נר מצוה ותורה אור; שער היחוד מ״ה

1 והנה כתיב ויעש יהו״ה לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם

2 שזהו בחינת החשמ"ל דנוגה שמקיף לזעיר אנפין ונוקבא דאצילות שנקרא אדם ואשתו עד מתחת רגליהם כו' כידוע

3 ובתורתו של רבי מאיר היה כתוב אור באלף

4 שזהו בחינת זיהרא עילאה, כמו שכתוב עוטה אור כשלמה, שזהו אחר הבירורים דרפ"ח כו'.

5 ומתחלה יש להבין קצת בביאור ענין השבירה והתיקון בכללותן

6 שהוא בבחינת האותיות שנקרא כלים

7 שנשברו ונפלו מצד ריבוי האור שלא היה ביכולתם להכיל כמו שכתוב בעץ חיים

8 וכמו שכתוב אתה פוררת בעזך ים

9 שזהו בחינת התהו, שנתפררו בחינת האותיות, שנקרא שבירת הכלים כידוע

10 וטעם הדבר ידוע, על דרך משל עומק אור שכל שלמעלה מכלי הגבלת המוח, אז ודאי יתבלבלו אותיות השכל שבמחשבה, מצד מיעוט כחם להכיל האור, כי רב הוא מהם

11 מה שאין כן כלי המוח שמכיל לאור השכל העמוק, אדרבא מוגבל ומתיישב ונעלם באותיות הללו בלשון אידייש פאר נעמט כו'

12 וכאשר לא יכילו, אזי בהכרח שיתפרדו האותיות

13 וכמו שמבואר במקום אחר באריכות, שזהו כמו בתיבה אחת שתקצר להכיל האור הרב שבה, יתפרדו האותיות שבה אנה ואנה, עד שלא יהיה מובן מזה כלום

14 כתיבת ויאמר כשלא יכיל עומק המכוון שבו, יתפרדו האותיות, וישאר וי"ו מ״ם שבו מפורדין שלא כסדרן במקומן

15 כדוגמת אותיות הרהורי לבו שביום, שמתפרדין שלא במקומן ושלא כסדרן בחלומות

16 שבאין רק מצרופים שמהרהר ביום, בלתי מסודרין, אלא אות מתיבה זו ואות מתיבה אחרת כו'

17 ולכך החלומות שוא ידברו כו' וכמו שכתוב במקום אחר

18 וזה הפירור נקרא שבירה לחלקים רבים וקטנים

19 כי בבוא זה האות שנתפרר לעצמו במקום אחר, אין בו רק חלק מצומצם מאד מן השכל שהיה מקובץ בהיות התיבה בצירופה בשלימות כו'

20 וגם הוא מתפרר פירור אחר פירור, עד שנעשה מזה ענין זר לגמרי

21 כדוגמת ענין החלומות מהרהורי לבו שביום, רק אף על פי כן לא יחלום פילא בקופא דמחטא, רק מעין הרהורי לבו דוקא, וכמו שכתוב במקום אחר בענין פותר חלומות דיוסף וכמו שיתבאר

22 וכך יובן למעלה בענין שבירת הכלים דאורות דתהו, שזהו בחינת פירור ופיזור האותיות שלהם, כמו שכתוב אתה פוררת כו'

23 והיינו שנפלו למטה מטה עד שנעשה בבחינת לבוש זר

24 שזהו שרש ענין התהוות בחינת לבוש דחשמל כו' הנקרא כתנות עור

25 וידוע דעור זה הן בחינת ג' מיני אותיות דמחשבה דבור ומעשה, ששרשם הוא מאותיות דכלים דתהו שנתפררו וירדו למטה, ונעשה בחינת לבוש ומקיף להלביש לבחינת המדות דאדם כו'

26 וגם שהוא נעשה בבחינת לבוש נפרד, שרשו מלמעלה ממקור המוחין דבינה שבמדות

27 וזהו גם כן בחינת חיצוניות בינה, שעל גוזליו ירחף לשמירה כו', שהוא מבחינת המקיף דבינה בבחינת מ"ם סתומה הנזכר לעיל ודי למבין.

28 ולהבין זה בתוספת ביאור, הנה ידוע שזהו גם כן שרש ענין המשלים, כמו ג' מאות משלים דרבי מאיר כו', ששרש המשל למעלה מן הנמשל, כמו משלי שלמה שהן חכמות עמוקות ביותר

29 שאין להם בחינת כלים באותיות כי אם בהתלבשותם בענינים זרים נבדלים הרבה מן עצם החכמה, שם דוקא יושג עומק החכמה כמו שיוכלו להשיג עומק השכל

30 רק על ידי המשל דוקא, שלא יושג גם ברבוי הסבר דברים כו'

31 והמשל שנעשה לפי אופן הנמשל דוקא, הרי בהכרח שישיג לעומק ומקור מוצא הנמשל, ואם לא, לא יכוון המשל לנמשל כלל כידוע

32 אם כן שרש המשל במקור שכל הנמשל ולמעלה הימנו

33 ולזה אמר דברי חכמים וחידותם, שלפי ערך עומק ומקור החכמה, כך ערך החידות ומשלים, כמו משלים דרבי מאיר ומשלי שלמה

34 וכמו שכתוב במקום אחר בענין וידבר ג' אלפים משל, דהיינו משל למשל, כמו שכתוב בזהר שהנמצא במשל האחרון, יותר שם הוא העומק והמקור היותר ראשון של הנמשל כו'

35 וכל זה הוא גם כן בשרש בחינת האותיות, שעל ידיהם דוקא יושג היטב אור השכל כו'

36 וכמו כן יובן בענין ההגשמה של אור השכל, כל שבא בהשגה והסבר בהגשמה ביותר למטה מטה, שם דוקא בחינת העומק והמקור של גוף פנימית אור השכל כו'

37 והיינו גם כן בחינת חיצוניות בינה, שמזה נעשה בחינת לבוש החשמל דבינה

38 שעל זה אמר ויעש כתנות עור כו', שהוא בחינת שומר למוחין שבמדות, שלא יבא לבחינת טעות

39 שמזה נעשה השליא לולד כו'

40 וכמו שכתוב במקום אחר באריכות בענין אימא פרישת גדפהא כו' ובענין בשלו״ם, אותיות מלבו״ש כו', ובענין סכך דסוכה וכהאי גוונא ודי למבין