נר מצוה ותורה אור; שער היחוד מ״ו

1 אך הנה בתורתו של רבי מאיר היה כתוב כתנות אור באלף כו' כנזכר לעיל

2 להיות ידוע בשרש בחינת התיקון מבחינת שם מ"ה החדש דאדם קדמון כו', וכמו שכתוב במקום אחר שזהו בחינת מלך השמיני, שרש התיקון דמ"ה דחכמה כו'

3 והוא בחינת יוסף פותר חלומות

4 כי הגלות נמשל לחלום, שהוא מעין הרהורי לבא דזעיר אנפין, שהוא בבחינת שינה הנקרא דורמיטא, הסתלקות המוחין כו'

5 ומאותיות שבדמיון החלום מצרף בהם צירופים טובים ומתוקנים על פי מקור עומק החכמה דאדם קדמון שבמצחא כו'

6 וזהו תופר, אותיות פורת ופותר כו', ולכך נקרא אברך כמו שכתוב במקום אחר

7 והיינו אחר הבירורים דרפ"ח ניצוצין שנפלו גם כן עם פירור ופיזור האותיות וכלים דתהו כנזכר לעיל, בשכל המצומצם באות הנפרד, ואז נקרא כתנות אור באלף.

8 וביאור הדברים ידוע, להיות דכתנות עור המלביש שנקרא חשמל, הרי הוא בא בבחינת הגשמה דוקא, וכמו ענין המשל לנמשל

9 וכענין הגשמת השכל בבחינת רוב ההסבר, עד שתינוק קטן ישיגו כו'

10 והוא בחינת נוגה, כמו האור המאיר באפילה, שאורו ניכר שם יותר, עד שנראה אורו מבהיק ביותר מאור המאיר במקום אורה, כמו שאמרו שרגא בטיהרא מאי מהני

11 אבל אור שרגא באישון חושך ואפילה, אורו מבהיק ביותר, והיינו לפי שהוא מאיר את החושך והאפילה דוקא

12 שאי אפשר לומר באור הנר מצד עצמו שמבהיק אורו בעצם בחושך לילה יותר מביום, רק מצד החושך שהוא היפוכו על כן ניכר בו יותר אור

13 ואין זו הבהקה אמיתית מצד עצמו, רק שנראה לעין בהבהקה יותר, מפני החושך דוקא, שבו בא יתרון האור לעין הרואה לבד

14 וזהו כמו הבהקת ובהירת אור האבן טוב, בהיותו מצוייר בגסות החומר, שהוא בהיר יותר משהוא מצוייר בחומר זך ובהיר כו' מטעם זה

15 וכהבנת והשגת לתכלית עומק אור השכל במשל זר, שהוא ענין גס וזר דוקא מטעם זה כו'

16 וזהו בחינת נוגה שיש בו ב' פרושים כידוע

17 הא' מענין נוגה אור או יגיה חשכי וכהאי גוונא

18 והב' לשון בליטה לחוץ, וכמו שכתוב כאשר הוגה מן המסילה כו', וכן ההוגה את יהו״ה כו' וכמו הגיון שבמחשבה, כמו שכתוב והגית בו כו' וכן והגיון לבי כו'

19 ושניהם עולין לכוונה אחת

20 כמו שכתוב במקום אחר על דרך דוגמא מאור השמש המאיר בענן, שאורו מוכפל שם, וניכר הוא שם ביותר משניכר בגוף השמש עצמו

21 כי מפני הזדככות גשם הענן שבהרכבת חלקי המים שבו, יוכר שם האור בכל פרטי חלקיו ביותר

22 כמו ג' גווני קשת שנקרא מראה הנוגה, כמו שכתוב כמראה הקשת כו', כן מראה הנוגה כו'

23 וכמו פרטי חלקי גוונין שבאבן טוב, לא ניכר יפה כל כך כי אם בהיותו מורכב באיזה חומר, אך לא בחומר גס, אלא בחומר זך וצלול שיבהיק אורו ביותר

24 וכך הוא ענין הב' בפירוש נוגה, שהוא בחינת הבליטה בגשם זך שנזדכך קצת, שם בולט והוגה האור כמו יגיה חשכי דוקא

25 וכן הגיון שבמחשבה עיונית, שבא אור השכל בבחינת בליטה לחוץ בגשם האותיות שבהרהור המחשבה, שאז דוקא ניכר ומושג הארת עומק השכל יותר

26 וזה שכתוב והגית בו כו'

27 והיינו גם כן כמו ענין המשלים, שבולט ומושג שם אור השכל יותר כנזכר לעיל

28 והוא בחינת נוגה דעשר ספירות כו' בכלל, שזהו בחינת הישות המורגש ובולט

29 על דרך המבואר במקום אחר בענין ראית איש חכם בעיניו כו', וכן ופלגשו ושמה ראומה, ראו שאני בטל כו', וכהתלהבות אלהי״ת המורגשת כו'

30 וכל זה שרש בחינת החשמל שנעשה מחיצוניות דבינה

31 שמזה נעשו בחינת הכנפיים, כמו שכתוב על גוזליו ירחף כו', אימא פרישת גדפהא כו', ונקרא כנפי שכינה שמשם שרש נשמות הגרים כו'

32 וזהו גם כן ענין מאמר הזהר על פסוק בקר אערך לך ואצפה, דוד אתקין האי חופאה לחפאה בקר דיוסף כו' ועביד נהורא לאתלבשא כו' עד אינון דאקרון כנפין עילאין כו' כמו שכתוב ביאורו במקום אחר

33 עד שמזה נשתלשל ויורד עוד להיות בבחינת המסך ממש, הנקרא פרסא המפסיק ומבדיל בין אצילות לבריאה כו', והמלכות בוקע המסך כמו שיתבאר

34 אך ענין כתנות אור באלף, הוא אחר התיקון ובירור דבחינת נוגה דחשמל

35 שהוא על ידי בחינת ביטול העצמי דמ"ה החדש דאדם קדמון כו', שרש התיקון הנזכר לעיל, עד שנהפך בחינת היש המורגש דנוגה בבחינת ביטול לאין ממש כו'

36 וכאשר היש הוא בבחינת אין, הרי הוא יותר נעלה מבחינת אין דמ"ה שבחכמה המברר כו' כמו שכתוב במקום אחר

37 על כן נקרא כתנות אור כמו עוטה אור כשלמה כו'

38 שהוא בחינת אור דתורה לאחר הבירור דמ"ה דחכמה עילאה, שמברר לבחינת ב"ן דנוגה, שעולה למעלה מבחינת מ"ה כו'

39 כידוע דס"ג שהוא גס ,בו היה השבירה, הרי לאחר הבירור דב"ן שנפל משבירת הכלים, עולה בשרשו בבחינת ס"ג כו' שלמעלה משם מ"ה כו'

40 ונקרא זיהרא עילאה, על דרך משל אור המזוכך ביותר בלבוש זך ובהיר עד מאד, שעל ידו דוקא יכולים להסתכל בתוספת הבהירות והבהקה בעין

41 היפך הענין דנגה קודם הבירור, שהוא בהסתר החשך, רק שמצד יתרון האור בחשך הוא נראה אור מבהיק כו'

42 אבל הבהקת האור מצד עצם האור, כאשר הלבוש עצמו עשוי מאור בהיר ומבהיק ביותר, כזכוכית הבהירה ומבהיק ביותר שנקרא אספקלריא דנהרא כו' וכהאי גוונא

43 וכהאי גוונא הוא הנקרא זיהרא עילאה שהנשמות מסתכלין על ידו בזיו השכינה בגן עדן כו' וכמו שכתוב במקום אחר ודי למבין