נר מצוה ותורה אור; שער היחוד י״ג

1 והנמשל מכל הנזכר לעיל יובן למעלה בכללות ענין הצמצום הנקרא מקום פנוי, שזהו בחינת הסתלקות וההעלם לעצמותו כדי שיוכל להיות אחר כך בחינת השפעת אור כנזכר לעיל

2 ולא שנסתלק ונתעלם לגמרי

3 אלא כמשל הסתלקות והעלם בעצמו, הידיעה של כל העומק והאריכות כששונה דרך קיצור כנזכר לעיל

4 אם כן לפי זה גם אחר כל ההשתלשלות דאבי''ע שעומד במקום פנוי זה, הרי בחינת העלם אור העצמות מקיף וסובב לכל השתלשלות דקו

5 וכמו שהיה אור העצמות קודם הצמצום ממלא את כל החלל ריקן ומקום פנוי הזה כמו שכתוב בעץ חיים, כך גם אחר הצמצום הרי ישנו לאור העצמיות כמו שהוא בבחינת אין סוף ממש, רק שלא נגלה למטה לגבי שפע המקבלים

6 אבל לגבי עצמותו אין שינוי בזה כלל

7 וכמו משל היודע כל האריכות להשיב לשואלו מיד, גם בשעה ששונה לתלמידו בקיצור כו'.

8 ומה שכתוב ישת חשך סתרו וכמאמרז''ל ברישא חשוכה כו', היינו לגבי למטה

9 שנמשך רק מבחינת הרשימו שנשאר אחר ההעלם כנזכר לעיל

10 וזהו אתה קדוש ושמך, אור העצמי, קדוש ומובדל

11 ואתה הוא קודם כו' כמו שכתוב אני יהו״ה לא שניתי כו'

12 משום דמה שמגלה עמוקות מני חשך והעלם זה אחר כך בהארת הקו, הוא דווקא מאותו אור העצמות שלפני הצמצום

13 וזהו אתה הוא כו' וכידוע

14 ואמנם לא נקרא אור העצמות שמקיף ההשתלשלות שבמקום פנוי כו', כמו בחינת מקיף לפנימי, כמקיף הכללי דקו שמקיף לאבי''ע בשוה כו'

15 כי הרי עדיין אינו בגדר וסוג בחינת אור השפעה כלל, גם לא להיות בחינת מקיף כו'

16 רק אור העצמות, שהוא בחינת התגלותו כמו שהוא בעצמות

17 ולזה אנו אומרים הוא קיים ושמו קיים

18 וכן ברוך הוא וברוך שמו וכהאי גוונא, רק מבחינת אותיות דגליף בטהירו עילאה זה, שהוא מה ששיער בעצמו בכח כו'

19 וגם זה הוא הנשאר בבחינת העלם והסתלקות קצת

20 דהיינו רק לפי ערך אופן הנצרך להשתלשלות אחר צמצום זה ודי למבין.

21 וגם על פי אופן משל הב' הנזכר לעיל דחיות הנפש בגוף, שמשתנה ממהות רוחני למהות גשמי כנזכר לעיל

22 גם כן אין זה שינוי כלל, שהרי כמו שיש קישור וחיבור לחיות הגשמי לחיות הרוחני ממה שרואים התפעלות הנפש ממקרי חיות הגוף, ועם כל זה לא ישתנה בעצם הרוחנית מחסרון התפשטות חיות אבר גשמי כנזכר לעיל, כך אין שינוי בבחינת אור העצמות, להיותו מאיר גם אחר הצמצום

23 גם שאינו רק לפי ערך ההשתלשלות

24 הרי יש ביניהם קשר וחיבור, ועם כל זה בצמצום האור בבחינת הקו, אין זה שינוי כלל באור העצמות על פי משל זה

25 וכן על פי משל הג' מכח התנועה בגשם או כמשל התחכמות מכח המשכיל הנזכר לעיל

26 הכל עולה לסגנון א' כנזכר לעיל באריכות ודי למבין.

27 ואמנם בבחינת הרשימו שמבואר למעלה, שזהו כמו הקיצור שכלול בו כל האריכות

28 הנה למעלה יובן מזה שזהו בחינת כח ההגבלה שיש באור אין סוף הבלתי מוגבל בעצם

29 דהיינו להביא כל הארות אור העצמות הבלתי גבול בבחינת הגבול

30 שזהו ענין הרושם שכולל בבחינת הגבלה מבחינת כל עצמות אור אין סוף, כמשל הקיצור שכולל הכל כו'

31 כי הוא יתברך כל יכול, וכלול בו גם כן מכח המגביל

32 להגביל ולכלול ברשימה א' מכל אור העצמות כו' וכמו שכתוב במקום אחר באריכות.

33 אך הנה באמת אין זה דמיון אמיתי לבחינת הרשימו הנשאר בחלל ריקן ומקום פנוי הנזכר לעיל

34 כי הוא מורה שנסתלק משם הכל

35 ולא שנשאר איזה אור רק שהוא בקצור וגבול, אלא רק בחינת רשימו בעלמא כו'

36 אם כן הדמיון האמיתי הוא מרושם וציון קו קצר שעושין האומנין, שכולל כל אריכות מעשה הבנין

37 ויותר מזה כמו האות לזכרון כנזכר לעיל

38 וכך למעלה כתיב זכר רב טובך, העצמי כו' וכהאי גוונא

39 ויותר בהעלם והסתלקות הוא כמשל הזורק אבן כו' כנזכר לעיל

40 וכך אמר בספר הבהיר וכמו זרקא כו'

41 שהרי בחינת הרשימו נשאר נבדל בריחוק מקום מעצמות האור וכו'

42 ונקרא כח הנעלם ברשימו זו בחינת העלם אור, נבדל מהעלם עצמות האור דאין סוף

43 כמו כח נבדל הנעלם בזריקת אבן

44 שבא מכח היד שכבר נעלם בעצמו כו'

45 וכדמיון כל הגלגלים וכוכבי לכת שסובבים מכח תנועה אלהי״ת הנעלם, שבא בבחינת זריקה מאור וכח האלה״י דט' כלים החיצונים דמלכות דעשיה

46 שנקרא זה כח הנבדל בחינת מלכות שבמלכות הבא בערך ריחוק נבדל

47 ולא כמו הכתיבה באצבע או כח יד הפועל עצמו בנפעל

48 שזהו גלוי עצם הכח בקירוב, שנקרא בחינת מלכות כמו שכתוב במקום אחר באריכות

49 ומשלים היותר קרובים לזה הוא כמו הרמז שהשכל בהעלם בתנועה הגשמיית

50 שזהו נקרא בחינת הלבשה ותפיסא בדבר נבדל כו'

51 וכן כשכותב שכל וחכמה בתנועת האצבע כו' כנזכר לעיל

52 כך למעלה, בחינת הרשימו בחינת דבר נבדל בערך, שבו מלובש בהעלם מכללות אור העצמות כו' ודי למבין.

53 ואמנם מכל אלה יובן על כל פנים כללות ענין הרשימו

54 דגם שהוא בא בבחינת הסתלקות הכל, ולא נשאר בה רק בהעלם גדול בחינת תכלית הקיצור והרמז כו' או ככח נבדל כו', אבל מכל מקום מזה עצמו בא ונמשך כל פרטי ההשתלשלות דקו שנמשך מרשימו זו

55 כי ברשימו זו להיותה כוללת הכל בהעלם על כל פנים, היא הנותנת שיוכל לבא הכל בהתגלות על ידי בחינת הקו עד סוף העשיה

56 וכמאמר כל היצור לא נכחד ממך

57 ממך דוקא, שזהו הכל נעשה ונמשך בגלוי כמו שעלה ברצונו הפשוט בעצמות האור שלפני הצמצום

58 כמו ששיער בעצמו כו'

59 שהרי במחשבה קדומה זו ששיער בעצמו הוא צופה ומביט הכל בסקירה א'

60 דהיינו מה שנסקר בהעלם ובקיצור ורמז ברשימו זו כו'

61 והרי זה כמשל רושם האומן, שממנו דוקא ידע לעשות כל אריכות מעשה הבנין בפרטי פרטיו מראשו לסופו

62 רק כדי שלא יתעלם ממנו טעמו ונימוקו בעצמותו לאריכות הענין, הוא עושה לו רושם לזכרון

63 שלא ינטה מזה ולא יצטרך לעיין בעצמו מחדש

64 וכמו כן ענין הציונים ללימוד עמוק שבעצמו כו'

65 שזהו תועלת לידע מהם כל אורך עיון עומק עצמותו שיש לו, פן ינטה ממנו כו'

66 וכך בחינת הרשימו הזאת הכוללת ברמז ובקיצור מכל אור העצמות הנעלם בה, הוא עצמו המקור לכל ההמשכות דקו וחוט

67 בבחינת מקיף ופנימי מראשו לסופו

68 שיהיה הכל כמו שעלה ברצונו וחכמתו הפשוטה בעצמות אור אין סוף ממש כו'

69 וזהו מה שכתוב במקום אחר שהנקודה יש בה העלם והתגלות, ב' הפכים

70 העלם מכל מה שעליון הימנה בערך, וגילוי הכל למקבלים נמצא ממנה דוקא

71 והוא בחינת הקו שנמשך מן הרשימו

72 שהוא כצורת ו' שראשו י' והולך ונמשך למטה כמו שכתוב במקום אחר באריכות

73 ובכל זה מובן כללות ענין הצמצום דמקום פנוי ובחינת הרשימו והקו

74 שהוא רק בחינת הגבלה בעצמות כדי שיומשך הכל בגלוי

75 וזה שכתוב כי עמך מקור חיים, באורך העצמי נראה אור, אור של תולדה, שהוא בחינת הקו וכמו שיתבאר בעזרת ה׳

76 וזה כל האדם, להעמיק דעתו בכל זה וכיוצא בו

77 מפני שמזה דוקא יבוא לכלל היחוד האמיתי בהתקשרות נפשו בחיי כל החיים העליונים, שהוא עצמות אור אין סוף ממש מטעם הנזכר לעיל ודי למבין: