נר מצוה ותורה אור; שער היחוד כ״ח

1 והנמשל מדוגמא זו הוא בבחינת ג' כלים דמוחא ולבא כו' בדרך כלל על כל פנים

2 דאור החכמה דאצילות מצד אצילותה מעצמות אור המאציל, הרי זה כאור השכל הרוחני עצמו שנמשך מעצם כח החכמה שבבחינת עצמות הנפש

3 שמתאחד הוא עדיין במקור חוצבו ממש

4 כשלהבת כו' או גם כגלוי הרצון הנזכר לעיל מעצם הרצון דבחינת אדם קדמון

5 הגם שזהו כמו מראה וגוון בלבד, כמו שכתוב למעלה בענין קורא הדורות מראש שזהו עשר ספירות דאצילות שיצאו מהעלם דאדם קדמון שהוא גילוי רצון בדבר נבדל כו' בסוף אות הי"ט עם כל זה נקרא עשר ספירות בלי מ''ה, בלי מהות עדיין

6 כי כמו שהגוון הוא גם כן עצמי, שאי אפשר להיות גוון היפוכו לדבר בעצם

7 כגוון התפוח בלובן, להורות על עצם טעם המתיקות שבו

8 וכן אור השכל ורצון מטה כלפי חסד, גם שהוא בענין נבדל, מאחר שהוא מורה על העצם כו'

9 ולכך כל התהוות אורות דעשר ספירות הן באים מבחינת אותיות עצמיים דמאצילן

10 וכמו שם ע''ב, שממנו בא בחינת אור החכמה דאצילות בגילוי

11 הרי זה שם המורה על עצם דחכמה דאדם קדמון כו'

12 וכן שם ס''ג המורה על עצם אור דבינה דאדם קדמון כו'

13 והן ע''ב ס''ג כו' שלפני עשר ספירות דאצילות, ונקרא שמות המאציל כו'

14 וכמו בחינת האחרונה שבצורה הרוחניות שמקושר אל תחילת התהוות האור והצורה בכלי החומר כו'

15 כנזכר לעיל בדם הוא הנפש ובצמיחה הרוחנית ובעין ומוח כו'

16 אבל בחינת הכלי המגביל האור דחכמה דאצילות, הוא כמו אור השכל שממוזג כבר בחומר המוח

17 שחומר המוח מקבל רק מהתעבות סוף אור השכל

18 על כן מגבילו, מלבד שינוי המהות כו'

19 כך הוא אור החכמה כשמתלבש במוחא, ונקרא חכמה מוחא כו'

20 שאז מצד בחינת כלי החכמה הוא בא בשם מציאות דבר שכל, הנקרא התחכמות דבר מה בפרט

21 וכן המדות הרוחניים בלבא והנפש הרוחניות בכבדא כו'

22 והן ענין ג' שליטין לעילה, בחינת ג' כלים כללים לנר''נ דזעיר אנפין דאצילות

23 נשמה, שהוא בחינת מוחין דחכמה ובינה שבזעיר אנפין במוחא, ורוח בלבא כו'

24 והן האותיות דאורות דאצילות, שזהו ענין ד' שמות ע''ב ס''ג דאצילות כו'

25 שנקרא כלים לעשר ספירות דאצילות המגבילים האור ומצמצמו, לפי שמהתעבות האור נעשה הכלי, כמו שכתוב בעץ חיים

26 והוא הנקרא בחינת הישות של האור, כשנראה לבחינת יש ודבר מה במציאות כידוע ודי למבין

27 ונמצא ב' מיני שמות ע''ב ס''ג כו'

28 א' לפני האצילות והב' אחר האצילות שהן הכלים המגבילים

29 ולפי זה המכוין בשמות מכוין במקור האורות

30 כמו מכוין בבחינת שם ע''ב, מקור לאור החכמה כו', וממילא הוא מכוון בכלי החכמה, שיומשך למטה כו' ודי למבין

31 והיינו כוונות שמות דח''י ברכות שמונה עשרה

32 כי הא בהא תליא, משום דשורש הכלים המגבילים משמות דעצמות המאציל, כמו שיתבאר ודי למבין

33 והיינו מה שכתוב וקרינן לון י' ספירין כו' לאחזאה לאנהגא כו', כי תיקונין הן בחינת הכלים לאורות דאצילות

34 וכמו על דרך משל תיקון העין, שיתפשט ראיה גשמית שבו יותר, הוא על ידי אמצעות כלי ההבטה כו'

35 כך תיקון התפשטות ראיה הרוחניות על ידי אמצעות כלי העין הגשמי כו' וכמו שכתוב במקום אחר

36 על כן מצד בחינת הכלים המגבילים, על ידי זה דוקא יוכל להיות כל בחינת השפעות והמשכות למטה מטה

37 וכמו על ידי כלי המוח שישיג השכל, ימשיכנו להמדות או להשפיעו לזולתו

38 וכן על ידי אמצעות כלי הלב לאור האהבה והחסד הרוחני, יבא לכלל השפעה למקבל כידוע

39 ולכך נקרא תיקונין, כדי שיבא על ידם בחינת המשכה מאצילות לבריאה

40 והיינו רק לאחזאה כו'

41 אבל מצד עצמות אור המאציל נקרא עשר ספירות בלי מה כנזכר לעיל, וכמו שכתוב במקום אחר באריכות: