכֵן הַיִּרְאָה הַכְּלוּלָה בָּהֶן, שֶׁהִיא, לִירֹא מִלִּיפָּרֵד חַס וְשָׁלוֹם מִמְּקוֹר חַיֵּינוּ וְאָבִינוּ הָאֲמִיתִּי בָּרוּךְ־הוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֵינָן נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״דְּחִילוּ וּרְחִימוּ טִבְעִיִּים״, אֶלָּא כְּשֶׁהֵן בְּמוֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְבַד וְתַעֲלוּמוֹת לִבּוֹ, וְאָז, מְקוֹמָן בְּי׳ סְפִירוֹת דִּיצִירָה, וּלְשָׁם הֵן מַעֲלוֹת עִמָּהֶן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמָתָן וּבְסִיבָּתָן. אֲבָל כְּשֶׁהֵן בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ – נִקְרָאִים ״רְעוּתָא דְלִבָּא״ בַּזּוֹהַר, וּמְקוֹמָן – בְּי׳ סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה, וּלְשָׁם הֵן מַעֲלוֹת עִמָּהֶן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמָתָן. מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאָתָן מֵהַהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר הַלֵּב אֶל בְּחִינַת גִּילּוּי, הִיא עַל יְדֵי הַדַּעַת וּתְקִיעַת הַמַּחֲשָׁבָה בְּחוֹזֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת עֲצוּמָה מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, יַתִּיר וְתָדִיר, בְּאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, אֵיךְ הוּא חַיֵּינוּ מַמָּשׁ וְאָבִינוּ הָאֲמִיתִּי בָּרוּךְ־הוּא. וּמוּדַעַת זֹאת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים: כִּי ״בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה מְקַנְּנָא תַּמָּן אִימָּא עִילָּאָה״, שֶׁהִיא הַהִתְבּוֹנְנוּת בְּאוֹר־אֵין־סוֹף חַיֵּי־הַחַיִּים בָּרוּךְ־הוּא, וּכְמַאֲמַר אֵלִיָּהוּ: ״בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבּ׳ בְּחִינוֹת אֲהָבוֹת אֵלּוּ הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, הֵן כְּלוּלוֹת מִן בְּחִינַת ״אַהֲבָה רַבָּה״, וּגְדוֹלָה וּמְעוּלָּה מִ״דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים״ – אֲשֶׁר הָאַהֲבָה נִקְרֵאת לְעֵיל בְּשֵׁם ״אַהֲבַת עוֹלָם״. רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן, צָרִיךְ לִטְרוֹחַ בְּשִׂכְלוֹ לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ גַּם לִבְחִינַת ״אַהֲבַת עוֹלָם״ הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, הַבָּאָה מֵהַתְּבוּנָה וָדַעַת בִּגְדוּלַּת ה׳, כְּדֵי לְהַגְדִּיל מְדוּרַת אֵשׁ הָאַהֲבָה בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה וְלַהַב הָעוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה, עַד שֶׁ״מַּיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת וְכוּ׳ וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ וְכוּ׳״. כִּי יֵשׁ יִתְרוֹן וּמַעֲלָה לִבְחִינַת אַהֲבָה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה וְכוּ׳, הַבָּאָה מֵהַתְּבוּנָה וָדַעַת בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, עַל שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אַהֲבָה הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל – כַּאֲשֶׁר אֵינָן כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת כוּ׳, כְּיִתְרוֹן וּמַעֲלַת הַזָּהָב עַל הַכֶּסֶף וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן. וְגַם, ״כִּי זֶה כָּל הָאָדָם״ וְתַכְלִיתוֹ, לְמַעַן דַּעַת אֶת כְּבוֹד ה׳ וִיקַר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ, אִישׁ אִישׁ כְּפִי אֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת בֹּא: ״בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוּן לֵיהּ וְכוּ׳״, וְכַנּוֹדָע: עוֹד יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת לִשְׁמָן, עַל יְדֵי מִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִיא מִדַּת הָרַחֲמִים, לְעוֹרֵר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ תְּחִלָּה רַחֲמִים רַבִּים לִפְנֵי ה׳ עַל נִיצוֹץ אֱלֹהוּת הַמְחַיֶּה נַפְשׁוֹ, אֲשֶׁר יָרַד מִמְּקוֹרוֹ – חַיֵּי הַחַיִּים אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הַמְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְכוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב, וְנִתְלַבֵּשׁ בְּ״מַשְׁכָּא דְחִוְיָא״, הָרָחוֹק מֵאוֹר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּתַכְלִית הַהֶרְחֵק – כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא תַּכְלִית הַקְּלִיפּוֹת הַגַּסּוֹת כוּ׳. וּבִפְרָט, כְּשֶׁיִּזְכּוֹר עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְדִבּוּרָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ, אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים הֵמָּה, וּ״מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים״ – ״בִּרְהִיטֵי מוֹחָא״, כִּי ״יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. וְכִמְשַׁל הַמּוֹשֵׁךְ בְּחֶבֶל וְכוּ׳, וְהוּא סוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וְיָשׁוֹב אֶל ה׳ וִירַחֲמֵהוּ״, לְעוֹרֵר רַחֲמִים רַבִּים עַל שֵׁם ה׳ הַשּׁוֹכֵן אִתָּנוּ, כְּדִכְתִיב: ״הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טוּמְאֹתָם״. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ״. כִּי רָחֵל הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מְקוֹר כָּל הַנְּשָׁמוֹת. וְיַעֲקֹב בְּמִדָּתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא מִדַּת הָרַחֲמִים שֶׁבַּאֲצִילוּת, הוּא הַמְּעוֹרֵר רַחֲמִים רַבִּים עָלֶיהָ. וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ – לְמַעְלָה, לִמְקוֹר הָרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים, הַנִּקְרָא ״אַב הָרַחֲמִים״ וּמְקוֹרָם. וַיֵּבְךְּ – לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם רַחֲמִים רַבִּים עַל כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְעַל מְקוֹר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְהַעֲלוֹתָן מִגָּלוּתָן, וּלְיַיחֲדָן בַּיִּחוּד הָעֶלְיוֹן אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, בִּבְחִינַת נְשִׁיקִין, שֶׁהִיא – אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ״, דְּהַיְינוּ, הִתְקַשְּׁרוּת דִּבּוּר הָאָדָם בִּ״דְבַר ה׳ זוֹ הֲלָכָה״, וְכֵן מַחֲשָׁבָה בְּמַחֲשָׁבָה, וּמַעֲשֶׂה בְּמַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, וּבִפְרָט מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וָחֶסֶד. דְּ״חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא״, וְהוּא בְּחִינַת חִיבּוּק מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי״. וְעֵסֶק הַתּוֹרָה בְּדִבּוּר וּמַחֲשֶׁבֶת הָעִיּוּן – הֵן בְּחִינַת נְשִׁיקִין מַמָּשׁ. וְהִנֵּה, עַל יְדֵי זֶה, יָכוֹל לָבוֹא לִבְחִינַת ״אַהֲבָה רַבָּה״ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, כְּדִכְתִיב: ״לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר: וְיֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, שָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, וְקָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד מְאֹד, לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר אוֹר הָאַהֲבָה הַתְּקוּעָה וּמְסוּתֶּרֶת בְּלִבּוֹ, לִהְיוֹת מְאִירָה בְּתוֹקֶף אוֹרָהּ כְּאֵשׁ בּוֹעֲרָה בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ וּמוֹחוֹ, לִמְסוֹר נַפְשׁוֹ לַה׳ וְגוּפוֹ וּמְאוֹדוֹ בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּמְאֹד, מֵעוּמְקָא דְלִבָּא בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְהוּא, כַּאֲשֶׁר יָשִׂים אֶל לִבּוֹ מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם אֶל הָאָדָם״; פֵּירוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכִּדְמוּת וְצוּרַת הַפָּנִים שֶׁהָאָדָם מַרְאֶה בַּמַּיִם, כֵּן נִרְאֶה לוֹ שָׁם בַּמַּיִם אוֹתָהּ צוּרָה עַצְמָהּ – כָּכָה מַמָּשׁ, ״לֵב הָאָדָם״ הַנֶּאֱמָן בְּאַהֲבָתוֹ לְאִישׁ אַחֵר, הֲרֵי הָאַהֲבָה זוֹ מְעוֹרֶרֶת אַהֲבָה בְּלֵב חֲבֵירוֹ אֵלָיו גַּם כֵּן, לִהְיוֹת אוֹהֲבִים נֶאֱמָנִים זֶה לָזֶה, בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה אַהֲבַת חֲבֵירוֹ אֵלָיו. וְהִנֵּה, זֶהוּ טֶבַע הַנָּהוּג בְּמִדַּת כָּל אָדָם, אַף אִם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּמַעֲלָה. וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אִם מֶלֶךְ גָּדוֹל וְרַב, מַרְאֶה אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה לְאִישׁ הֶדְיוֹט וְנִבְזֶה וּשְׁפַל אֲנָשִׁים וּמְנֻוָּול הַמּוּטָּל בְּאַשְׁפָּה, וְיוֹרֵד אֵלָיו מִמְּקוֹם כְּבוֹדוֹ עִם כָּל שָׂרָיו יַחְדָּיו, וּמְקִימוֹ וּמְרִימוֹ מֵאַשְׁפָּתוֹ, וּמַכְנִיסוֹ לְהֵיכָלוֹ הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, חֶדֶר לִפְנִים מֵחֶדֶר, מָקוֹם שֶׁאֵין כָּל עֶבֶד וְשַׂר נִכְנָס לְשָׁם, וּמִתְיַיחֵד עִמּוֹ שָׁם בְּיִחוּד וְקֵירוּב אֲמִיתִּי וְחִיבּוּק וְנִישּׁוּק וְאִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁתִּתְעוֹרֵר מִמֵּילָא הָאַהֲבָה כְּפוּלָה וּמְכוּפֶּלֶת בְּלֵב הַהֶדְיוֹט וּשְׁפַל אֲנָשִׁים הַזֶּה אֶל נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ, בְּהִתְקַשְּׁרוּת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ מִלֵּב וָנֶפֶשׁ מֵעוּמְקָא דְלִבָּא לְאֵין קֵץ, וְאַף אִם לִבּוֹ כְּלֵב הָאֶבֶן – הִמֵּס יִמַּס וְהָיָה לְמַיִם, וְתִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשׁוֹ כַּמַּיִם – בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ לְאַהֲבַת הַמֶּלֶךְ: וְהִנֵּה, כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכָל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה, וְגָדוֹל יָתֵר מְאֹד בְּכִפְלֵי כִפְלַיִים לְאֵין קֵץ, עָשָׂה לָנוּ אֱלֹהֵינוּ. כִּי לִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְ״אִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״ וְ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״, וְנוֹדָע מִזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רִיבּוּי הַהֵיכָלוֹת וְהָעוֹלָמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, וּבְכָל עוֹלָם וְהֵיכָל רִיבּוֹא רִבְבוֹת מַלְאָכִים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא: כְּתִיב, ״הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו״, וּכְתִיב, ״אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ, וְרִיבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי כוּ׳״, וּמְשַׁנֵּי: ״אֶלֶף אַלְפִין וְכוּ׳ – מִסְפַּר גְּדוּד אֶחָד, אֲבָל לִגְדוּדָיו – אֵין מִסְפָּר״, וְכוּלָּם קַמֵּיהּ כְּלָא מַמָּשׁ חֲשִׁיבֵי, וּבְטֵלִים בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ, כְּבִיטּוּל דִּבּוּר אֶחָד מַמָּשׁ לְגַבֵּי מַהוּת הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת וְעַצְמוּתָהּ, בְּעוֹד שֶׁהָיָה דִיבּוּרָהּ עֲדַיִין בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ אוֹ בִּרְצוֹן וְחֶמְדַּת הַלֵּב, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת: וְכוּלָּם שׁוֹאֲלִים: ״אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ״, וְעוֹנִים: ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״ – הֵם יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, כִּי הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, וְלֹא בָחַר בְּכוּלָּם כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, וְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, עֶרְוַת הָאָרֶץ, מְקוֹם הַזּוּהֲמָא וְהַטּוּמְאָה, לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי כוּ׳, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָרַד לְשָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ וְגוֹ׳״, כְּדֵי לְקָרְבָם אֵלָיו בְּקֵירוּב וְיִחוּד אֲמִיתִּי, בְּהִתְקַשְּׁרוּת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ בִּבְחִינַת נְשִׁיקִין פֶּה לַפֶה – לְדַבֵּר דְבַר ה׳ זוֹ הֲלָכָה, וְאִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא – הִיא הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה וִידִיעַת רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ, דְּכוּלָּא חַד מַמָּשׁ, וְגַם בִּבְחִינַת חִיבּוּק – הוּא קִיּוּם הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת בְּרַמַ״ח אֵבָרִים, דְּרַמַ״ח פִּיקּוּדִין הֵן רַמַ״ח אֵבָרִין דְּמַלְכָּא כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְדֶרֶךְ כְּלָל, נֶחְלָקִין לְשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת: יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע, שֶׁהֵן: חֶסֶד דִּין רַחֲמִים – תְּרֵין דְּרוֹעִין וְגוּפָא וְכוּ׳. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו״, כְּאָדָם הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה לִהְיוֹת מְיוּחֶדֶת עִמּוֹ בְּיִחוּד גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד״. – כָּכָה מַמָּשׁ וְיֶתֶר עַל כֵּן לְאֵין קֵץ, הוּא יִחוּד נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית הָעוֹסֶקֶת בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת וְנֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית וּלְבוּשֵׁיהֶן – הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל – בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא. וְלָכֵן הִמְשִׁיל שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּ״שִׁיר הַשִּׁירִים״, יִחוּד זֶה לְיִחוּד חָתָן וְכַלָּה, בִּדְבִיקָה חֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה בְּחִיבּוּק וְנִישּׁוּק. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו״ – שֶׁהֶעֱלָנוּ לְמַעֲלַת קוֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהִיא קְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וּקְדוּשָּׁה – הִיא לְשׁוֹן הַבְדָּלָה, מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא מוּבְדָּל מֵהָעוֹלָמוֹת, וְהִיא בְּחִינַת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, מַה שֶּׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן. כִּי עַל יְדֵי יִחוּד הַנֶּפֶשׁ וְהִתְכַּלְלוּתָהּ בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הֲרֵי הִיא בְּמַעֲלַת וּמַדְרֵגַת קְדוּשַּׁת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁמִּתְיַיחֶדֶת וּמִתְכַּלֶּלֶת בּוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְהָיוּ לַאֲחָדִים מַמָּשׁ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וִהְיִיתֶם לִי קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳, וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי״, וְאוֹמֵר: ״וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ׳״; פֵּירוּשׁ, כִּי עַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת הֲרֵינִי אֱלוֹהַּ שֶׁלָּכֶם, כְּמוֹ ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְכוּ׳״, שֶׁנִּקְרָא כֵּן מִפְּנֵי שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ בְּחִינַת מֶרְכָּבָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ וּבְטֵלִים וְנִכְלָלִים בְּאוֹרוֹ. וְכָכָה הוּא בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת. וְלָכֵן חִיְּיבוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה לָקוּם וְלַעֲמוֹד מִפְּנֵי כָּל עוֹסֵק בְּמִצְוָה, אַף אִם הוּא בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, וְהַיְינוּ, מִפְּנֵי ה׳ הַשּׁוֹכֵן וּמִתְלַבֵּשׁ בְּנַפְשׁוֹ בְּשָׁעָה זוֹ, רַק שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ מַרְגֶּשֶׁת, מִפְּנֵי מָסָךְ הַחוֹמֶר הַגּוּפָנִי, שֶׁלֹּא נִזְדַּכֵּךְ, וּמַחֲשִׁיךְ עֵינֵי הַנֶּפֶשׁ מֵרְאוֹת מַרְאוֹת אֱלֹהִים כְּמוֹ הָאָבוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, שֶׁרָאוּ עוֹלָמָם בְּחַיֵּיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אָסָף בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּעַד כָּל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּגּוֹלָה: ״וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ, וַאֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ״. כְּלוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי כִּבְהֵמָה בִּהְיוֹתִי עִמְּךָ, וְלֹא אֵדַע וְלֹא אַרְגִּישׁ בְּנַפְשִׁי יִחוּד זֶה – שֶׁתִּפּוֹל עָלֶיהָ אֵימָתָה וָפַחַד תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אַהֲבָה רַבָּה בְּתַּעֲנוּגִים אוֹ כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ, כְּמִדַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ חוּמְרָם; וְכַנּוֹדָע, שֶׁדַּעַת הוּא לְשׁוֹן הַרְגָּשָׁה בַּנֶּפֶשׁ, וְהוּא כּוֹלֵל חֶסֶד וּגְבוּרָה – אַף־עַל־פִּי־כֵן, ״אֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ״, כִּי אֵין הַחוֹמֶר מוֹנֵעַ יִחוּד הַנֶּפֶשׁ בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַמְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״גַּם חוֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ״. וּבָזֶה יוּבַן חוֹמֶר עוֹנֶשׁ אִיסּוּר מְלָאכָה בְּשַׁבָּתוֹת וְחָמֵץ בַּפֶּסַח הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, לְפִי שֶׁאַף בְּנֶפֶשׁ בּוּר וְעַם הָאָרֶץ גָּמוּר, מֵאִיר אוֹר קְדוּשַּׁת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְנִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ בְּכָרֵת וּסְקִילָה עַל חִילּוּל קְדוּשָּׁה זוֹ. וְגַם מַשֶּׁהוּ חָמֵץ אוֹ טִלְטוּל מוּקְצֶה – פּוֹגֵם בַּקְּדוּשָּׁה שֶׁעַל נַפְשׁוֹ כְּמוֹ בִּקְדוּשַּׁת נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק, כִּי תּוֹרָה אַחַת לְכוּלָּנוּ. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״בְּהֵמוֹת״ לְשׁוֹן רַבִּים, לְרַמֵּז – כִּי לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ גַּם בְּחִינַת דַּעַת הָעֶלְיוֹן, הַכּוֹלֵל חֶסֶד וּגְבוּרָה, נִדְמֶה כִּבְהֵמוֹת וַעֲשִׂיָּיה גוּפָנִית לְגַבֵּי אוֹר־אֵין־סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כּוּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״, וְנִקְרָא ״בְּהֵמָה רַבָּה״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְהוּא שֵׁם ״בַּ״ן״ בְּגִימַטְרִיָּא ״בְּהֵמָ״ה״ שֶׁלִּפְנֵי הָאֲצִילוּת: וְהִנֵּה, ״בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, – וְכָל יוֹם וָיוֹם – חַיָּיב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא הַיּוֹם מִמִּצְרָיִם״. וְהִיא יְצִיאַת נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית מִמַּאֲסַר הַגּוּף, ״מַשְׁכָּא דְחִוְיָא״, לִיכָּלֵל בְּיִחוּד אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בִּכְלָל, וּבִפְרָט בְּקַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁבָּהּ מְקַבֵּל וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו יִחוּדוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּפֵירוּשׁ, בְּאָמְרוֹ: ״ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״. וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל, כִּי ״אֱלֹהֵינוּ״ הוּא כְּמוֹ ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְכוּ׳״, לְפִי שֶׁהָיָה בָּטֵל וְנִכְלָל בְּיִחוּד אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא. רַק שֶׁאַבְרָהָם זָכָה לָזֶה בְּמַעֲשָׂיו וְהִילּוּכוֹ בַּקּוֹדֶשׁ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ וְגוֹ׳״: אֲבָל אֲנַחְנוּ, יְרוּשָּׁה וּמַתָּנָה הִיא לָנוּ, שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, וְהִלְבִּישׁ בָּהּ רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הַמְיוּחָדִים בְּמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק: ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״ דְּ״לִי״ כְּלוֹמַר ״אוֹתִי״, וַהֲוָה־לֵיהּ־לְמֵימַר ״וּתְרוּמָה״, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּכוּלָּא חַד, עַיֵּין שָׁם הֵיטֵב: וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים: ״וַתִּתֶּן לָנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה כוּ׳״, ״כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ כוּ׳״. וְלָזֶה אֵין מוֹנֵעַ לָנוּ מִדְּבֵיקוּת הַנֶּפֶשׁ בְּיִחוּדוֹ וְאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ, אֶלָּא הָרָצוֹן, שֶׁאִם אֵין הָאָדָם רוֹצֶה כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם לְדָבְקָה בוֹ כוּ׳. אֲבָל מִיָּד שֶׁרוֹצֶה וּמְקַבֵּל וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ וְאוֹמֵר ״ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״ – הֲרֵי מִמֵּילָא נִכְלֶלֶת נַפְשׁוֹ בְּיִחוּדוֹ יִתְבָּרֵךְ, דְּ״רוּחַ אַיְיתִי רוּחַ וְאַמְשִׁיךְ רוּחַ״, וְהִיא בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְלָכֵן תִּקְּנוּ פָּרָשַׁת יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּשְׁעַת קְרִיאַת־שְׁמַע דַּוְקָא, אַף שֶׁהִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְלֹא מִמִּצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא וּפוֹסְקִים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵן דָּבָר אֶחָד מַמָּשׁ. וְכֵן בְּסוֹף פָּרָשַׁת יְצִיאַת מִצְרַיִם מְסַיֵּים גַּם כֵּן ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, וְהַיְינוּ גַם כֵּן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל: וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הַמַּשְׂכִּיל בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כִּי כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא – אֵין־סוֹף וְאֵין קֵץ וְתַכְלִית כְּלָל, לְאוֹר וְחַיּוּת הַמִּתְפַּשֵּׁט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ בִּרְצוֹנוֹ הַפָּשׁוּט וּמְיוּחָד בְּמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּתַכְלִית הַיִּחוּד. וְאִילּוּ הָיְתָה הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּלִי צִמְצוּמִים, רַק כְּסֵדֶר הַמַּדְרֵגוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה בְּדֶרֶךְ עִלָּה וְעָלוּל – לֹא הָיָה הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא כְּלָל כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, ״מֵהָאָרֶץ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ תּ״ק שָׁנָה״, וְכֵן בֵּין כָּל רָקִיעַ לְרָקִיעַ, וְכֵן עוֹבִי כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ. וַאֲפִילוּ עוֹלָם הַבָּא וְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, מְדוֹר נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנְּשָׁמוֹת עַצְמָן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַמַּלְאָכִים – הֵן בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, כִּי יֵשׁ גְּבוּל לְהַשָּׂגָתָן בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַמֵּאִיר עֲלֵיהֶן בְּהִתְלַבְּשׁוּת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת כוּ׳. וְלָכֵן יֵשׁ גְּבוּל לַהֲנָאָתָן שֶׁנֶּהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וּמִתְעַנְּגִין בְּאוֹר ה׳, כִּי אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל הֲנָאָה וְתַעֲנוּג בִּבְחִינַת אֵין־סוֹף מַמָּשׁ, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ מִמְּצִיאוּתָן וְיַחְזְרוּ לִמְקוֹרָן. וְהִנֵּה, פְּרָטִיּוּת הַצִּמְצוּמִים, אֵיךְ וּמָה – אֵין כָּאן מְקוֹם בֵּיאוּרָם. אַךְ דֶּרֶךְ כְּלָל, הֵן הֵם בְּחִינַת הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם הַמְשָׁכַת הָאוֹר וְהַחַיּוּת, שֶׁלֹּא יָאִיר וְיוּמְשַׁךְ לַתַּחְתּוֹנִים בִּבְחִינַת גִּילּוּי, לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהַשְׁפִּיעַ בָּהֶן וּלְהַחֲיוֹתָם לִהְיוֹת יֵשׁ מֵאַיִן – כִּי אִם, מְעַט מִזְּעֵר אוֹר וְחַיּוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, שֶׁהִיא הֶאָרָה מוּעֶטֶת מְאֹד וּמַמָּשׁ כְּלָא חֲשִׁיבֵי לְגַבֵּי בְּחִינַת הֶאָרָה בְּלִי גְבוּל וְתַכְלִית, וְאֵין בֵּינֵיהֶם עֵרֶךְ וְיַחַס כְּלָל, כַּנּוֹדָע פֵּירוּשׁ מִלַּת ‘עֵרֶךְ׳ בְּמִסְפָּרִים, שֶׁאֶחָד בְּמִסְפָּר, יֵשׁ לוֹ עֵרֶךְ לְגַבֵּי מִסְפָּר אֶלֶף אֲלָפִים, שֶׁהוּא חֵלֶק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף אֲלָפִים, אֲבָל לְגַבֵּי דָּבָר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בְּלִי גְבוּל וּמִסְפָּר כְּלָל – אֵין כְּנֶגְדּוֹ שׁוּם עֵרֶךְ בְּמִסְפָּרִים, שֶׁאֲפִילוּ אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִיבּוֹא רְבָבוֹת, אֵינָן אֲפִילוּ כְּעֵרֶךְ מִסְפָּר אֶחָד לְגַבֵּי אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת, אֶלָּא כְּלָא מַמָּשׁ חֲשִׁיבֵי. וְכָכָה מַמָּשׁ הִיא בְּחִינַת הַהֶאָרָה מוּעֶטֶת זוֹ, הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְהַשְׁפִּיעַ בָּהֶם לְהַחֲיוֹתָם, לְגַבֵּי עֵרֶךְ אוֹר הַגָּנוּז וְנֶעְלָם, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת ״אֵין־סוֹף״, וְאֵינוֹ מִתְלַבֵּשׁ וּמַשְׁפִּיעַ בָּעוֹלָמוֹת בִּבְחִינַת גִּילּוּי לְהַחֲיוֹתָם, אֶלָּא מַקִּיף עֲלֵיהֶם מִלְמַעְלָה, וְנִקְרָא – ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״. וְאֵין הַפֵּירוּשׁ סוֹבֵב וּמַקִּיף מִלְמַעְלָה בִּבְחִינַת מָקוֹם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לֹא שַׁיָּיךְ כְּלָל בְּחִינַת מָקוֹם בְּרוּחָנִיּוּת. אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר, סוֹבֵב וּמַקִּיף מִלְמַעְלָה לְעִנְיַן בְּחִינַת גִּילּוּי הַשְׁפָּעָה, כִּי הַהַשְׁפָּעָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת גִּילּוּי בָּעוֹלָמוֹת – נִקְרֵאת בְּשֵׁם ״הַלְבָּשָׁה״, שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בָּעוֹלָמוֹת, כִּי הֵם מַלְבִּישִׁים וּמַשִּׂיגִים הַהַשְׁפָּעָה שֶׁמְּקַבְּלִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַהַשְׁפָּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּבְחִינַת גִּילּוּי אֶלָּא בְּהֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם, וְאֵין הָעוֹלָמוֹת מַשִּׂיגִים אוֹתָהּ – אֵינָהּ נִקְרֵאת ״מִתְלַבֶּשֶׁת״ אֶלָּא מַקֶּפֶת וְסוֹבֶבֶת. הִלְכָּךְ, מֵאַחַר שֶׁהָעוֹלָמוֹת הֵם בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית – נִמְצָא שֶׁאֵין הַשְׁפָּעַת אוֹר־אֵין־סוֹף מִתְלַבֵּשׁ וּמִתְגַּלָּה בָּהֶם בִּבְחִינַת גִּילּוּי, רַק מְעַט מִזְּעֵר, הֶאָרָה מוּעֶטֶת מְצוּמְצֶמֶת מְאֹד מְאֹד, וְהִיא רַק כְּדֵי לְהַחֲיוֹתָם בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית. אֲבָל עִיקַּר הָאוֹר בְּלִי צִמְצוּם כָּל כָּךְ נִקְרָא ״מַקִּיף״ וְ״סוֹבֵב״, מֵאַחַר שֶׁאֵין הַשְׁפָּעָתוֹ מִתְגַּלֵּית בְּתוֹכָם, מֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה, הִנֵּה הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַגַּשְׁמִיּוּת, אַף שֶׁ״מְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, וְהַיְינוּ אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם ה׳״. אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֵין מִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹכָהּ בִּבְחִינַת גִּילּוּי הַהַשְׁפָּעָה, רַק חַיּוּת מְעַט מִזְּעֵר, בְּחִינוֹת דּוֹמֵם וְצוֹמֵחַ לְבַד. וְכָל אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא סוֹבֵב עָלֶיהָ, אַף שֶׁהוּא בְּתוֹכָהּ מַמָּשׁ. מֵאַחַר שֶׁאֵין הַשְׁפָּעָתוֹ מִתְגַּלֵּית בָּהּ יוֹתֵר, רַק מַשְׁפִּיעַ בָּהּ בִּבְחִינַת הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם, וְכָל הַשְׁפָּעָה שֶׁבִּבְחִינַת הֶסְתֵּר, נִקְרָא מַקִּיף מִלְמַעְלָה, כִּי, ״עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא״ הוּא לְמַעְלָה בְּמַדְרֵגָה מֵ״עָלְמָא דְאִתְגַּלְיָא״. וּלְקָרֵב אֶל הַשֵּׂכֶל יוֹתֵר, הוּא בְּדֶרֶךְ מָשָׁל: כְּמוֹ הָאָדָם שֶׁמְּצַיֵּיר בְּדַעְתּוֹ אֵיזֶה דָבָר שֶׁרָאָה אוֹ שֶׁרוֹאֶה, הִנֵּה אַף שֶׁכָּל גּוּף עֶצֶם הַדָּבָר הַהוּא וְגַבּוֹ וְתוֹכוֹ וְתוֹךְ תּוֹכוֹ, כּוּלּוֹ מְצוּיָּיר בְּדַעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁרָאָהוּ כוּלּוֹ אוֹ שֶׁרוֹאֵהוּ, הִנֵּה נִקְרֵאת דַּעְתּוֹ מַקֶּפֶת הַדָּבָר הַהוּא כּוּלּוֹ. וְהַדָּבָר הַהוּא מוּקָּף בְּדַעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, רַק, שֶׁאֵינוֹ מוּקָּף בְּפוֹעַל מַמָּשׁ – רַק בְּדִמְיוֹן מַחֲשֶׁבֶת הָאָדָם וְדַעְתּוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם כוּ׳״, הֲרֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ וְדַעְתּוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל הַנִּבְרָאִים, מַקֶּפֶת כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא מֵרֹאשׁוֹ וְעַד תַּחְתִּיתוֹ, וְתוֹכוֹ וְתוֹךְ תּוֹכוֹ, הַכֹּל בְּפוֹעַל מַמָּשׁ. לְמָשָׁל, כַּדּוּר הָאָרֶץ הַלֵּזוּ, הֲרֵי יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרֵךְ מַקֶּפֶת כָּל עוֹבִי כַּדּוּר הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ וְתוֹךְ תּוֹכוֹ עַד תַּחְתִּיתוֹ, הַכֹּל בְּפוֹעַל מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי, יְדִיעָה זוֹ, הִיא חַיּוּת כָּל עוֹבִי כַּדּוּר הָאָרֶץ כּוּלּוֹ, וְהִתְהַוּוּתוֹ מֵאַיִן לְיֵשׁ. רַק שֶׁלֹּא הָיָה מִתְהַוֶּה כְּמוֹת שֶׁהוּא עַתָּה, בַּעַל גְּבוּל וְתַכְלִית וְחַיּוּת מוּעֶטֶת מְאֹד, כְּדֵי בְּחִינוֹת דּוֹמֵם וְצוֹמֵחַ. אִם לֹא, עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים וַעֲצוּמִים, שֶׁצִּמְצְמוּ הָאוֹר וְהַחַיּוּת שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בְּכַדּוּר הָאָרֶץ לְהַחֲיוֹתוֹ וּלְקַיְּימוֹ בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, וּבִבְחִינוֹת דּוֹמֵם וְצוֹמֵחַ בִּלְבָד. אַךְ יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרֵךְ הַמְיוּחֶדֶת בְּמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ – כִּי ״הוּא הַמַּדָּע וְהוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַיָּדוּעַ, וּבִידִיעַת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל יוֹדֵעַ כָּל הַנִּבְרָאִים, וְלֹא בִּידִיעָה שֶׁחוּץ מִמֶּנּוּ כִּידִיעַת הָאָדָם, כִּי כּוּלָּם נִמְצָאִים מֵאֲמִיתָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְדָבָר זֶה אֵין בִּיכוֹלֶת הָאָדָם לְהַשִּׂיגוֹ עַל בּוּרְיוֹ וְכוּ׳״ הגההכְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהִסְכִּימוּ ﬠִמּוֹ חַכְמֵי הַקַּבָּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפַּרְדֵּ״ס מֵהָרְמַ״ק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְכֵן הוּא לְפִי קַבָּלַת הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּסוֹד הַצִּמְצוּמִים וְהִתְלַבְּשׁוּת אוֹרוֹת בַּכֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְﬠֵיל פֶּרֶק ב׳: – הֲרֵי יְדִיעָה זוֹ, מֵאַחַר שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אֵין־סוֹף, אֵינָהּ נִקְרֵאת בְּשֵׁם מִתְלַבֶּשֶׁת בְּכַדּוּר הָאָרֶץ שֶׁהוּא בַּעַל גְּבוּל וְתַכְלִית, אֶלָּא מַקֶּפֶת וְסוֹבֶבֶת. אַף שֶׁיְּדִיעָה זוֹ כּוֹלֶלֶת כָּל עָבְיוֹ וְתוֹכוֹ בְּפוֹעַל מַמָּשׁ, וּמְהַוָּוה אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה מֵאַיִן לְיֵשׁ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר:

1 והנה מעתה יש להבין בפרטי ענין הקו וחוט זה, איך שיש בו בחינת מקיפים ופנימיים

2 כמו שכתוב בעץ חיים מתעגל וחוזר ומתעגל כו' כמו שכתוב במקום אחר באריכות

3 ובחינת מקיף ועיגול הראשון הוא הנקרא טהירו תתאה כו', והוא בחינת המקיף הכללי שמקיף לד' עולמות דאבי''ע בשווה כמו שכתוב בעץ חיים

4 ותחלה יש להקדים כללות ענין הקו הזה, איך שהוא בחינת היולי כללי לכל הסתעפות המשכות פרטיים הרבה שמסתעפים ממנו עד סוף העשיה כו' כנזכר לעיל

5 ויובן זה על דרך משל הידוע בענין מחשבה כללית

6 שבמחשבה זו הכללית צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה א' ובלשון הרמב''ם היינו מה שבידיעת עצמו יודע את כל הנבראים כמו שכתוב במקום אחר

7 וביאור הדברים ידוע שיש ב' מיני רצון

8 א' רצון הפשוט שבעצמות שנכלל בעצמותו ממש, שלא נקרא עדיין בשם בחינת מחשבה ורצון כללי כי מתאחד עדיין בעצמותו ממש

9 כמו גם שהוחלט רצון זה כבר בעצמו איך לעשות דבר חסד פלוני או איך לדבר ולחשוב אותו או להשכיל שכל פרטי או להיות לו רצון ותענוג בדבר כו'

10 הגם שמתחבר רצון המוחלט הזה אל התפשטות הרצון בדבר הפרטי אבל נשאר כלול בהעלם עצמותו

11 ועל כן אין בו עדיין בחינת כלל ופרט כו'

12 רק כאשר לאחר זה עולה רצון זה שהוחלט אצלו לבוא לידי מעשה בפועל ממש הרי יוצא מהעלמו לגלוי

13 אז יבוא הרצון בבחינת כלל ופרט, דהיינו מחשבה כללית שכוללת כל ענין המעשה מראש לסוף בסקירה א'

14 ואחר כך מתחלק בו רצונות פרטיים ולכל רצון שכל ומדות כו'

15 ובאין זה אחר זה בהשתלשלות זה עליון מקיף לתחתון, כאשר יהיה האופן בתוך האופן כו'

16 והוא הנקרא רצון המורכב שיש בו כלל ופרט

17 ויובן זה על דרך משל הידוע, אדם שרוצה לבנות בנין גדול כפי הרצון שהוחלת מכבר אצלו להיות בו אופנים מיוחדים דוקא

18 שאותו הרצון שהוחלט אצלו מכבר, הגם שהוא בא במדה ותענוג מיוחד באופן כך וכך, וממילא בשכל ומדות בא בשיעור ומדה כו', אך כל זה הוא השיעור וההחלט שבעצמותו עדיין, ונכלל בעצמו והיה כלא היה כו'

19 רק כאשר לאחר זמן באה מחשבה זו לבא למעשה, ניכר בו התחלקות אותן אופנים שונים ממש שכבר הוחלט אצלו בכל פרטיהם

20 רק שמתחלה בא הרצון הזה בדרך כלל שיהיה לו בנין בציור כך וכך

21 ואחר כך מתחלק בו רצון פרטי לכל ענין פרטי

22 ויורד ובא בסדר והדרגה מכלל הראשון שכולל הכל בסקירה א' לפרט רצון שהוא נקרא כלל לגבי רצונות המסתעפים ממנו

23 עד שבא אל רצון ושכל פרטי היותר אחרון שבסוף מעשה בכלות הכל כו' ודי למבין.

24 והנמשל מכל זה יובן למעלה בהפרש שבין בחינת טהירו עילאה ובין בחינת טהירו תתאה שלאחר הצמצום

25 דמה ששיער בעצמו בכח בטהירו עילאה כו' הוא כמו ההחלט ברצון הפשוט שבעצמות הנזכר לעיל

26 שעדיין לא בא כלל לבחינת התפשטות חוץ מן העצמות עדיין

27 וגם שיתחבר מרצון המוחלט הזה אל התפשטות הרצון שאחר כך, מכל מקום נשאר כלול בהעלם עצמות דאור אין סוף

28 ועל כן למעלה הוא מבחינת כלל להיות נקרא צופה ומביט בסקירה א' כו'.

29 אך הרצון הב' הוא אחר הצמצום הנזכר לעיל שעולה רצון הפשוט המוחלט שבעצמות לבא לידי בחינת התפשטות

30 הוא בחינת הקו וחוט ההיולי שכולל כל המשכות פרטיות שבו מראשו לסופו כנזכר לעיל

31 ובחינת מקיף הראשון שבו הוא הנקרא טהירו תתאה, שזהו כמשל רצון הכללי לבנין גדול כולל כל מה שבפרטיו מראשו לסופו בבת א'

32 ואחר כך מתחלק בו בסדר והדרגה מכלל לפרט על דרך משל הנזכר לעיל

33 והיינו כמו כשעלה ברצונו הפשוט ההיולי לבא לגלוי דוקא, היה כולל כל פרטי הרצונות

34 והוא הרצון הכולל כולם, ונקרא רצון קדום לכל מה שבא אחריו

35 ואחר כך בא רצון זה דרך פרט, כמו הרצון להאציל ובו כלול עשר ספירות בכל פרטיהם

36 ועדיין הכל בהעלם עד שבא לידי גלוי שהוא כשנאצל האור בבחינת האצילות כו'

37 ואחר כך הרצון לברוא יש מאין כו' ובו שכל ומדות כו'

38 עד הרצון היותר אחרון שהוא כל אשר חפץ עשה כו', סוף הכל

39 וכל פרטים הללו נכללו ברצון הקדום שבא בבחינת השפעה על כל פנים אחר הצמצום

40 והוא בחינת ראשית הקו כו', והיינו עיגול הראשון שאחר המשכת ראשית הקו ההיולי הנזכר לעיל

41 שנקרא מקיף כללי לכללות כל הד' עולמות דאבי''ע, שמקיף אותם בשוה

42 שנקרא מחשבה כללית שצופה ומביט בסקירה א' מראש לסוף הכל כו'

43 וזהו ביאור ענין כללי לכללות ענין הקו הזה

44 ופרטי אופניו במה שמתעגל וחוזר ומתעגל כו' יובן לפי אופן משל הנזכר לעיל וכמו שיתבאר בסמוך בעזרת ה׳ ודי למבין:

6 ראש השנה פתח ↗

כָּאן קוֹדֶם גְּזַר דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין! הָכָא נָמֵי בְּיָחִיד. וּגְזַר דִּין דְּיָחִיד תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַמִּטָּה וְחוֹלְיָין שָׁוֶה, וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַגַּרְדּוֹם לִידּוֹן וְדִינָן שָׁוֶה. זֶה יָרַד וְזֶה לֹא יָרַד, זֶה נִיצַּל וְזֶה לֹא נִיצַּל. מִפְּנֵי מָה זֶה יָרַד וְזֶה לֹא יָרַד, זֶה נִיצַּל וְזֶה לֹא נִיצַּל? זֶה הִתְפַּלֵּל וְנַעֲנָה, וְזֶה הִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה. מִפְּנֵי מָה זֶה נַעֲנָה וְזֶה לֹא נַעֲנָה? זֶה הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵימָה — נַעֲנָה, וְזֶה לֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵימָה — לֹא נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: כָּאן קוֹדֶם גְּזַר דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. רַבִּי יִצְחָק אָמַר: יָפָה צְעָקָה לָאָדָם בֵּין קוֹדֶם גְּזַר דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר דִּין. וּגְזַר דִּין דְּצִבּוּר מִי מִיקְּרַע? וְהָא כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ״, וּכְתִיב: ״כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בּוֹרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי״, מַאי לָאו: כָּאן קוֹדֶם גְּזַר דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין! לָא, אִידֵּי וְאִידֵּי לְאַחַר גְּזַר דִּין, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּגְזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה, כָּאן בִּגְזַר דִּין שֶׁאֵין עִמּוֹ שְׁבוּעָה. כִּדְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי. דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי. וְאָמְרִי לַהּ, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַב יוֹנָתָן: מִנַּיִן לִגְזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵינוֹ נִקְרָע — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה״. אָמַר רָבָא: בְּזֶבַח וּבַמִּנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר — אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה. אַבָּיֵי אָמַר: בְּזֶבַח וּמִנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר — אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים. רַבָּה וְאַבָּיֵי מִדְּבֵית עֵלִי קָאָתוּ. רַבָּה דַּעֲסַק בַּתּוֹרָה — חֲיָה אַרְבְּעִין שְׁנִין, אַבָּיֵי דַּעֲסַק בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים — חֲיָה שִׁיתִּין שְׁנִין. תָּנוּ רַבָּנַן: מִשְׁפָּחָה אַחַת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ מֵתֶיהָ מֵתִין בְּנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא מִמִּשְׁפַּחַת עֵלִי אַתֶּם, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״וְכׇל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים״ — לְכוּ וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה וִחְיוּ. הָלְכוּ וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה וְחָיוּ. וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ מִשְׁפַּחַת רַבָּן יוֹחָנָן עַל שְׁמוֹ. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: מִנַּיִין לִגְזַר דִּין שֶׁל צִבּוּר שֶׁאֵינוֹ נֶחְתָּם. אֵינוֹ נֶחְתָּם?! וְהָכְתִיב: ״נִכְתַּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי״! אֶלָּא: אַף עַל גַּב שֶׁנֶּחְתָּם — נִקְרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּכׇל קׇרְאֵנוּ אֵלָיו״. וְהָכְתִיב: ״דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ״! הָתָם בְּיָחִיד, הָכָא בְּצִבּוּר. בְּיָחִיד, אֵימַת? אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אֵלּוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. ״וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף ה׳ אֶת נָבָל״ — עֲשָׂרָה יָמִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כְּנֶגֶד עֶשֶׂר לְגִימוֹת שֶׁנָּתַן נָבָל לְעַבְדֵי דָּוִד. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אֵלּוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כׇּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן. מַאי ״כִּבְנֵי מָרוֹן״? הָכָא תַּרְגִּימוּ: כִּבְנֵי אִמְּרָנָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כְּמַעֲלוֹת בֵּית מָרוֹן. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כַּחֲיָילוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְכוּלָּן נִסְקָרִין בִּסְקִירָה אַחַת. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: ״הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם״. מַאי קָאָמַר? אִילֵּימָא הָכִי קָאָמַר: דִּבְרַנְהוּ לְכוּלֵּי עָלְמָא וּמְיַיחֵד לִבַּיְיהוּ כַּהֲדָדָי — וְהָא קָא חָזֵינַן דְּלָאו הָכִי הוּא! אֶלָּא לָאו, הָכִי קָאָמַר: הַיּוֹצֵר רוֹאֶה יַחַד לִבָּם וּמֵבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם. מַתְנִי׳ עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין: עַל נִיסָן מִפְּנֵי הַפֶּסַח, עַל אָב מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית, עַל אֱלוּל מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל תִּשְׁרֵי מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת, עַל כִּסְלֵיו מִפְּנֵי חֲנוּכָּה, וְעַל אֲדָר מִפְּנֵי הַפּוּרִים. וּכְשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — יוֹצְאִין אַף עַל אִיָּיר מִפְּנֵי פֶּסַח קָטָן. גְּמָ׳ וְלִיפְּקוּ נָמֵי אַתַּמּוּז וְטֵבֵת!

נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ט״ו » « נר מצוה ותורה אור; שער היחוד י״ז