נר מצוה ותורה אור; שער היחוד ל״ב

1 ומעתה יש להבין בבחינת אדם העליון דאצילות שעל הכסא כו'

2 שהוא בחינת זעיר אנפין דאצילות שמקבל מבחינת נה''י דאבא ואמא כו'

3 וידוע שהוא ענין ובחינת המדות דאצילות, שהוא עיקר ושרש להשפעת מקור למקור לחיי העולמות

4 ועדיין הוא סוף עולם האין סוף, משום דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כנזכר לעיל

5 על כן גם עד בחינת כלים דזעיר אנפין בבחינת חיצוניות דנה''י שבו כו', נחשב עדיין מסוף עולם האין סוף:

6 וביאור הדברים, הנה מבשרי אחזה כו', דבצלם אלהי״ם עשה את האדם כו', וכמו שכתוב בצלמינו כדמותינו כו'

7 דהנה אנו רואים בנפש האדם שבחינת חיה יחידה שבו, הוא בחינת מקיפין דנר''ן, שלמעלה מהגבלת האורות בכלים

8 והוא בחינת הרצון והתענוג העצמי הפשוט שבבחינת יחידה, וגם בחינת פנימית ומקור השכל שנקרא משכיל, שזהו בחינת מקיף דחיה

9 בלתי מוגבלים בכלי כלל

10 רק מהחכמה ולמטה נמשך בכלי

11 והוא הנשמה שבמוחא, ורוח בלב כו'

12 והנה עם כל זה מאיר אור המקיף דרצון ותענוג, מבחינת פנימית אור החכמה בנר''ן שבג' כלים מוחא ולבא כו', מן ההעלם

13 והוא גלוי הרצון שבא בשכל וטעם גלוי, בבחינת מוח החכמה שנקרא אור אבא

14 ומשם נמשך ומתפשט בבינה, שהוא ההשגה

15 ומבינה שבמוח נמשך התפעלות המדות בלב

16 דהיינו מל''ב חדרים שבמוח שנקרא ל''ב שבילין דבינה דמתפתחין להיות מוחין לזעיר אנפין כו'

17 כי המוחין נחלקים לד', חכמה ובינה וחסד וגבורה

18 וכל אחד יש בו ח' חדרים, שהוא ל''ב

19 והיינו הטעם שנקרא לב, מפני ששרשו בל''ב שבילין, הן ל''ב חדרים

20 שעל ידם דעת, שכולל חסד וגבורה, מטה אור השכל דחכמה ובינה להתפעלות לחסד וגבורה, כלפי זכות או כלפי חוב

21 ונקרא גם כן מדות שבשכל, שהן בחינת ז׳ תחתונים דבינה, וכל אחד כלול מז', שהן נ׳ שערי בינה

22 והכל ענין אחד, רק שנ׳ שערי בינה הוא עדיין בהשגה דבינה, כמו חסדים המכוסים תוך יסוד אימא כו'

23 היינו בחינת התפעלות האהבה שבשכל והשגה עדיין, שנקרא מכוסה ונעלם בהשגה

24 ואחר כך יוצא לגילוי מהות התפעלות מדת אהבה שבלב, שנקרא זעיר אנפין

25 ועל דרך זה יוצאים ל''ב שבילין הנזכר לעיל בהתגלות מן התפעלות ההעלם שבמוח ללב, ועל כן נקרא לב

26 כמו שכתוב בעץ חיים בטעם שנקרא לב, מפני שמתקבצים שם ל''ב אורות דאבא ואמא, שהן ל''ב שבילין

27 והן ל''ב ויאמר אלהי״ם דבינה שמקבל מאבא וכמו שכתוב במקום אחר באריכות.

28 והנה ודאי כאשר צריך להיות התהוות התפעלות המדה בלב מן העלם התפעלות המדה בהיותה בשכל והשגה דבינה, הוצרך להיות תחלה בחינת צמצום והעלם וכיווץ שנקרא הסתלקות

29 כמו משל רקבון הגרעין בשביל השתנות ממהות למהות וכידוע

30 והוא בחינת מיצר הגרון דבינה, שנתעלם שם התפעלות השכל ונמשך להיות בשינוי המהות בהתפעלות הלב

31 וכמו בחינת קרומא כו' שהוא המעלים ומפסיק מכח עליון שלמעלה מן השכל, לבוא לשינוי המהות בגלוי אור השכלה כו'

32 וכמו חצר הכבד שמפסיק ומבדיל בין אברי הנשימה לאברי המזון להיות שינוי המהות וכמו שכתוב במקום אחר באריכות

33 אך עם כל זה המדות שבלב הן בדומה ממש אל המדות שבשכל, ממש כאופני התפעלותם במוח, בלי נטיה כקוצו של יו''ד כידוע

34 רק שבלב באין בשינוי המהות ובהגבלה וצמצום דבחינת נצח והוד דבינה, שהוא שליחות שפע אור ההשגה בעצם, בשביל התפעלות המדה לבד כידוע

35 ובמדות שבלב כלול מג' מדריגות, חב''ד חג''ת נה''י

36 דהיינו בחינת המושכל ומורגש ומוטבע הנזכר לעיל

37 וג' כלים לכל אחד, פנימית ואמצעית וחיצוניות כנזכר לעיל באריכות

38 אך הנה גם בחינת החיצוניות דכלים דנה''י שבלב - שהוא בחינת התפעלות החסד והאהבה שבלב כשבאה לידי השפעה לחוץ, שנקרא נה''י דחזה במחשבה דיבור ומעשה, היינו על ידי חיצוניות הכלי דלב, שהוא בחינת המוטבע אשר בהבל החזה דזעיר אנפין דאצילות, שעל זה אמר איהו וגרמוהי חד - הכל עדיין בבחינת אין סוף

39 וכמו על דרך משל באדם התחתון

40 כאשר הרצון העצמי שבבחינת מקיף דיחידה הנזכר לעיל, מאיר ובא בגלוי במוחין דחכמה ובינה, עד שיורד ומתצמצם בקטנות המוחין דכלי דנצח והוד דחסד מורגש שבלב, שהוא בהבל החזה - הרי גם שם הרצון מאיר

41 כי אנו רואים שבהבל הלב גם כן מורגש הרצון

42 ונקרא רעותא דלבא, מה שלבו חפץ במורגש לדבר טוב, ולמאוס בהעדר הרצון בלב לדבר רע השנאוי כו'

43 אם כן, מתאחד ומתקשר ממקור הרצון העצמי עד הבל הלב ברגע אחד, כאילו הוא מהות אחד ממש

44 והיינו דמיון להבין באדם העליון שהוא בחינת זעיר אנפין

45 שבבחינת לב דזעיר אנפין נאמר ויאמר אל לבו, להטות לחסד

46 וכן ויתעצב אל לבו, לבחינת דין וכהאי גוונא

47 הרי בבחינת חיצוניות הכלי דנצח והוד דלב זה, מאיר שם מבחינת הרצון הפשוט העצמי שבעצמות אור אין סוף שלפני הצמצום הראשון

48 הנזכר באות יו''ד בבחינת יחיד ואחד כו', במשל חפץ חסד העצמי בעצמות הנפש כו'

49 ואם כן עד בחינת חיצוניות הלב דזעיר אנפין נחשב עדיין הכל מסוף עולם האין סוף

50 משום דאיהו וגרמוהי חד, כמו באדם, שלבו ורצונו העצמי אחד הוא כו' ודי למבין: