מפרשים:
1 ומעתה יש להבין בענין המסך שבין אצילות לבריאה, והמלכות בוקע המסך כו' כנזכר לעיל
2 להיות ידוע בענין, כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, שהוא הנקרא אור של תולדה, כמו אור הנראה מתוך המסך
3 שעיקר האור העצמי נשאר למעלה מן המסך, ואין ההארה רק מהעלם אור העצמי, שנתעלם בתוך עובי המסך שבוקע ומאיר, שנקרא הארה דהארה
4 והוא ענין אתוון אתגליפו כו', כצורת אות הנחקק בשעוה, שנשאר בשעוה רק רושם העלם האות העצמי שבחותם כו'
5 כך רק בחינת הארה דהארה דבחינת המלכות דמלכות דהיינו הבוקע ומאיר ממנה מתוך המסך כו', ונעשה כתר לבריאה כו', וזהו באורך נראה אור כו'.
6 ועל זה אמרו כברייתו של עולם, ברישא חשוכא והדר נהורא כו', וכמו שכתוב ישת חשך סתרו כו'
7 והוא גם כן בחינת הצמצום דשם אלהי״ם, כמו שכתוב שמש ומגן יהו״ה אלהי״ם, כנרתק השמש כו'
8 כידוע בענין ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהי״ם כו', וכן מה שכתוב יושב בסתר עליון בצל שדי, שאמר לעולמו די כו'
9 ושרש ענין המסך הזה הוא נעשה מבחינת לבוש החשמ"ל דחיצונית בינה שמקיף עד מתחת רגלי דזעיר אנפין ונוקבא כו' כנזכר לעיל
10 וכמו שכתוב במקום אחר בענין עד הגל הזה כו', שזהו כדמיון גל אבנים המפסיק כו'
11 להיות שגופו של מסך ופרגוד זה נעשה מצרופי אותיות שנקרא אבנים בספר יצירה, והאותיות שהמה בלתי מסודרים, כמו גל אבנים זה עם זה, הן כמו בחינת מסך הארוג מחוטין המבדיל ומפסיק
12 וכדוגמא שאנו רואים באותיות הדבור, שכאשר הן מסודרים על פי שכל, מאיר בהן אור השכל להדיא, שיוכל המקבל להבין, כמו שמשיגו המשפיע ממש
13 מה שאין כן כשאין מסודרים, לא ישיגנו המקבל כלל
14 וכמו אור שכל וחכמה הגנוז בהעלם במשל וחידה, בענין זר לגמרי, רק שמכל מקום עומד מתוכו על אותו אור השכל
15 נקרא גם זה בשם בקיעת מסך, כאור השמש הנראה בבקיעת אור השחר, דרך עובי הרקיע כו' וכמו שכתוב במקום אחר
16 ולהיות כי אין ערך בין אצילות לבריאה, על כן הוצרך להיות בחינת צמצום דמסך הזה
17 כמו שהוצרך להיות בחינת צמצום הראשון הנקרא מקום פנוי וחלל ריקן, בין העצמות דאור אין סוף להיות מקור להמשכת הקו כו' כמו שכתוב למעלה
18 רק שם היה בחינת העלם והתכללות האור בעצמותו הנקרא מקום פנוי, ולא בחינת מסך ממש
19 כמו דוגמת התעלמות הידיעה באריכות, בשעה ששונה בקיצור כו' כנזכר לעיל, לפי שהכל בבחינת עצמותו עדיין
20 מה שאין כן מאצילות לבריאה, מבחינת בלתי בעל גבול להיות מקור לבעל גבול ממש, הוצרך להיות מסך בהפסק גמור
21 אבל יש בו יתרון מעלה במה שהמסך עצמו נעשית מבעל הצמצום, כמו מי שעשה את המשל לנמשל, או מי שעושה הצירופים דאותיות בלתי מסודרים וכהאי גוונא, שאין הפסק המסך הזה ענין הפסק והבדל אמיתי לעצמו, רק לגבי המקבלים בלבד
22 וכהדין קמצא דלבושים מיניה וביה כו' וכמו שכתוב בלקוטי אמרים
23 והיינו אני ראשון, בצמצום הראשון דמקום פנוי, ואני אחרון, בצמצום האחרון מאצילות לבי"ע כו', משום דסוף מעשה זו דאצילות עלה בתחלת המחשבה ורצון דמלכות דאין סוף כו' ודי למבין
24 והנה ידוע דזהו שרש ענין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בחינת יחודא תתאה דמלכות
25 דהיינו בחינת הארת עשר ספירות דמלכות דאצילות בבריאה כו', בבחינת הארה דהארה הנזכר לעיל, כמו שכתוב באורך נראה אור כו'
26 וזה שכתוב כי יהו״ה הוא האלהי״ם וכו', וכידוע בענין המאמר דכגוונא דאינון מתייחדין לעילא, שהוא בחינת יחוד דזעיר אנפין ונוקבא בבחינת אצילות, אוף הכי איהי, המלכות, אתייחדת לתתא בכורסייא דבריאה כו'
27 והיינו שאמרו השבטים, ששרשם בו׳ קצוות דבריאה, ליעקב בעל עולם האצילות, כשם שאין בלבך אלא אחד בבחינת יחודא עילאה דאצילות, דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו', כך אין בלבנו, בבחינת מלכות דאצילות בבריאה, אלא אחד יחודא תתאה כו'
28 והיינו יהו״ה אחד ושמו אחד כידוע
29 ודרך כלל נקרא יהו״ה ואדנ״י, יהו״ה ואלהי״ם, סובב כל עלמין וממלא כל עלמין
30 והוא הנקרא גם כן בשמות דמ"ה וב"ן, שם מ"ה בזעיר אנפין ושם ב"ן במלכות הבא בבחינת מילוי ומילוי דמילוי כו'
31 וענין המלוי ידוע על דרך דוגמא כשהאות יו"ד בא במבטא במלוי ו"ד, זהו פירוש וביאור לאות נקודה דיו"ד הכתוב
32 וכאשר יצטרך לפרש גם את המלוי דו"ד יתוסף אותיות בוא"ו דלי"ת וכן מילוי דוא"ו דלי"ת עד כמה פעמים מלוי דמלוי כו'
33 שכל זה אינו רק הילוך והשתלשלות הארת אור השפע הבא דרך פרט דפרט יותר מן ההעלם לגלוי דגלוי, עד גלוי פרט דפרט היותר אחרון
34 על דרך שמבואר במקום אחר בענין וידבר ג' אלפים משל, שהן כמו רבוי צירופים הבאים בהשתלשלות זה אחר זה, זה פנימי לזה, כמשל לנמשל, שמשתלשל ויורד כי משל של הנמשל זה צריך אליו משל, כמו שכתוב בזהר
35 וכך הוא ענין המילוי הבאין בגלוי מן ההעלם, כפרט היוצא מן הכלל כו'
36 ויש בחינת מילוי בהיפך, שנתעלם בהעלם תוך העלם כו' וכמו שכתוב במקום אחר שזהו ענין לבוש המסך כו' ודי למבין