נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ל״א

1 והנה יש יתרון מעלה בבחינת הכלים מבחינת האורות, ממה שיש בחינת ההתכללות בכלים יותר מבאורות, שזהו עיקר בחינת התיקון

2 כידוע דעיקר בחינת התיקון הוא בא מריבוי הכלים כו'

3 ודוקא על ידי בחינת חיצוניות הכלי, שהוא בחינת נה''י כו'

4 וראיה לזה ממה שמצינו בכמה מקומות דאור החסד יוכל להאיר בכלי הגבורה ואור הגבורה בכלי החסד

5 ואם כן, מה שיחליף האור להאיר בכלי היפוכו, אם היה זה מצד עצמו למה לא יוכלל ויחובר באור היפוכו המנגדו?

6 כמו אור מדת החסד שלא יסבול אור מדת הדין כלל וכלל

7 אלא מוכרח לומר שזהו מצד בחינת הכלי, שיכול לסבול אור היפוכה המנגדה

8 כי יש בכלים דוקא בחינת וענין ההתכללות מדבר והיפוכו, מה שאין כן באורות כו'

9 וזהו עיקר התיקון בבחינת האדם מצד גופו

10 כמו שאנו רואים בחוש טבעי אברי האדם, שכל אחד יש בו התכללות מזולתו, עד שיכולים להשלים חסרון א' על ידי רפואת אבר זולתו

11 כמו לקלקול הראות בעין ירפאו לכח הגידין שברגל, שיש בהן בהתכללות מגידין שבעין

12 אבל לא ירפאו לאור וחיות שנחלש במוח עד שנחלש בראות מצד הזקנה וכהאי גוונא, על ידי חיזוק כח ואור חיות המדות שבלב, אף על פי שהמוח ולב כלולים זה עם זה

13 רק מצד חיזוק כלי הלב יחזקו לכלי המוח ויאיר כח השכל בראות יותר כו'

14 מפני שאין לאור השכל עם אור המדות חיבור והתכללות כל כך, כמו שיש חיבור והתכללות של כלי הלב עם כלי המוח

15 וכן כלי העין עם כלי החוטם וכלי האוזן וכהאי גוונא

16 ולזה הטעם הנה דוקא מצד בחינת הכלי יוכל להאיר בה אור המנגדה כו' ודי למבין.

17 ויובן זה יותר במה שאנו רואים במדות חסד וגבורה שהן הפכיים מנגדיים ממש כו'

18 אך כאשר באין המדות בכלי, כמו למחשבה ולדבור ומעשה בפועל ממש, יוכל אור החסד להאיר במחשבה ודבור ומעשה היפוכו ממש

19 שהרי יכול לחשוב ולדבר ולעשות נגד מה שבלבו

20 וגם לכעוס בלב על אוהבו בלבו, ולרחם בלבו על שונאו כו'

21 שהלב מוכן להיות כלי למה שהוא היפוכו כו', לפי שבכלים יש התכללות דבר והיפוכו יותר מבאורות

22 דמה שבגילה יש רעדה וברוגז יש רחמים, וכן להיפך, ברעדה גילה וברחמים רוגז, הכל מצד הכלי דוקא כו'

23 וכך אנו מוצאים בששת ימי המעשה, שביום א' הוא בחינת חסד - יהי אור, וביום הב' בחינת גבורה - יהי רקיע כו', וכמו שכתוב בזהר דכל יומא בעבידתיה כו'

24 ועם כל זה בכל יום יש התכללות מיום זולתו דוקא כידוע

25 לפי שכאשר בא האור בכלי שנקרא יום, אז יש התכללות דבר והיפוכו דוקא

26 להיות שכאשר בא הדבר לידי השפעה בפועל ממש, אי אפשר שלא יוכלל בחסד מבחינת דין ובדין מבחינת החסד

27 מה שאין כן כשהאור והשפע עדיין בלא כלי כו'

28 כמו פסק דין למעשה דוקא

29 שבהכרח יוכלל חסד בדין ודין בחסד

30 מה שאין כן כשאינו למעשה כו'

31 ונמצא שמצד בחינת חיצוניות הכלי, שהוא למעשה, שם הוא עיקר בחינת ההתכללות כו' ודי למבין:

32 אך הנה לכאורה יש סתירה לכל זה

33 שהרי באמת, מה שהאור יוכל להאיר בכלי היפוכו, הוא מצד בחינת הביטול של הכלי לגבי האור

34 והוא על ידי בחינת שם מ''ה מלגאו, שרש בחינת ההתכללות באורות, דוקא מצד הארת הקו כו'

35 ולזה הטעם, דוקא בפנימיות הכלים יש התכללות וכמו הכונה שבמעשה המצות שמתכלל ב' הפכים כו' והיינו כמו עצמות וגידים כו' מה שאין כן גוף המעשה ולא בחיצוניות

36 שהרי אין מלאך א' עושה ב' שליחות הפכים

37 מפני שכל שליחות השפע בא מחיצוניות הכלים דוקא, שמביא השפע לחוץ

38 כמו חיצוניות הכלי דאותיות וכהאי גוונא

39 ולכך פני אריה להימין כו', לא ישנו את תפקידם ולא יתחברו להחליף מעשיהם מזה לזה כו'

40 ולכך כל יומא בעבידתיה דווקא כו'.

41 אך הענין הוא משום דפנימית הכלי הוא מקבל מבחינת אור פנימי המוגבל בכלי, וכאשר יש התכללות באורות, ממילא יש התכללות בפנימית הכלים, כמו התפעלות והשגות מיכאל וגבריאל כו'

42 וחיצוניות הכלים מבחינת הכח המגביל שבבחינת מקיף

43 על כן יש בו ב' הפכים כאחד, בחינת התכללות דבר והיפוכו דוקא

44 כמו כל הנסים, שהם דוקא בבחינת חיצוניות הכלים בפועל ממש

45 כמו כל מקום שנעשה בו הנס, שהמקום הזה סובל דבר והיפוכו, מלמעלה מן הטבע בטבע כו'

46 כהפיכת ים ליבשה כו', וכהאי גוונא מקום הארון אינו מן המדה וכו', וכמו שכתוב במקום אחר

47 וגם משם הוא בא שרש בחינת ההתחלקות, כל אחד מובדל בפני עצמו

48 שהוא בא מצד בחינת קו המדה שבמקיף, שהוא שרש הכלים המגבילים כו'

49 ולזה עיקר בחינת התיקון הוא בחינת ריבוי ההתחלקות דוקא

50 שבזה דוקא יהיה ריבוי ההתכללות, דבר והיפוכו כאחד

51 וזהו עיקר בחינת אדם דתיקון כו', שעליו אמר אחור וקדם צרתני, יצירה בגוף חומר דוקא כו'

52 קדם, בבחינת החומר הפשוט שקדם לצורה, שהוא האור

53 והוא בשרש הכלי שקדם לאור

54 ואחור, בכלי החומר שאחר האור והצורה כו' ודי למבין וכמו שכתוב במקום אחר ביאור ענין זה באריכות ודי למבין: