נר מצוה ותורה אור; שער היחוד י״ד

1

ומעתה יש להבין בבחינת הקו והחוט שנמשך מבחינת הרשימו הנזכר לעיל, דרך פרט

2

ותחלה יש להבין בו בענין כללותו, שהוא בחינת ההיפוך ממש מבחינת הרשימו הנזכר לעיל

3

כי הנה הנקודה מורה ההעלם והסתלקות הכל, עד שלא נשאר רק כנקודה א'

4

וגם נקודה או רושם זה מורה בחינת העדר ההתפשטות למטה דוקא

5

דהיינו ענין העדר ההמשכה וההתגלות לאורך ורוחב

6

כצורת הי' שאין בו תוך וחלל כו' כידוע.

7

והנה בענין צמצום שלו מלמעלה, דהיינו מה שנשאר בבחינת נקודה לבד, יוכל להיות שיהיה מזה להיפוך

8

מפני שמחמת זה יוכלל בו הכל בקיצור ורמז וכהאי גוונא

9

ואדרבה זהו עיקר סיבת כל גלוי ההשפעה כנזכר לעיל

10

אבל מה שמנקודה זו מורה העדר ההתפשטות לגמרי למטה לכאורה, זהו ודאי נקרא צמצום גמור ואמיתי

11

להעלים ולהסתיר לבלתי יבוא האור למטה

12

ואם כן איך יומשך מנקודה זו היפוכו ממש, שהוא בחינת המשכה והתפשטות דקו כו'.

13

אך הנה ידוע שבאמת הנקודה והקו אינם ב' הפכים, שהרי הקו נמשך מן הנקודה, ומחיבור נקודות יחד נעשה קו כו'.

14

אך הענין הוא כידוע שהנקודה הוא כמו בחינת ההיולי לגבי הקו

15

וכמו כל בחינת היולי או חומר פשוט

16

שאף על פי שהוא בהעדר ההתפשטות דוקא, אין זה הכרחי כלל, רק מצד עצם מהות ההיולי, מפני שהוא למעלה עדיין מבחינת התפשטות

17

ולזאת לא ירד מעצמותו

18

וכמו היולי של חיות החי בגלוי, בעודנה כלולה בעצם, שאינה מתפשטת להחיות כו'

19

וכהיולי של כח התנועה בעצם, טרם שמתפשט להניע

20

וככח הצמיחה טרם שמתפשט להצמיח

21

וככח השכל טרם שמתפשט להשכיל, וכהאי גוונא רבים בדומה

22

הרי יובן שהעדר ההתפשטות הזאת לא נקרא צמצום אמיתי מצד עצמו

23

אדרבה הרי הוא כח ההיולי העצמי שממנו נמצא הכל בהתגלות והתפשטות

24

וכהאי גוונא יובן בבחינת נקודה לגבי הקו

25

שהעדר התפשטותה הוא רק מצד היותה בבחינת העצמיות שלמעלה מבחינת ההתפשטות עדיין

26

והגם שבאה על ידי צמצום הכל, עד שלא נשאר רק כנקודה א' כנזכר לעיל, אך הרי זה עצמו מורה שכל בחינת העצמיות כלול בה

27

ולהיות כן, בלתי מתפשטת למטה

28

וכמשל התלמיד לפני רבו

29

דאיידי דטריד למבלע ונעשה כנקודה בצמצום כל עצמותו כו', לא פליט להשפיע לזולתו בהתפשטות

30

אמנם אחר קבלתו, אדרבה

31

מזה הצמצום שהיה בבחינת נקודה, הוא שנמשך ממנו כל ההשפעה והתפשטות לזולתו כו' וכמו שכתוב במקום אחר

32

ומכל זה יובן שהקו הנמשך מן הנקודה הוא רק כמו בחינת התפשטות מן היולי העצמי

33

אמנם מה שנמשך בבחינת קו קצר, הנה מבואר במקום אחר, שכמו שהנקודה בחינת היולי לגבי הקו, כך הקו בחינת היולי לבחינת אורך ורוחב דשטח

34

להיות ידוע שהקו, הגם שהוא בא בבחינת המשכה והתפשטות מלמעלה למטה, אבל אינו ענין פרטית אופן המשכה כלל

35

רק מה שנמשך האור מלמעלה למטה בלבד

36

שעל ידי זה נמצא בחינת מעלה ומטה מהמשפיע אל המקבל

37

מה שאין כן בהיולי דנקודה אין בו מעלה ומטה, ראש תוך וסוף כו' כידוע

38

וזהו מה שכתוב בעץ חיים דכל עיקר הארת הקו אינו רק להיות בחינת מעלה ומטה כמו שיתבאר

39

וכמשל אמת הבנין, שאינו בא בגדר שטח הבנין עצמו, לאורך ורוחב

40

רק שבו מודד כל מדידת אורך וכל מדידת רוחב

41

והוא עצמו רק כמו קו הקצר שכולל כל אופני מדידות של אורך ורוחב כו'

42

כך ציור הקו בחינת היולי לגבי בחינת שטח האותיות לעשותם באורך ורוחב, כמו בחינת קוין שבאות הב' כו' וכמו שכתוב במקום אחר

43

ולפי זה גם ראשית המשכת הקו מן הנקודה, הגם שהוא בא בבחינת התפשטות והמשכה, אבל הוא בחינת המשכה היולית עדיין, לכלול כמה פרטי אופני המשכות לאורך ורוחב במדה

44

ולזה נקרא קו המדה כידוע

45

ועל זה מורה צורתו שהוא קצר בעצם, והולך ונמשך מלמעלה למטה בלבד

46

אבל הוא כולל בהמשכתו על כל פנים כל מה שיש בהעלם ההיולי דנקודה כו', רק שבא באופן המשכה למטה

47

והוא בא מכח אור העצמי הנעלם שבעצמות המשפיע שלפני צמצומו בנקודה א'

48

רק שבא דרך קו לבד, ולא כמו שהוא בעצמות המשפיע, שהוא בהרחבת הערך של העצמות ממש

49

ובקו זה הנה אור העצמות בא לפי ערך המקבלים לבד

50

אבל עם כל זה הרי יש בו מעין ודוגמת אור העצמות הנעלם בנקודה כו', רק שבא בדרך המשכה למטה

51

על כן בא בציור קו

52

והוא בחינת היולי לכל אור ושפע המקבלים כו' ודי למבין: