רש"י על זבחים כ״ד

1 שני כתובין הבאין כאחד - דבתרוייהו כתיב קראי למיתה בסנהדרין באלו הן הנשרפין וטובא קשיא לי בגוה חדא דמה לו ללמוד מהן הא מיתה בגופה כתיב דכיון דזר הוא והזר הקרב יומת דהא מחוסר בגדים נמי הכי ילפינן ליה בסנהדרין אין בגדיהן עליהן אין כהונתן עליהן והוו להו זרים ועוד א"כ חילול עבודה לא נילף מיניה דבחילול נמי קראי טובא איכא:

2 הואיל ורצפה מקדשת - לעמוד לשרת שהרי דוד קידשה בשתי תודות ובשיר של פגעים כדאמרינן לקמן בשמעתין כי קדיש דוד כו':

3 וכלי שרת מקדשין - כדכתיב וימשחם ויקדש אותם במדבר ז׳:א׳:

4 לא יהא דבר חוצץ בין כהן לכלי שרת - בקבלת הדם כדכתיב ולקח הכהן ויקרא ד׳:ה׳ שתהא לקיחה בעצמו של כהן:

5 וצריכא - למיתני במתני' חציצת כלים ובהמה ורגל חבירו לפי הסדר שנשנו בה:

6 דלאו מינא דבשר אדם הוא - וכיון דאינו ממין אדם כלל הוי מין בשאינו מינו וחוצץ:

7 רגלו אחת על האבן - שמוטלת על הרצפה ואינה מן הרצפה:

8 נידלדלה - אבן אחת מאבניה מקביעותה ומתנענעת ברצפה:

9 נידלדלה - לכאן ולכאן:

10 נעקרה - לגמרי והגומא נראית שם ועמד בגומא ועבד:

11 כי קדיש דוד - שהיה מקדש אותה בשתי תודות ובשיר של פגעים כדתנן במס' שבועות דף יד. טו::

12 תיבעי ליה כל העזרה כולה - שנטלה רצפה שלה:

13 דרך שירות בכך - מי הוי אורח ארעא ומיקרי שירות או לא:

14 באצבעו ולקח - דכתיב ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות הטילו הכתוב לאצבע בין קבלה לזריקה דורשהו לפניו ולאחריו לומר שלא יהיו אלא בימין דילפינן לקמן בשמעתין כל מקום שנאמר אצבע אינו אלא ימין:

15 וכי נאמרה יד בקבלה - קס"ד דאם נאמרה בה יד הוה ר"ש מודה בה אבל באצבע לא יליף בה ימין לקמן בעי לה ומשנינן לה:

16 אלא באצבעו ונתן כו' - בהא מודינא לך דזריקת חטאת בעיא ימין:

17 ור"ש - דאמר אי הוה כתיב בה יד הוה יליף לה ימין ומאצבע לא יליף:

18 ממה נפשך אי אית ליה ג"ש - דילפינן יד יד דקמיצה ממצורע דכתיב ביה על בהן ידו הימנית אף כל מקום שנאמר יד אינה אלא ימין:

19 כי לא נאמר יד בקבלה מאי הוי - הרי נאמר בה אצבעו ונילף אצבע אצבע נמי מהתם דכתיב במצורע וטבל הכהן את אצבעו הימנית:

20 ה"ג לעולם לית ליה ג"ש וה"ק וכי נאמר יד ימנית כו':

21 אלא אמר רבא לעולם אית ליה ג"ש וה"ק וכי נאמר בה יד בקבלה - אי הוה כתב יד שהיה ראויה לאחוז בכלי ולקבל הדם הוא איכא למידרש נמי אקבלה והואיל ולא נאמר כאן יד אלא אצבע ואי אפשר לקבל דם בכלי באצבע לבדה ע"כ משום נתינה הוא דכתיב בה שהוא ראוי לה ולא משום קבלה נמצא שאף אצבע לא נאמר בו לפיכך קיבל בשמאל כשר:

22 אוזן - כמו שעושים לכדים של חרס שקורין מאניק"ו:

23 ומקבל ביה - בההוא אוזן מקבל את הדם באצבע שתוחב אצבעו לתוכה ונושא את המזרק ומקבל:

24 נדרש - ר"ש סבר מקרא נדרש לאחריו ולא לפניו הילכך אצבע אונתן דכתיב בתריה קאי ולא אולקח דכתיב לקמיה ורבנן סברי מקרא נדרש לפניו ולאחריו:

25 מפקא מדאבוה - מוצאת מכלל דברי אביו ומכלל דברי חכמים:

26 כל מקום שנאמר אצבע בקבלה - ולא בנתינה כגון האי קרא דלעיל דר' אלעזר בר"ש דריש אצבע אולקח דהיינו לפניו ולא אונתן:

27 שינה בקבלה - שקיבל בשמאל וקאמר לך במקום שנכתב שם תתננו ולא במה שלא נכתב בו:

28 ולקחת מדם הפר - בפר המילואים כתיב:

29 ולא לפני פניו - דלא דריש להאי באצבע דמילואים אולקחת ולא לאחריו דלא דריש להאי באצבעו דחטאת יחיד ויקרא ד אונתן והיינו פליג אדאבוה דאבוה סבר לאחריו ולא לפניו ואדרבנן דאינהו סברי בין לפניו בין לאחריו:

30 וכהונה - כגון הכהן או הכהנים:

31 תרתי בעינן - אצבע וכהונה כגון האי קרא דכתיב גבי זריקת חטאת ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו וקאמר רבי יוחנן דהכא ימין בעי דגמר ממצורע עשיר דכתיב ביה אצבע וכהונה ומפרש ביה ימנית:

32 הרגל של ימין - נושא ביד שמאל לכבש משום דרגל ימין קרבה תחילה עם הראש כדקיימא לן בפ"ב דסדר יומא דף כה. והילכך מוליך הראש בימין שהוא חשוב והרגל בשמאל:

33 ובית עורה לחוץ - כלפי העם ומקום החתך כלפי המוליך דהכי שפיר שלא יראה החתך:

34 המעכב כפרה - דומיא דהזאה של מצורע כגון קמיצה אבל הולכת איברים דלא מעכבא כפרה דהוא עצמו שלא הוקטרו אימורין כשר לא בעיא ימין:

35 קבלה כתב בה כהונה - דכתיב והקריבו בני אהרן הכהנים ואמר מר זו קבלת הדם:

36 ואלא כהן למה לי - בקבלה הא כתיב בני אהרן אי לאו לאגמורי אימין אתא:

37 בכיהונו - בבגדי כהונה:

38 זרק בשמאל פסול ור"ש מכשיר - אשאר כל הזבחים דלא כתב בהו אצבע אלא וזרקו הכהנים אבל בזריקת חטאת מודה ר"ש כדאמר לעיל באצבעו ונתן שלא תהא נתינה אלא בימין:

39 ואלא הא דאמר רבא - במנחות בפ"ק דף י. יד יד לקמיצה בפרשת מצורע עשיר כתיב על תנוך אזן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית וקרא יתירא הוא כדמפרש התם וקאמר רבא יד דמצורע אתי לג"ש למיגמר יד דקמיצה מינה שתהא בימין והיכא כתב יד בקמיצה וימלא כפו ממנה:

40 לחליצה - שתהא בימין:

41 למה לי - יד בקמיצה:

42 מדרבה בר בר חנה נפקא - דהא כהונה כתיב:

43 לקידוש קומץ - בכלי שרת שיהא בימין שיאחז הכלי שהוא מקדש בו בידו הימנית: