רש"י על זבחים ל״ד

1 נטילת נשמה - כרת:

2 ואכתי מיבעי ליה כו' - וכיון דלאחר זריקה נפקא לן מיניה היכי יליף מיניה תרתי:

3 אתיא טומאתו טומאתו - אזהרת טמא שלא יאכל קדש אלמא אזהרתו מעונשו ילפא ועונשו לאחר זריקה הוא ולא לפני זריקה כדקתני בגמ' דהקומץ רבה מנחות כה: יכול יהו חייבין עליו משום טומאה לפני זריקת דמים תלמוד לומר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר וגו' ויקרא ז׳:י״ט-כ׳ הניתר לטהורים חייבין עליו משום טומאה שאין ניתר לטהורים אין חייבים עליו משום טומאה:

4 אם כן - דלאוכל לאחר זריקה אתא קרא לכתוב בקדש ואנא אמינא לאחר זריקה הוא דומיא דעונש:

5 מחלוקת בטומאת הגוף - בההוא קאמר ר' יוחנן אינו לוקה דנפקא ליה אזהרה מעונש:

6 אבל טומאת בשר - טהור שאכל את הטמא דאזהרה דידיה בהדיא כתיבי והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל שם דברי הכל לוקה:

7 דאמר מר והבשר - יתירא דכתיב בסיפיה והבשר כל טהור וגו':

8 לרבות עצים ולבונה - לטומאת עצמן דחיבת הקדש מכשרתם לשוינהו אוכלא ואע"ג דהני לאו בני אכילה נינהו ובשר לפני זריקה לא גרע מינייהו:

9 ה"ג ורבא אמר בטומאת הגוף אבל טומאת בשר איתקיש לעונש דסמיך לי' והנפש אשר תאכל בשר דאוקימנא בלאחר זריקת בשר:

10 שקדשו בכלי - עצים שחתה אותן במחתת כלי שרת מעל המזבח עם גחלים ולבונה שקידשה בבזיכין דאפי' כרת בטומאת הגוף נמי אית בהו:

11 דתנן - לקמן בפרק בית שמאי זבחים דף מג. גבי טומאת הגוף:

12 כל שיש לו מתירין - המתירין אותו באכילה חייבין עליו משום טומאה משקרבו מתיריו ושאין לו מתירין משקדש בכלי:

13 בהמה טמאה - סוסים וגמלים:

14 טהורים אין - מן הבקר ומן הצאן תקריבו:

15 אותה תאכלו - מפרסת פרסה ומעלת גרה:

16 ולאו הבא מכלל עשה עשה - כך שנויה בתוך הברייתא ומסקינן בלא תעשה מניין תלמוד לומר אך את זה לא תאכלו אלמא מדאיצטריך לא תעשה אחריה לאו אזהרה הוא:

17 דכ"ע ל"פ - דעשה הוא דאיכא ותו לא:

18 כי פליגי בחיה - ולא לענין מלקות אלא לעשה ואימור נמי איפוך דרבי יוחנן לריש לקיש והכי הוה שמיע ליה לרבי יעקב:

19 ההוא למצוה - בהמה מצוה להקריב וחיה רשות ומיהו טמאה ודאי לא דכתיב ממשקה ישראל מן המותר לישראל בפרק קמא דמנחות דף ו. גבי טריפה:

20 אילו נאמר קרבן לה' מן הבהמה - ולא פירש בקר וצאן:

21 הייתי אומר כו' - כענין שנאמר זאת הבהמה וכתיב בתריה איל וצבי:

22 תרי בקר וצאן כתיבי התם מן הבקר ומן הצאן תקריבו והדר כתיב אם עולה קרבנו מן הבקר ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים:

23 פסול מהו שיעשה שירים - מי שהוא פסול לעבודה:

24 מהו שיעשה שיריים - אם קבל וזרק מהו שיחזור הכשר ויקבל ויזרוק ויכשר הקרבן מי אמרינן כיון דזרק פסול שוייה לדם שבצואר שיריים ותו לא מיחזי לזריקה או דלמא לא אלימא זריקת פסול לשוייה לדם שבצואר בהמה שירים ויחזור הכשר ויקבל:

25 אין לך זריקה פסולה שעושה את השאר שירים - אלא זריקה במחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו:

26 הואיל ומרצה לפיגולו - הואיל והויא זריקה מן התורה למיקבעיה פיגול ופסול:

27 כוס פסול - כגון שיצא מהו שיעשה לדם שבצואר שירים אם זרקו כהן כשר לזה ולא יהא תקנה לקרבן שיחזור ויקבל:

28 פסול גופיה מאי סבירא לך - אדם פסול שזרק מאי סבירא לך בשירים שבצואר בהמה דלא קמיבעיא לך:

29 כוס מהו שיעשה את חבירו דחוי או שירים - כגון חטאת שקבל דמה בשני כוסות ונתן כל מתנותיו מאחד מהן חבירו שירים הוא ונשפך ליסוד דכתיב ואת כל הדם ישפך וגו' ויקרא ד׳:י״ח:

30 או דחוי הוא - דחייה בידים שלא ניתן ממנו על הקרנות וישפך לאמה שבעזרה המוציאה דמים לנחל קדרון:

31 למעלה - בפרשה הוא אומר בשעיר נשיא בשירי הדם ואת דמו ישפך ולא כתיב כל דמו:

32 למטה - בחטאת יחיד הוא אומר ואת כל דמה ישפך:

33 והן נשפכין לאמה - דכוס עושה את חבירו דחוי:

34 למעוטי שירים שבצואר בהמה - שהן נעשין שירים על ידי הדם הנתקבל וישפכו לאמה:

35 וצריכא - לאשמועינן דאית להו תקנה בחזרה:

36 דחזי לעבודת ציבור - כגון טמא דחזי לכתחלה בציבור הלכך גבי יחיד איכא תקנתא בחזרה:

37 ביום הכיפורים - נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו:

38 וניהוי דחוי - דהא נראה ונדחה ואמאי אית ליה תקנתא בחזרה:

39 אפילו דם - שעיר הנעשה בפנים:

40 בכוס - ומת המשתלח לא נדחה הדם אלא מביא שעיר אחר ומזווג להדם וכשר הדם למתנותיו וזה ישתלח ולשון אפילו דנקט משום דשלשה מחלוקות בדבר איכא למאן דאמר אפילו בעלי חיים נדחים דקתני ואם משהגריל מת אחד מהן יביא שנים ויגריל עליהם כבתחילה והנשאר ידחה ואיכא למאן דאמר מביא חבירו שלא בהגרלה דבעלי חיים אין נדחין והגרלה לא מעכבא אבל דם בכוס ומת המשתלח ישפך הדם דשחוטין נדחין ואין חוזרין ונראין ואתא חנן המצרי למימר אפילו דם בכוס מזווג ליה אחר:

41 שבידו - לתקן להחזיר כי הנך דמתניתין אבל ההוא דמשתלח אין בידו מי יימר דיהבי ליה אחריני:

42 ימות המשתלח - דאידחי ליה ויביא שנים אחרים:

43 מדם התערובת - של פסחים:

44 זורקו זריקה אחת - כדין פסח:

45 כנגד היסוד - לאפוקי קרן דרומית מזרחית כדאמרי' לקמן שאם נשפך דמו של אחד מהן על ידי שהן רבים ונבהלים לעשות נמצא כוס זה מכשירו שהרי כולם מעורבים בו ואי משום דאיערוב בדם התמצית אמרינן לקמן רבי יהודה לטעמיה דאמר אין דם מבטל דם ולא אמרינן אידחי ליה בהתערבו הואיל ובידו לאוספו:

46 והלא - זה שנשפך:

47 לא נתקבל בכלי - היאך יהיה כשר הא קיימא לן נשפך מן הצואר על הרצפה ואספו פסול:

48 מנא ידעי - רבנן שלא נתקבל והלא לא מעשה היא אלא סברא היא בעלמא דחייש לשמא נשפך דמו של אחד מהן:

49 שמא לא נתקבל - ונמצא זורק דם פסול: