רש"י על זבחים ז׳ ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ז׳ ע״ב:ה׳ רש"י על זבחים ז׳ ע״ב:ט׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

960 פירוש הבעל דין שהפרקליט בא להגן עליו, הוא עומד בחוץ, בעוד שפרקליטו נכנס לפנים. וכמו שאמרו חכמים זבחים ז: "חטאת למה באה לפני עולה, לפרקליט שנכנס, ריצה פרקליט, נכנס דורון אחר", ופירש רש"י שם "עולה דורון היא - אינה באה לכפר על עשה כפרה ממש, אלא אחר שכפרה התשובה על העשה, היא באה להקבלת פנים, כאדם שסרח במלך וריצהו על ידי פרקליטין, וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו".

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

1400 לשון רש"י ויקרא א, ד "ונרצה לו - על מה הוא מרצה לו, אם תאמר על כריתות ומיתות ב"ד, או מיתה בידי שמים, או מלקות, הרי עונשן אמור". והתיבות "הרי עונשן אמור" מסלקות את האפשרות שכפרת העולה "ונרצה לו לכפר עליו" תאמר על אלו שעונשן אמור. ואם תאמר, הרי תשובה מועילה לחייבי כריתות מכות יג:, ומדוע לא נאמר שכך קרבן עולה יועיל לחייבי כריתות. ועוד קשה, דכיצד עולה מועילה לכפרה על מצות עשה, דממה נפשך יקשה; אם עשה תשובה, הרי שאין צורך בקרבן עולה, כי תשובה לחוד מהני יומא פו.. ואם לא עשה תשובה, אי אפשר להביא אז קרבן עולה, שעל כך נאמר משלי כא, כז "זבח רשעים תועבה" ראה למעלה הערה 582. וכך אמרו להדיא בגמרא זבחים ז: "אמר רבא, עולה דורון היא "אינה באה לכפר על עשה כפרה ממש, אלא אחר שכיפרה התשובה על העשה היא באה להקבלת פנים" רש"י שם. היכי דמי "כלומר היכי דמי שתהא באה לכפרה" רש"י שם, אי דליכא תשובה "אעבירות עשה שבידו" רש"י שם, 'זבח רשעים תועבה'. ואי דאיכא תשובה, התניא עבר על מצות עשה ושב, לא זז משם עד שמוחלים לו. אלא שמע מינה דורון הוא". והואיל והעולה היא דורון "אינה באה לכפר על עשה כפרה ממש, אלא אחר שכיפרה התשובה על העשה היא באה להקבלת פנים" רש"י שם, מדוע היא דורון רק בעבר על מצות עשה, ולא תהיה דורון גם בחייבי מיתה כרת ומלקות. וראה תוספות זבחים ריש ז:, ושם ב"ב מח. ד"ה יקריב, שנגעו בשאלה זו. וכן במושב זקנים ויקרא א, ד האריך בעניין זה טובא.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

4 זבחים פתח ↗

וְאָמַר רָבָא: עוֹלָה – דּוֹרוֹן הִיא. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֵיכָּא תְּשׁוּבָה – ״זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה״! וְאִי דְּאִיכָּא תְּשׁוּבָה – הָתַנְיָא: עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִים לוֹ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ דּוֹרוֹן הוּא.

1 עולה דורון היא - אינה באה לכפר על עשה כפרה ממש אלא אחר שכפרה התשובה על העשה היא באה להקבלת פנים כאדם שסרח במלך וריצהו ע"י פרקליטין וכשבא להקביל פניו מביא דורון בידו:

2 היכי דמי - כלומר היכי דמי שתהא באה לכפרה:

3 אי דליכא תשובה - אעבירות עשה שבידו:

4 זבח רשעים תועבה - פסוק הוא במשלי כא:

1 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

עולה עמ״א. הנה לא פורש אם יאמר אחר כל פרשת נסכים וא״כ יאמר ג״פ נסכים כי המביא כמה קרבנות צריך לכ״א נסכים ע׳ מנחות צ׳ ב׳ ור״מ פ״ב מה׳ מעה״ק ה״ג. ומ״ע חוץ חטאת ואשם שם בגמרא ור״מ דלא בא בגדר ונדבה ומיהו חטאת מצורע ואשמו טעון נסכים כדיליף מקרא שם אלא דאין ענינו לכאן ויש לראות אשם תלוי כפי הנראה דהטור ספוקי מספקא ליה אם בא בנדבה ממש כר״א דאמר מתנדב אשם תלוי כעולה ממש עב״י כאן ועש״ך י״ד סי׳ ה׳ אות ז׳ יע״ש א״כ אשם תלוי לר״א בר נסכים הוא דבא בנדר ונדבה כעולה ובין לטעם ר״ש בסוטה ט״ו דריש טעמא דקרא ומנחות ו׳ א׳ דלא יהא קרבנו מהודר ואשם תלוי בנדבה טעון נסכים א״כ יאמר אחר פ׳ אשם תלוי כן וימתין עכ״פ כו׳ וא״י אמאי לא פריך לד״א בכריתות כ״ה א׳ יהא אשם תלוי טעון נסכים. גם לר״ש בכור ומעשר ופסח דאין על חטא אמאי אין טעון נסכים. והרע״ב במנחות פ״ט מ״ו חטאת מצורע דאין בל חטא כר״ש ובמ״א משמע דפסק דלא כר״ש עיין גבי אלמנה עשירה ובר״מ הביא בה׳ מעה״ק פ״ב ה״ב מקרא ומיהו י״ל דקשיא ליה בכור ומעשר ופסח. וע׳ סי׳ תקע״א דלדידן חטאת ואשם מצורע מקרא מרבינן ונזיר לא אקרי חוטא ואי״ה יבואר עוד שם: ומ״ש דבנודע לו שחטא יאמר חטאת קודם לעולה, הנה בזבחים פ״ט א׳ חטאת קודם לעולה ז׳ ב׳ ר״ש דריש טעמא דקרא חטאת מרצה ועולה דורון רש״י ד״ה עולה דורון אין כפרה ממ״ש ומיהו גומר הכפרה מעשה עם התשובה ולר״ש י״ל חטאת יולדת ומצורע ונזיר למה באין קודם דאין מכפרין ע׳ תוס׳ פ״ק א׳ ד״ה אשם והנה אף למ״ד דלית הלכתא כר״ש דדריש טעמא דקרא מ״מ נכון הוא דמאחר עולה ודאי מכפרת אעשה וגומר כפרה וחטאת רק על הספק משא״כ ביודע שחייב חטאת יאמר חטאת קודם משל לריצת הפרקליט ובהא לא מצינו חולק על ר״ש וסברא היא. והתב״ש אות ו׳ טען עליו למה כתב הטור אשם אחר חטאת לשיטתיה דבא נדבה ועל הש״ע קשה במנחה ראוי לאחר כולם כדאי׳ בזבחים פ״ט דזבחים קודמין למנחה ואשם קודם לשלמים יע״ש. ור״ל דאי אשם אין נדבה להמחבר רק כקורא בתורה א״כ שלמים קודמין דכאלו הקריב ממש קרבן וזה רק כקורא בתורה ומ״ש המ״א עולה מכפרת אעשה רבותא קאמר. ולדידיה י״ל אף דנאמר דכל התדיר או מקודש אפילו שניהם עומדים לפניו צריך לשחוט קודם המקודש והתדיר וד״ס ל״ד השנוי בפ״ט זבחים שם וכנראה מר״מ ז״ל בביאור פ״ט מה׳ תו״מ הא״ב יע״ש מ״מ כאן אין שניהם מוכנים לפניו מקרי אלא דקשיא לי דחטאת עוף קודם אפילו לעולת בהמה אע״ג דבהמה קודם לעופות כמ״ש במשנה שם אלמא בחטאת הקפידה התורה דלא תליה בתדיר או במקודש וע״ז תי׳ מה שתי׳ והרי המ״א כתב בעצמו יאמר פ׳ עולה ושלמים ותודה ובמשנה שם פ״ט א׳ מבואר דתודה קודם לשלמים וש״מ כדכתיבנא ולפ״ז אשם דקודם לתודה ושלמים וידע שחייב אשם אפ״ה יאמר כסדר שהם כתובות בתורה ורק חטאת כשידע יאמר קודם לעולה:

« רש"י על זבחים ז׳ ע״ב:ה׳ רש"י על זבחים ז׳ ע״ב:ט׳ »