רש"י על זבחים נ״ה

1 גמ' ועשיתם שעיר עזים וגו' - גבי שתי הלחם וכבשי עצרת כתיב וסיפיה דקרא ושני כבשים וגו':

2 ועל זבחי שלמיכם וגו' - על כרחך בשלמי צבור כתיב שאין קרבן יחיד טעון כלי שיר שאין אומרים שיר על קרבן יחיד כדאמר בערכין דף י::

3 קדשי קדשים - נפסלים בטבול יום וביוצא ובלינה:

4 היקשא קמא - דאיתקש לחטאת:

5 ה"ג מה חטאת כו':

6 כיון דכתיב ולקח הכהן את הזרוע - סיפיה דקרא קדש הוא לכהן ש"מ השאר לבעלים:

7 קדש איקראי - זרוע בשלה ומדלא כתיב קדשי קדשים ש"מ לא איתקוש לחטאת להכי דתיהוי עלי' חומרא דקדש קדשים דבהדיא מעטיה מדכתיב קדש ולא כתיב קדשים וגבי שלמי צבור אע"ג דכתיב בהו נמי קדש יהיו לה' לכהן ויקרא כ״ג:כ׳ ולא כתיב קדשי קדשים כיון דכתיב לה' לאו למעוטיה הוא מהיקשא דאיכא למימר כמאן דכתיב קדשי קדשים דמי:

8 אלא למאי הלכתא איתקש - איל נזיר לחטאת:

9 שאם גילח על אחת משלשתן יצא - וחטאת הוא דילפא משלמים מה איל נזיר אם הביאו יחידי בלא חטאת ועולה יצא דכתיב במדבר ו׳:כ׳ ואחר ישתה הנזיר יין ואמר מר בסיפרי אחר מעשה יחידי והיינו שלמים שעיקר תגלחתו של נזיר תלויה בשלמיו שהרי הוזקקו לו לשלח שערו תחת הדוד כדכתיב שם על האש אשר תחת זבח השלמים ותניא בסיפרי וגלח הנזיר פתח אהל מועד בשלמים הכתוב מדבר כלומר גילוחו של נזיר ע"י דבר שנאמר בו ושחט פתח אהל מועד והיינו שלמים בויקרא או אינו אלא כמשמעו שיגלח פתח אהל מועד ממש אם אמרת כן דרך בזיון כו':

10 מתני' קדשים קלים - אין לך מועלין בהן:

11 בכל מקום - אין טעונין צפון:

12 ונאכלין בכל העיר - בגמ' מפרש:

13 לכל אדם - לזרים:

14 ליום ולילה - בתודה כתיב ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בוקר ותניא תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר:

15 המורם מהן - מן התודה חזה ושוק כשאר שלמים דהא איתקש לשלמים כדאמרן זבח השלמים אם על תודה ויקרא ז וארבע חלות מד' מינין שבה כדכתיב אחד מכל קרבן וגו' לכהן הזורק וגו' שם ומורם מאיל נזיר זרוע בשלה וחזה ושוק נמי ביה כתיבי וחלת מצה אחת ורקיק מצה אחד כיוצא בהן ונאכלין בכל העיר ליום ולילה:

16 אלא - שאינו לבעלים אלא לכהנים:

17 ולנשיהם - כדכתיב ויקרא י ואת חזה התנופה וגו' אתה ובניך ובנותיך:

18 גמ' תאכלו במקום טהור - בפרשת ויהי ביום השמיני כתיב:

19 וכי הראשונים בטומאה אכלום - קרבנות הראשונים שנאמרו תחילה בענין כגון שעירים ומנחה:

20 טהור מכלל שהוא טמא - מדלא כתיב קדש ש"מ טהור במקצת קאמר ולא מן הכל הא כיצד במחנה הטהור מטומאת מצורע שאין מצורע נכנס לו וטמא מטומאת זב שהזבין נכנסין שם ואיזה זה זה מחנה ישראל במדבר כל דגל בתוך אסיפת דגלו ובית עולמים תוך ירושלים דאמרינן בפסחים דף סז. מצורע משתלח חוץ לג' מחנות זב נכנס למחנה ישראל אבל לא למחנה לויה והוא במדבר חניית הלוים סביב למשכן העדות בבית עולמים הר הבית וטמא מת מותר ליכנס במחנה לויה שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו שמות י״ג:י״ט עמו במחיצתו:

21 אותה - במנחה כתיב בההוא ענינא:

22 ואין אחרת - ואין לחמי תודה במקום קדוש:

23 אפקה - ממחנה שכינה שקרבה בתוכה למחנה לויה הדר כתיב במקום טהור להקל ולומר טהרה כל דהו דלא איצטריך פשיטא דבטומאה ממש לא אכלי לה:

24 אפקה לגמרי - ואפי' חוץ לחומה במשמע בשעריך חוץ לירושלים:

25 ועוד לא תוכל לאכול בשעריך כתיב - והיכי אמרינן אפקיה לגמרי:

26 מתני' בכל מקום - אף בדרום ובגמרא יליף לה:

27 בכל העיר - כדאמרן לעיל בחזה ושוק דשלמי יום שמיני:

28 לשני ימים ולילה אחד - דהכי כתיב בהו ובגמרא מייתי לה:

29 גמ' ושחטו כו' - כל שלש פרשיות בשלמים חדא בבן בקר וחדא בבן כשב וחדא בעז בקמייתא כתיב ושחטו פתח אהל מועד ובתרתי כתיב לפני אהל מועד:

30 להכשיר כל הרוחות שבעזרה - דלפני משמע כל שלפני ההיכל ושבצדדין לקמיה יליף ומפרש לה:

31 קל וחומר לצפון - לירך מזבח צפוני הקבוע לעולה ולקדשי קדשים ומשום פלוגתא דפליג רבי אליעזר עלה ואמר צפון איצטריך קרא בהדיא לרבויי לשחיטת קדשים קלים איצטריך לת"ק למימר האי קל וחומר לצפון:

32 לא בא אחד מן הכתובין הללו אלא להכשיר צפון - לקמיה מפרש מאי פלוגתייהו:

33 שיכול והלא דין הוא - שלא יהא צפון בכלל לפני אהל מועד להכשירו לשחיטת שלמים:

34 לא הוכשר מקומן - שלשה הרוחות הכשירות להם לא הוכשרו לשחיטת קדשי קדשים:

35 במאי קמיפלגי - מאי קמרבי ת"ק בחד מהנך קראי דמייתי צפון מק"ו דאתא רבי אליעזר למימר לא תרבייה מיניה דקרא לצפון איצטריך:

36 דניבעי פתח אהל מועד - כדאמרי' לקמן שאם אין שם פתח כגון קודם שיפתחו הדלתות וקודם שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר שפירקוהו לא היה שוחט:

37 וחד להכשיר צדדין - כל רוחב העזרה דלא תימא כנגד הפתח דוקא להכי הדר כתב לפני ולא כתיב פתח וכל האויר בכלל לפני דלא כתיב כנגד:

38 וחד לפסול צידי צדדין - כגון לשכות ואפילו תוכן קדש פסולות לשחיטה כדלקמן דלא תימא מדפתח לאו דוקא לפני נמי לאו דוקא אלא שיהא אהל נטוי להכי הדר כתיב לפני למימרא דדוקא הוא ולא לשכות:

39 צפון לא איצטריך קרא - דמק"ו קאתי:

40 וחד להכשיר צפון - דק"ו מעוטי ממעיט ליה לאידך גיסא וק"ו דרבנן לא דריש דאיכא למימר להאי קבע צפון ולהאי שאר רוחות דמאי קדושתיה דצפון מדרום אלא דקביעת מקום בעלמא הוא:

41 וצידי צדדין - לפסול לא איצטריך קרא אחרינא:

42 לפני - כתיב בקרא קמא:

43 בזמן שהוא פתוח - לשון פתח אינו אלא החלל והפותח והנועל קרוי דלת:

44 מוגף - סגור ולא נעול כמו הגפת דלתות ערכין דף יא::

45 וילון - פרוש כנגד הפתח מי הוי כנעול או לא:

46 הוא עצמו - וילון עצמו אינו חשוב אלא כפתח פתוח דלצניעותא בעלמא עביד:

47 גובהה - כגון תל או עץ מוטל כנגד הפתח מפסיק בין פתח לשחיטה והפתח פתוח מאי:

48 שני פשפשין היו בבית החליפות - עודף שהאולם עודף על רוחב ההיכל לצפון ולדרום ט"ו אמה לכל צד וארכו למזרח מן המערב אינו אלא י"א אמות ובכותל המערבי של אותו עודף היו חלונות לגנוז סכינין מבחוץ ולכן קרוי החצר כנגדו עד כותל מערבי של העזרה בית החליפות ובאותן שני כתלים היו שני פתחים קטנים והכי נמי תניא לה בתוספתא בהדיא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות ופתוחין למערב וקסבר אולם נמי קרוי אהל מועד:

49 להכשיר את כל העזרה - את כל שאר העזרה שאינו בכלל לפני אהל מועד על ידי פתח ראשון והוו צידי צדדין כגון מכנגד זויות כותל האולם ולמערב בצפון ובדרום לבית החליפות ובית החליפות עצמו ואלו שני פשפשין מכשירין כל בית החליפות לארכו ולרחבו דקרינן מהשתא לפני ולקמן פריך הא איכא צדדין:

50 לאכילת קדשי קדשים - קס"ד השתא דלאכילה נמי בעיא פנים ולקמן אמרינן סמי מכאן אכילה:

51 ה"ג מאי לאו דאיכא קמייהו גובהה שמנה - שהיה כנגדן תל גבוה שמנה וש"מ גובהה לא פסיל:

52 לא דגביהי אינהו שמנה - גובהן של פתחים ח' אמות:

53 פשפשין שאני - שהן פתחים קטנים ואין משמשין כניסה ויציאה אלא לאכשורי בשמא בעלמא:

54 והא איכא צדדין - היינו אויר שבין כותל אולם לכותל העזרה לדרום ולצפון דהוו להו אחורי אותם פתחים ולא הוו לפני:

55 דפתח להו בקרן זוית - של אולם מקצת הפתח פונה לצפון ומקצתו למערב וכן בדרום:

56 אחורי בית הכפרת - אחת עשרה אמה היה אויר עד חומת העזרה למערב כזה:

57 מאי - במאי מתכשר לשחיטה דקאמר כל העזרה כשרה:

58 לול - כמין חלון פתוח מן התא שאחורי בית הכפרת לאויר העזרה:

59 והיינו דכתיב שנים לפר בר - בספר עזרא ד"ה א כו משתעי במספר השומרים שהעמידו במקדש לכל הפתחין וקאמר שני שומרים העמידו לבר והיינו לאותו לול:

60 כמאן דאמר כלפי לבר גרסינן - כלפי חוץ אחורי כל כותלי ההיכל וקדשי קדשים:

61 אין חייבין משום טומאה - הנכנס טמא להר הבית אינו חייב אלא אם כן נכנס לתוך היקף חלל העזרה והוא היה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה כדתנן במסכת מדות דף לה.: למעוטי הנכנס ללשכות הבנויות חוצה לו ופתוחות לתוכו שלא נתקדשו בקדושת עזרה בשירי מנחה ובשיר של פגעים ובאורים ותומים שמקדשים בהן את העזרה ובהליכה סביב כדאמרינן בשבועות דף יד.: