רש"י על זבחים קי״ג

1 ומתן סובב מתן סביב שתהא נראית המתנה לשתי רוחות המזבח דהיינו ב' מתנות שהן ארבע:

2 תנופה והגשה - דמנחות:

3 אין מנחה בבמה - מפרש בגמ' מנא ליה:

4 וכיהון - כהונה דאפי' זר בבמת יחיד כשר:

5 בגדי שרת - בגדי כהונה:

6 ריח ניחוח - כדאמרינן בפרק בית שמאי לעיל זבחים דף מו: לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם ריח לאפוקי אברים שצלאן והעלן שאין בהם משום ריח ניחוח:

7 ומחיצה לדמים - חוט הסיקרא להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים:

8 הזמן - שנפסלין במחשבת חוץ לזמנו וחייבין על קדשים משום נותר וטמא שוין בשתיהם:

9 גמ' ממקום הבדוק לה - לשוחטה שם שאין תחתיה קבר התהום:

10 בדוקה היא - לקמן מפרש פלוגתייהו:

11 לפנים מן החומה - של ירושלים דכתיב בה במדבר יט ג והוציא אותה וגו':

12 שלא כנגד הפתח - של היכל:

13 הזאה - מפרש בה אל נוכח וגו':

14 ושרף והזה - בתר והזה סמך ושרף:

15 מקום שפורשת למיתה - מקום שנפשה יוצאה בגמר פירכוסה וליציאת נפשה שלא קבע לה הכתוב מקום:

16 לא מיבעיא לחוץ לחומה - שלא כנגד הפתח:

17 דרחוקי רחקה - מכנגד הקדושה:

18 ר"ל סבר ירד מבול לא"י - ונשקעו בה עצמות המתים:

19 ותחתיהן חלל - שאם יש קבר מפסיק החלל ושוב אין טומאה בוקעת למעלה מן החלל אבל טומאה רצוצה בוקעת ועולה עד לרקיע:

20 ומגדלות שם בניהם - לפרה דמשום דמטמאין את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקים עשו בה שאר מעלות הרבה שאין אחיו הכהנים נוגעין בו כל שבעת ימי פרישתו והוו אלו תינוקות נוגעין בו ומזין עליו:

21 ועל גביהן דלתות - להפסיק בין התינוקות לקרקע שלא יאהילו על קבר התהום בלכתם למלאות מים חיים לקידוש מן השילוח אלמא לאו כולה בדוקה היא:

22 וכוסות של אבן - שכל מעשה פרה בכלי גללים בכלי אבנים שאין מקבלים טומאה כדאמר טעמא בשמעתא קמייתא דסדר יומא דף ב.:

23 מעלה עשו בפרה - משום קולא דאקילו בה משום צדוקין שהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית והיו מטמאין את הכהן ומטבילין אותו ושרפה טבול יום עשו בה מעלות אחרות דלא לזלזלו בה ומיהו אם שחטה במקום שאין בדוק לה לא מיפסלא בהכי דכל א"י בדוקה היא:

24 איה מתי מבול - שנמצאים בשאר מקומות וכאן אינן נמצאין:

25 איה הרוגי נבוכדנאצר - שהרג בה והופנו כולם ואין אחד מצוי בה על כרחינו בדוקה היא:

26 נהי דאיפני מירושלים - כולה ר"ל קאמר לה:

27 מהבלא מתו - וקברום הבאים אחריהם בבתי קברות ואין לחוש לכל הארץ אלא לשאר ארצות שהיה שם מבול ונשקעו בטיט:

28 ברותחין נידונו - ונמצא נמלג ברותחין:

29 חרבה דמעיקרא - קודם מבול:

30 מכל אשר בחרבה - לאפוקי דגים שבים:

31 דהיינו דקם רימא התם - הראם זכר ונקבה שהוא גדול ואינו יכול ליכנס לתיבה עמדו שם:

32 גוריות - הכניסם לתיבה:

33 אורזילא - הוא ראם דימא שהוא על שפת הים:

34 בר יומא - ביום שנולד:

35 משכא דצוארי' - משך צוארו:

36 בי מרבעתא דרישיה - בי מרבץ של ראשו:

37 רמא כבא וסכר לירדנא - הטיל גלל בירדן וסכר הירדן וסתם הילוך מימיו כבא כמו עירובין דף כט: כיבוי דרעותא דניסן:

38 חוטמו - שיוכל להנשים:

39 לא ירד מבול לא"י - ולמה ליה לשנויי הכי. לימא דהתם קם נ"ל דל"ג:

40 והא קא סגיא תיבה - והא התיבה מהלכת על פני המים מגבוה לנמוך נמצא חוטמו נשמטת מן התיבה ומת:

41 וליטעמיך תיבה היכי סגיא - והלא זפותה היא מבית ומבחוץ כדכתיב וכפרת אותה וגו' בראשית ו׳:י״ד וכיון דרותחין הן היא מהלכת שאין זפתה נפשר:

42 עוג מלך הבשן - דכתיב ביה ויבא הפליט וא"ר יוחנן נדה דף סא: זה עוג שפלט מאנשי דור המבול:

43 נס נעשה ונצטננו המים - שבצידי התיבה ושם עמד עוג והראם וגם הזפת לא נפשר והראם לא הוצרך לתיבה ומפני גובהן לא טבעו:

44 הא לא פש - מן המתים שם כלום דאיידי דגבוה היא השפילום המים לבבל שהיא מצולה:

45 למה נקרא שמה מצולה - דכתיב ישעיהו מ״ד:כ״ז האומר לצולה חרבי:

46 אי אפשר דלא אדביקו - בטיט:

47 שמנערת עשיריה - מפני שאינן מרחמים על הבריות כדאמרינן במסכת ביצה דף לב: עשירי בבל יורדי גיהנם הן:

48 כאילו אוכל שקצים ורמשים - של מבול:

49 או קרבן שומע אני כו' - קרבן דכתיב בשחוטי חוץ ויקרא י״ז:ד׳ להקריב קרבן וגו' דריש ליה בת"כ על הקרבן חייב ואינו חייב על השוחט חולין בפנים או קרבן לאו להכי אתא אלא לחייב על קדשי בדק הבית ששחטן בחוץ שאף הן נקראו קרבן כענין שנאמר במדבר ל״א:נ׳ ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד ואין זה אלא לבדק הבית:

50 שאין ראוין לפתח אהל מועד - אני שמעתי בסדר יומא לפי שסתמן בעלי מומין דקי"ל המתפיס תמימים לבדק הבית עובר בעשה במס' תמורה דף ז: אבל לענין הסוגיא אני למד כאן דאפילו תמים נמי קרי אינו ראוי דלא הועתד לבא אל אהל מועד דהא פרת חטאת תמימה היא וקרי לה אינו ראוי:

51 אוציא את אלו שאין עתידין לאהל מועד - ולא אוציא שעיר המשתלח דראוי הוא שהוא תמים דבעינן שיהא ראוי לשם דלא ידעינן הי מתרמי זה שמעתי ולפי סוגיא של שמועה זו משמע דקרי ליה ראוי ועתיד ליכנס משום הגרלה ווידוי:

52 ת"ל לה' - להקריב קרבן לה' המיוחד לה' להוציא שעיר המשתלח שאינו מיוחד לשם:

53 קודם הגרלה - הוי ראוי ועתיד ליכנס משום הגרלה ואי לאו דמעטינן מלה' ה"א לחייב:

54 אחר הגרלה - לא ראוי לבא הוא ומימעיט מאל פתח:

55 הא איכא וידוי - דבעי ליכנס להתוודות עליו:

56 תיפוק לי מאל פתח אהל מועד - דהא לאו ראוין הן לבא לעזרה: