רש"י על זבחים נ״ג

1 עלה בכבש ופנה לסובב - מפני שדמה ניתן למעלה על הקרנות ובאצבע צריך לעמוד על גבי סובב אבל בכל שאר הדמים שהן התחתונים מן החוט ולמטה בקרן זוית המזבח עומד על הרצפה וזורק מן הכלי למזבח וכל מקום שיגיע למזבח כשר:

2 ובא לו לקרן דרומית מזרחית - שבה הוא פוגע ראשון כדקיימא לן לקמן זבחים דף סב: כל פינות שאתה פונה יהו דרך ימין והכבש בדרום וכשעולה בו ופניו למזבח הוי ימינו למזרח ובא לימינו למזרח ובא לאותו קרן והולך ומקיף בסובב דרך ימין ופניו למזבח מן הדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב דהיינו דרך ימין:

3 על יסוד דרומית - בגמרא יליף לה:

4 לפנים מן הקלעים - לפי שבמשכן היו קלעים היקף לחצר אהל מועד ובמקום הקלעים היתה חומת העזרה בבית שלמה או בית עולמים ובחטאת כתיבא בחצר אהל מועד במקום קדוש תאכל ויקרא ו׳:ט׳:

5 לזכרי כהונה - דכתיב הכהן המחטא אותה שם לאפוקי נשים שאינן ראויות לחיטוי ובויקח קרח גבי חטאת ואשם ומנחה כתיב כל זכר יאכל אותו:

6 בכל מאכל - משום דקתני בפסח ואינו נאכל אלא צלי לקמן זבחים דף נו: תני בכולהו ובכל מאכל:

7 ליום ולילה - כדילפינן בפ' שלישי לעיל זבחים דף לו. ובשר זבח תודת שלמיו למדנו שנאכלת ליום אחד חטאת ואשם מנין תלמוד לומר זבח ובקדשים לילה הולך אחר היום דכתיב לא יניח ממנו עד בקר ויקרא ז:

8 עד חצות - סייג עשו חכמים לתורה להרחיק אדם מעבירת כרת כדתנן בברכות בפרק קמא דף ב. כל הנאכלין ליום אחד מצותן כו':

9 גמ' היכי עביד - מתנת אצבע בקרן:

10 אמה אילך - כשהוא עומד אצל זוית המזבח נותן בתוך אמה של מקצוע לאיזה רוח שירצה או לדרום או למזרח בקרן דרומית מזרחית וכן בכל קרן:

11 מחטא ויורד - לשון הכתוב הכהן המחטא אותה ויקרא ו׳:י״ט:

12 אליבא דרבי אלעזר - לקמן מייתי פלוגתייהו:

13 היא עצמה - כלומר כל עצמה ועיקר מצותה אינו אלא שם:

14 דכ"ע לא פליגי - דלא בעינן חודה דקרן כתיב ואמה על אמה ברום אמה הנתון בראש המזבח בכל זוית וזוית בכל מקום שבה קרוי קרן:

15 כי פליגי אליבא דרבי - דמכשר לה מחוט הסיקרא ולמעלה ואע"ג דלא בקרן:

16 מר סבר - כי היכי דקרן הויא אמה על אמה אף כל שתחתיו כנגדו הוי קרן:

17 ומר סבר - כיון דקרא לאו אקרנות ממש קפיד בשאר המזבח לא שייך לשון קרן אלא בחודה של זוית:

18 כנגד חודה - רבי היא דמכשר למטה מן הקרן להכי תנא לה בחודה:

19 המיומנת שבימין - אצבע הרגילה למלאכה ולא שאר אצבעות מוכנות להושיט ולטבל היינו שאצל גודל מיומנת אמנט"ר בלע"ז:

20 וחומר בגודלו ובאצבע קטנה - מושך את הדם שבאצבע כלפי למטה שיפול כולו למזבח:

21 חומר - לשון נחמרו בני מעיה חולין דף נד. דנוריי"ר בלע"ז:

22 ומחטא - זריקת חטאת קרוי חיטוי כמו הכהן המחטא אותה:

23 בד"א - דדמים העליונים כשירין למעלה מן החוט מיד:

24 בעולת העוף - שנעשית למעלה כדאמרינן בפרק קדשי קדשים לקמן זבחים דף סד::

25 אבל חטאת בהמה - דכתיב בה קרן בהדיא אינה נעשית כו':

26 וההראל - מזבח:

27 ארבע אמות הוא דהואי - בתמיה וכי אין גובהו או רוחבו אלא ארבע אמות:

28 מקום קרנות ארבע - כלומר הקרנות תופסין ארבע אמות במזבח דכל קרן אמה על אמה:

29 ומקום קרנות ארבע הויא - בתמיה והרי אין הקרנות אוכלין במזבח אלא שתי אמות מן המזרח למערב ושתים מן הדרום לצפון היינו שתים על שתים:

30 אלא - על כרחך ה"ק קרא רשות קרנות ארבע כלומר שם רשות הקרנות תופסת למטה מהן ארבע אמות דהיינו עד החוט דכוליה הוי קרן:

31 הרשת - כעין ציור מצוירת בקליעה ושל נחשת הויא בתחתיו של מזבח עשוי כנפה וגבוה עד חציו של מזבח:

32 התורה נתנה מחיצה - מדקפיד אחצי מזבח:

33 אל יסוד המזבח - האמור בחטאת החיצונה:

34 או אינו אלא יסוד מערבי - כדאשכחן בפנימיות לעיל אשר פתח אהל מועד וילמד סתום מן המפורש:

35 ילמד ירידתו מן הכבש - בחיצונות ושירי הדם בידו מיציאתו מן ההיכל ושיריים הפנימיים בידו מה יציאתו מן ההיכל ביסוד מערבי שהוא סמוך לו:

36 אף ירידתו מן הכבש - נשפכין ליסוד דרומי שהוא סמוך לו:

37 זה וזה - חיצונים והפנימים:

38 סתום - החיצונים:

39 מפורש - פנימים שכתוב בהן יסוד מערבי דכתיב אשר פתח אהל מועד:

40 מ"ט - הא כתיב בפנימיים אל יסוד אשר פתח אהל מועד:

41 קסבר כוליה מזבח בצפון פתח ההיכל קאי - ואין המזבח לפני הפתח כלום אלא אמה של יסוד דרומי אי נמי בצפון העזרה קאי והוו חמש אמותיו כנגד הפתח ואמה אחת מהן יסוד דרומי אישתכח דכי נפיק מן הפתח רואה יסוד דרומי לפניו מכוון באמצע הפתח ואית דגרס כוליה פתח בדרום מזבח קאי והיא היא כל פתח ההיכל לדרומו של מזבח הוא:

42 תנא דבי רבי ישמעאל - היו שונין ברבי שמעון בן יוחי זה וזה יסוד מערבי תלמידי רבי ישמעאל היו שונין משנה שנשנית בבית מדרשו של רבי שמעון דזה וזה יסוד מערבי כרבי ישמעאל:

43 וסימניך - שלא תחליף הגירסא לומר זה וזה דרומי:

44 משכוה גברי לגברא - תלמידי ר' ישמעאל שהן מרובין משכו את ר"ש לומר כדברי רבן:

45 מתני' העולה קדשי קדשים - היא ליפסל ביוצא ובטבול יום ובמחוסר כפורים ומועלין בה:

46 שתי מתנות - בקרן מזרחית צפונית ובקרן מערבית דרומית שכנגדה באלכסון והכי תנן במסכת תמיד דף ל: בא לו לקרן מזרחית צפונית נותן מזרחית צפונית מערבית דרומית נותן מערבית דרומית וטעמא משום דקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד כדאמרינן בשמעתין ועולה טעונה תורת מתן דמה כנגד היסוד וכדרבינן לעיל זבחים דף נא. מק"ו משירי חטאת הילכך בעי הנך תרתי דאמרן:

47 שתי מתנות שהן ד' - בעינן כדי שיהא מתן הדם בד' רוחות המזבח והא לא משכחת לה אלא בשתי קרנות העומדות באלכסונה של זו דאי בשתים שברוח אחת לא הוי דם אלא בג' רוחות של מזבח ולא קרינן ביה סביב:

48 שהן ארבע - בגמ' מפרש היכי עביד:

49 גמ' מאי טעמא תני בה קדשי קדשים - מאי דלא תני גבי חטאות ואשמות דהוו נמי קדשי קדשים:

50 ומשני משום דלא כתיב בה - איצטריך לאשמועינן דאפ"ה קדשי קדשים היא דהא כולה לגבוה ואין לך קדשי קדשים כזה ובקדשים קלים גופייהו מאי דאזיל מינייהו לגבוה קדשי קדשים הוא כדתנן לקמן בפ' התדיר זבחים דף פט. מעשר קודם לעופות מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו:

51 היכי עביד - דנעשים השתים שהן ארבע:

52 נותן וחוזר ונותן - זורק מן הכלי ולמזבח ברוח זו של קרן וכן ברוח השניה של קרן וכן לקרן שכנגדה באלכסון ונמצא מן הדם לד' רוחות של מזבח מתנה לכל רוח:

53 כמין גמא - זורק נגד הפינה מן הכלי והדם מתפשט לשתי רוחות הפינה והרי הוא כמין גאם אות יונית עשויה ככף פשוטה:

54 וזרקו את הדם על המזבח סביב - בעולה כתיב וכן כתיב בשלמים ואשם:

55 ת"ל וזרקו - ואין זריקה אלא מרחוק ובחוט אי אפשר להקיף אלא באצבע ובנגיעה:

56 ודמה טעון כו' - כמין גמא ובשתי קרנות שבאלכסון דאיכא סביב לארבע רוחות המזבח ובזריקה:

57 ונאמר להלן סביב - בחטאות המלואין בצו את אהרן:

58 מה להלן פיסוק ד' מתנות - ד' נפסקות זו מזו דהא על ארבע קרנות נותן:

59 אף כאן - אע"פ שבשתי קרנות פיסוק בעינן והיינו כדרב נותן וחוזר ונותן:

60 עולה טעונה יסוד - תחילת מתנותיה צריכה נגד היסוד שיהא יסוד המזבח תחת מקום מתנה ומקל וחומר אייתינה לעיל בפירקין זבחים דף נא.:

61 לא היה לה יסוד - לקמיה מפרש היכי דמי הילכך בקרן מזרחית צפונית היה מתחיל:

62 מאי טעם - לא היה לה יסוד:

63 טורף - בנימין דכתיב ביה זאב יטרף בראשית מ״ט:כ״ז שנתנבא יעקב עליו בבקר יאכל עד שם באחסנתיה תיתבני מדבחא ואותה הקרן לא היתה בחלקו כדמפרש ואזיל:

64 דאמר רב שמואל בר רב יצחק מזבח היה אוכל בחלקו של יהודה אמה - אמה במזרחו אמה בדרומו על כל האורך בעובי אמה אלא שלא היתה אמה שבמזרח על פני כל המזרח שכשמגיע לקרן מזרחית צפונית היתה כלה בסמוך לקרן אמה וכן אכילת האמה הדרומית לא היתה מהלכת על פני כל הדרום שכשמגעת לקרן דרומית מערבית כלה בסמוך לקרן אמה כדתנן לקמן זבחים דף נד. היסוד מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב אוכל במזרח אמה אחת ובדרום אמה אחת נמצא יסוד לג' קרנות כזה:

65 רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה - לדרומו של מזבח שחלקו של יהודה היתה במזרח כדתניא יומא דף יב. מה היה בחלקו של יהודה הר הבית בכניסתו והלשכות שבו והעזרות עזרת נשים כולה ועזרת ושנים ועשרים אמה של מקום דריסת רגלי הכהנים ומקום דריסת רגלי ישראל מיקרו עזרות נמצא חלקו של יהודה במזרח המזבח ובצדו לדרום והמזבח אוכל בחלקו אמה במזרח מלבד אמה של קרן מזרחית צפונית היתה כולה חלקו של יהודה שהיתה אותה אמה ברחוק מן הקרן אמה והרצועה היתה יוצאה בדרום למזבח ונכנסת בחלקו של בנימין שממקום הדריסה ולמעלה היה חלקו של בנימין אלא שרצועה זו היתה ליהודה באה בתוך חלקו של בנימין בדרומו של מזבח ומזבח אוכל בה אמה והיא אמה שהיא כניסת היסוד ראוי להיות בה כדאמר מר מדות פרק ג מ"א עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד כל אורך כותל מזרחי בעובי אמה היה אוכל חלקו של יהודה וכן כותל דרומי לבד אמה סמוך לקרן דרומית מערבית: