נר מצוה ותורה אור; שער היחוד י״ז

1

והנה מעתה יש להבין בפרטי ענין הקו כמו שהוא בבחינת עגולים כו'.

2

והנה תחלה יש להקדים בבחינת ראשית הקו הזה שבא בבחינת אור פנימי ואחר כך מתעגל ונמשך בבחינת אור פנימי וחוזר ומתעגל כו'

3

ומבואר בעץ חיים שבבחינת עשר ספירות דעגולים, העליון מכולם משובח מכולם והפנימי מכולם גרוע כו', ובבחינת עשר ספירות דיושר להיפך, העליון גרוע והפנימי משובח כו'.

4

וביאור הדברים, הנה ידוע שבחינת רצון קדום זה, הגם שלגבי בחינת רצון הפשוט המוחלט בעצמות נקרא התפשטות רצון, אבל עדיין הוא בהעלם ולא בגלוי כלל

5

כי אינו רק השפעת והמשכת רצון הפשוט של חפץ חסד שהוחלט בעצמות מכבר, כך יהיה בפועל ממש

6

ומיד שעולה במחשבה זאת שיהיה הכל, הוא הנקרא מחשבה ורצון קדום שכולל כל מה שבתוכו רצונות פרטים כנזכר לעיל במשל הבנין

7

אם כן עדיין רצון קדום זה הכל בעצמו בלתי התגלות לחוץ, אבל ממנו נעשה הכל אחר כך

8

וזהו כי הוא אמר, במחשבה הקדומה, ויהי כו'

9

ונקרא חיי כל העולמים מראש דאדם קדמון עד עקב אדם קדמון בסוף עשיה, והיינו כל היצור לא נכחד כו'

10

שאין פרט היותר אחרון שלא קדם להיות ברצון ובמחשבה זו

11

ואדרבה סוף מעשה, כמו בסוף אלף הז', עלה במחשבה קדומה זו תחלה כמו שכתוב במקום אחר באריכות

12

ובלשון הזהר נקרא עתיקא דעתיקין או עתיקא סתימאה והוא בחינת רעוא דכל רעווין עילאין דאתגליין במצחא דעתיקא קדישא כו'

13

כי ברצון מלובש התענוג, והיו לאחדים ממש

14

וברצון הפשוט ההיולי שבחפץ חסד ההיולי הנזכר לעיל באות יוד ואות יא היה כלול בו התענוג הפשוט שבעצמות שנקרא שעשועי המלך בעצמותו כו'

15

וגם בג' מדריגות עד שבא בדבר פרט, אנא אמלוך, שזה בחינת מלכות דאין סוף שלפני הצמצום כמו שכתוב שם

16

הכל בחינת שעשועי המלך בעצמו בטהירו עילאה

17

אך עתיקא דעתיקין מקור כל התענוגים או רעוא דכל רעויין כו', היינו בבחינת הקו שאחר הצמצום שכולל כמה רצונות ותענוגים שעתידים לבוא בגלוי

18

ועתיקא סתימאה הוא בבחינת כתר דאדם קדמון שהוא בהעלם הרצון והתענוג לעצמו עדיין, רק שחושב להיות הדבר כך בפועל הגילוי

19

כמו להיות גילוי הרצון והתענוג להאציל עשר ספירות כו' ולכך נקרא עתיקא סתימאה בחינת העלם לגלוי על כל פנים מה שאין כן ראשית הקו נקרא סתימא דכל סתימין דגם מחשבה דאדם קדמון לא תפיס ביה כו' ולהיות הרצון והתענוג לברוא כו'

20

ועתיקא קדישא הוא התענוג שבחכמה

21

והוא בחינת עתיק יומין ואריך אנפין דאצילות, שהרצון והתענוג בא בגלוי כמו שיתבאר הכל דרך פרט

22

והנה בחינת עשר ספירות דעגולים זה תחת זה הוא כידוע, שכל עילה מקפת לעלול ועלול לא ישיג לעילה שלו כי אם בריחוק מקום ממנו, כאשר יהיה האופן בתוך כו'

23

ויובן זה מהרצון הבא בגלוי גמור

24

שגם שכלול הרצון הזה מי', חכמה ומדות, אבל תחלתו בא רק בהסכם א' בלי התחלקות ניכר בו

25

והוא הנקרא עיגול רצון כללי מקיף לכל מה שבא בתוכו מכחו דוקא, אך בריחוק מקום

26

כמו הטעם ושכל לרצון זה, שנקרא עלול שלו

27

אי אפשר שיהיה קרוב בערך אל עילתו, שהוא הרצון, כי הרי אין טעם לרצון כלל כידוע, ולעולם לא ישיגנו

28

אבל מכל מקום מכח הרצון נעשה עיגול החכמה גם כן בלי התחלקות ניכר ליה כו'

29

כמו משל השוחד, שימצא טעם לרצון

30

וגם שבטעם זה כלול גם כן מיו''ד, רצון ושכל ומדות, אבל נעשה בבחינת כללי כו'

31

ועל דרך זה לא ישיגנו העיגול דבינה שנעשה מכחו, ועל דרך זה המדות זה תחת זה עד סוף מעשה שהוא עיגול האחרון

32

והכל ברצונו לעצמו כלול הכל עד סוף מעשה שהוא הפנימי מכולם כו'

33

וכך הוא ברצון הנעלם הנקרא רצון הקדום הנזכר לעיל, מקור כל הרצונות

34

כלול מי׳ ספירות על דרך זה, עיגול בתוך עיגול עד עיגול דסוף מעשה, שהוא הרצון לסוף מעשה, להיות כל אשר חפץ עושה בפועל ממש כו'

35

והעיגול העליון הכולל הכל הוא רצון הקדום הנזכר לעיל

36

וכשבא הרצון לעצמו הזה להיות בפועל ממש הרי הוא להיפוך

37

שהרצון מתעלם ומתלבש בשכל והשכל מקיפו

38

והשכל מתעלם ומתלבש במדות זה תחת זה עד סוף מעשה, הוא העליון מהכל

39

דהיינו כח המעשה בפועל ממש הרי בו מלובש המחשבה ובמחשבה מלובש המדות ובמדות מלובש החכמה ובינה ובחכמה מלובש הרצון והתענוג

40

ונמצא פנימי מכולם הוא הרצון והתענוג, וחיצון שבכולם הוא המעשה גרוע כו'

41

והוא בבחינת היושר כשבא בבחינת התלבשות העליון בתחתון כו'

42

אבל בבחינת רצון הקדום הנזכר לעיל שעדיין הוא בעצמו, על כן נמשך בבחינת עיגולים שהעליון מהכל הוא העלם הרצון הכולל הזה

43

ועיגול הראשון שבו הוא הרצון ותענוג לכללות כל השתלשלות שבתוכו, ועיגול זה מקיף כללי לאבי''ע כנזכר לעיל

44

וראשית הקו הוא בחינת המשכה היולית כמו קו קצר המתצמצם מעילה לעלול, כמו מן הרצון לחכמה וכהאי גוונא

45

כך מבחינת הרשימו הנזכר לעיל נמשך קו בצמצום גדול מאד

46

דהגם שהרשימו הוא בא בהגבלה כנזכר לעיל, אבל הוא מבחינת עולם האין סוף על כל פנים, רק שהוא בחינת האחרונה שנעשה בקיצור כו'

47

מה שאין כן להיות רצון קדום שהוא בא לכלל השפעה חוץ מעולם האין סוף

48

רק שהוא היולי כולל הכל כו' על כן נמשך דרך קו קצר כו' ודי למבין

49

והוא מה שכתוב בעץ חיים דכל עיקר הארת הקו אינו רק להיות בחינת מעלה ומטה כמו ביו''ד עגולים עד סוף מעשה כו'

50

מה שאין כן בעולם האין סוף אין שם אפילו בחינת מעלה ומטה, רק אחדות פשוט בתכלית כנזכר לעיל

51

וגם ששיער בעצמו מה שעתיד כו' הכל הוא בעצמותו ממש שהוא בבחינת אין סוף ממש

52

ולזה אמר בעץ חיים דגם בבחינת מלכות דאין סוף אין רשאים לדבר כו'

53

רק בבחינת הקו ובחינת אדם קדמון כו' שהוא בחינת מקור הראשון לכל ההשתלשלות, יוכל לבא בהשגה בריבוי ההשתלשלות עד עשר ספירות שבאצילות בבי''ע כו'

54

מאחר שנקרא בשם עילת כל העילות כו' או קדמון כו'

55

אבל בעצמות אור אין סוף לית מחשבה תפיסא ביה, אפילו מחשבה הקדומה הנזכר לעיל

56

להיות כי העולם האין סוף נבדל בערך ונקרא קדוש לגמרי מצד הצמצום הנזכר לעיל

57

ובחינת רצון קדום הנזכר לעיל נקרא שמו הגדול, שמו גימטריא רצון, והוא ענין יהא שמיה רבה מברך כו'

58

וכידוע דבחינת אדם קדמון נקרא אדם דבריאה כו' וכמו שיתבאר

59

מה שאין כן בעצמות אור אין סוף נאמר כי לא אדם הוא כו'

60

וכידוע בכונות דנשמת כל חי, שהוא בחינת אדם קדמון כו' ודי למבין: