רש"י על זבחים ע״ו

1 וכולן הכהנים רשאין כו' - משנה היא בפ' כל התדיר לקמן זבחים דף צ: וגבי קדשים קאי:

2 לשנות באכילתן כגון לאכלן צלויין כו' - אמר קרא לך נתתים למשחה במדבר י״ח:ח׳ לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין:

3 ותבלי תרומה - ואע"ג דקא ממעט בזמן אכילת תרומה:

4 אין לוקחין תרומה - הכהנים בכסף מעשר שני בירושלים:

5 מפני שממעט באכילתה - במקום אכילתה דמעכשיו לא יאכלנה אלא בירושלים:

6 כי אתא - אביי קמיה דרב יוסף:

7 א"ל אמאי לא תותביה - נמי מהא:

8 לבית הפסול - כשצריך לאכול השמן בזמן השביעית:

9 ה"נ - דרבנן תרומת ירק:

10 אי הכי - דמשום דרבנן הוא:

11 איפכא מיבעיא ליה למיתני - אין. מבשלין ירק של תרומה בשמן שביעית ורבי שמעון מתיר אבל השתא שמן תרומה דאורייתא היא דכתיב שם כל חלב יצהר וקא שרי ר"ש:

12 דאיערב - שמן בירק ועל כרחו יבשלם יחד כדמפרש לקמיה דאי אפשר לסוחטו כולו ממנו:

13 הא לא דמי כו' - סיומא דקושיא הוא:

14 חתיכה בחתיכות - מתני' היא וקתני תאכל כחמור שבהן ואפילו לרבנן והכא נמי אי בדאיערב עסקינן לא הוו פליגי רבנן עליה:

15 וקמפסיד בשביעית - ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:

16 למחרת - בספק מצורע מוחלט וספק אינו מוחלט קאי למחרת ביום השמיני:

17 שחיטה בצפון ובהונות - כחומר אשם:

18 וסמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק - כחומר שלמים והא הכא דלמא לאו מצורע הוא והוי שלמים וקתני ונאכל ליום ולילה אלמא לכתחלה נמי שרי ר"ש:

19 הא תינח אשם כו' - מלתיה דר"ש קא מפרש ואזיל ולאו לרבא קא מותיב:

20 לוג זה יהא נדבה - אם אינו מצורע דאמרי' לקמן בפ' כל התדיר זבחים דף צא. מתנדבין שמן בפני עצמו:

21 ובעי מיקמץ - המתנדב שמן קומצו ומקטיר הקומץ ושיריו נאכלין כדיליף ליה מקרבן מנחה קרבן מלמד שמתנדבין שמן כמנחה כו':

22 מתן שבע - כדכתיב קרא בלוג של מצורע והזה מן השמן באצבעו וגו' ויקרא י״ד:ט״ז:

23 והא חסר ליה - ע"י קמיצה ולוג חסר פסול כדכתיב שם ולוג שמן:

24 עד שלא יצק - מן הלוג על כפו השמאלית כדכתיב ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שם:

25 והא בעי קומץ הקטרה - דדלמא נדבה הוא:

26 דמקטיר ליה - ושיריים נאכלין ממ"נ אי דמצורע הוא הרי הוא נאכל כדאמרי' בפ' בית שמאי לעיל זבחים דף מד: לכל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע ואי נדבה הוא הרי הוא כשירי מנחה:

27 אי בתר מתנות שבע - דלמא נדבה הוא וכי יהיב מתן שבע בתר קמיצה הוו להו שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה וקי"ל במנחות בפ"ק דף ט: אין מקטירין הקומץ עליהן דכתיב מן המנחה פרט לשחסרה היא כו':

28 ואי קודם מתן שבע - היכי מצי למיתב תו מיניה מתן שבע דלמא נדבה היא והקטרת הקומץ הקטרה והנך הוו להו שיריים וכי הדר מעייל מידי מינייהו קא עבר משום בל תקטירו כדכתיב ויקרא ב׳:י״א כי כל שאור וכל דבש וגו' והאי ממנו יתירא הוא ודרשינן ביה נמי לא תקטירו כל שממנו אשה לה' יש בכלל הזה קדשים ושירי מנחה ולחם הפנים שקרב מהן כבר לאישים האימורים וכן הקומץ וכן הבזיכין קיימי שירים בבל תקטירו והנך הזאות במקום הקטרה קיימי:

29 לשם עצים - דאמר הכי אם מצורע הוא דאין הקטרת הקומץ הקטרה דהא לאו נדבה הואי הרי מזה מאלו שאינן שיריים ואם אינו מצורע והקטרת הקומץ הקטרה ויש ממנו לאישים ואלו שיריים הם ובבל תקטירו הרי הזאות האלו כאילו הם מים שהרי רשאי להעלות שירי מנחה על המזבח:

30 לשם עצים - והאי דנקט לישנא דעצים ולא נקט לשם מים משום לישנא דקרא דאותביה מבל תקטירו נקט לה:

31 לריח ניחוח אי אתה מעלה - בתריה דההוא קרא דכל שממנו לאישים כתיב קרבן ראשית תקריבו אותם ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח קרבן ראשית אשאור ודבש הכתוב בראש המקרא העליון קאי וקאמר יש לך להביא מהן ביכורים מן הדבש ושתי הלחם מהשאור ואל המזבח לא יעלו אכוליה קרא קאי ואדרשה דבל תקטירו: