נר מצוה ותורה אור; שער היחוד כ״ה

1 והנה מעתה יש להבין בפרטי ענין עשר ספירות דאצילות

2 דהיינו בירידת האור מחיצוניות נה''י דאריך אנפין באבא ואמא

3 ולפעמים אומר דאבא ואמא מלבישים לזרועות דאריך אנפין

4 ומה שכתוב רישא דמלכא בחסד וגבורה אתתקן היינו בחינת רישא דאריך אנפין דאתתקן בחסד וגבורה דעתיק יומין חסד דעתיק יומין בגולגלתא כו' כנזכר לעיל

5 ולפעמים אומר דאבא יונק ממזל הח' ונוצר, ואימא ממזל הי''ג ונקה כו':

6 אך הנה ידוע בענין כח מה, דהחכמה מאין תמצא, בבחינת אין

7 ובבינה נקרא יש

8 והאור ושפע דאין דחכמה מאיר ונמשך בבחינת השגה דבינה

9 שזהו מאין ליש

10 ונקרא תרין רעין דלא מתפרשין כו', כחדא שריין כו'

11 והוא בחינת נקודה דחכמה שמבריק כברק מלמעלה מן השכל בלשון העולם, הבנה כו'

12 והיינו מכח המשכיל שנקרא חכמה סתימאה דאריך אנפין, ונקרא חכמה נעלמה, שהוא מקור מוצא כל שכל מאין כו', ונקרא משכיל כידוע

13 והיינו שאמר דאור אבא יונק ממזל הח', ונוצר

14 אותיות צנו״ר, כצינור דק

15 כך בחינת שערות דמזל הח' הוא בחינת צומח שבמשכיל הנזכר לעיל

16 להצמיח מאין כל מיני השכלות

17 והיניקה הוא בחינת הגדלת מוחין דאבא והגדלת מוחין דאימא, היינו ממזל הי''ג, ונקה

18 וב' מזלות הללו, מזל העליון ומזל התחתון, הן שרשי המוחין דאבא ואמא

19 והוא בכח המשכיל עצמו, יש שרש הגדלת מוח ההבנה ושרש הגדלת מוח התפיסה וההשגה

20 שהן נקראים מוח אבא ומוח אימא כידוע

21 וכמו שבחינת מוח בינה שהוא מוח התפיסא וההשגה, מקבל מבחינת האין דמוח החכמה, כך בשרשם ביחוד ב' מזלות דאריך אנפין ונוצר ונקה כו'

22 וידוע דגם שהמזלות נקרא שערות, שנבקעים ויוצאים רק מבחינת מותרי מוחא סתימאה דאריך אנפין, אבל שרשן מעצמות הגלגלתא

23 שלמעלה מגוף פנימיות המוחא סתימאה

24 שלכך נבקעו ויצאו בבחינת מותרות

25 כמשל בקיעת הנוד סתום ביותר כו'

26 כמו החכמה כשגובר עליו כח בשכל ביותר, נופל ממנו נובלות, ששרש הנובלות יותר גבוה מגוף אור השכל

27 ולכך אמר דנובלות חכמה של מעלה תורה, לשבח דוקא, כמו שכתוב במקום אחר

28 וכך הוא טעם מעלות ענין שרש י''ג מדות הרחמים שנקרא בשם י''ג תיקוני דיקנא כו', שיוצאים ממותרי מוחא סתימאה כו'

29 וכמו שכתוב ויעבור יהו״ה על פניו ויקרא יהו״ה יהו״ה

30 שהוא מלמעלה ממוחא סתימאה שנקרא טעם וחכמה כמוסה לרצון הנעלם, ונקרא גם כן שכל הנעלם מכל רעיון או פלאות חכמה

31 ולפי זה כשאמר דאור אבא יונק ממזל כו', הרי זה למעלה מחכמה סתימאה עצמה

32 ולזה אמר הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה בהיכל, שהוא בחינת יחוד אבא ואמא למטה

33 נקודה דחכמה בהיכלא דבינה, מאין ליש כנזכר לעיל

34 שזהו ספר וספור שנקרא ספר תורה בהיכל כידוע

35 וזהו למעלה הרבה ממה שכתוב שאבא ואימא מלבישין לזרועות דאריך אנפין

36 ומכל שכן מבחינת נה''י דאריך אנפין שמלובשין באבא ואמא כו'

37 להיות ידוע שבחינת ז׳ תחתונים דאריך אנפין היינו רק בחינת המדות חג''ת כו'

38 שנקרא יד הגדולה ויד החזקה כו', ונקרא גם כן בזהר בשם טורי חשוכא

39 כידוע במאמר דהאי איילתא אזלת לטורא חשוכא ומשם ארחת מזונא שזהו בחינת עליית המלכות בחג"ת דאריך אנפין כו' וכמו שכתוב ותרם התיבה כו' בחדש הז' שהוא ראש השנה שעולה המלכות בהרי אררט טורי קרדניתא כו'

40 כמו הרים הגבוהים שאין אור השמש מאיר עליהם כו'

41 והיינו בחינת המדות שברצון, שלמעלה מן השכל וטעם גלוי

42 מה שאין כן המדות שמצד שכל וטעם נקרא טורי דנהורא, דחכמה נקרא אור כו'

43 אבל המדות שברצון נקרא טורי חשוכא, מדות שבהעלם הרצון

44 ושרשם מבחינת חכמה סתימאה הנזכר לעיל, שהוא הנקרא תעלומות חכמה

45 ענין טעם כמוס לרצון שנחלק ממנו ב' קוין חסד וגבורה שברצון כו'

46 ולזה אמר דאבא ואמא מלבישין לזרועות חסד וגבורה דאריך אנפין

47 כמו שאנו רואים שמחמת מדת החסד ואהבה רבה שברצון, נמצא שרש לשכל וטעם לזכות ולחסד

48 כמו השוחד יעור כו'

49 שמחמת השוחד שיש לו אהבה ברצון

50 ממציא טענה ומטעה כח שכלו מחוב לזכות

51 וכמו ר׳ ישמעאל שלקח כלכלה דפירי, אמר אי בעי טעין הכי כו'

52 נמצא המדות חסד וגבורה מלובשים בפנימית דאבא ואמא, ובחינת אבא ואמא מלבישים אותן מבחוץ

53 וכמו שכתוב אני בינה לי גבורה דאריך אנפין כו', כמו שכתוב בעץ חיים ודי למבין

54 ובירידת המדרגה עוד, אין מוחין דחכמה ובינה דאצילות מקבלים רק מבחינת נצח והוד דאריך אנפין

55 שהוא הבאת השפע דחסד וגבורה למטה

56 כמו נצח והוד שנקרא מאזני צדק בכמה מקומות, גם למטה במדות שמצד אור השכל

57 רק במדות שברצון שנקרא אריכות דאנפין, הן בלתי מוגבלים, כמו הרצון עצמו שהוא בלתי מוגבל

58 על כן גם בחינת נצח והוד הן בבחינת בלתי מוגבל

59 וכידוע דפירוש זכר רב טובך, הוא בחינת יסוד דאריך אנפין

60 וכן ובטובך הגדול וכהאי גוונא, וכן אם יגאלך טוב, ורב טוב לבית ישראל וכהאי גוונא

61 מה שאין כן בחינת יסוד זעיר אנפין, שהוא בחינת מדות שנולדים מבינה

62 הוא בבחינת הקטנות ביותר

63 וכמו שכתוב במקום אחר בענין צדיק כתמר, שזהו בחינת יסוד זעיר אנפין

64 כארז בלבנון ישגה, בבחינת אין סוף, שהוא ביסוד עתיק יומין ואריך אנפין

65 וכן מה שכתוב בשלמה, וידבר מן הארז אשר בלבנון עד האזוב, בחינת קטנות יסוד זעיר אנפין במלכות, שנקרא קיר כו'

66 וכידוע בכוונות דאמן יהא שמיא רבא מברך דשמו גי' רצון ושמו הגדול בבחינת יסוד ומלכות דאריך שיהיה מבורך באבא ואמא וזעיר אנפין ונוקבא כו' לאגברא ימינא על שמאלא וכמו ובטובך הגדול ישוב כו' ודי למבין