רש"י על זבחים ט״ו א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על זבחים ט״ו ע״א:י״ב רש"י על זבחים ט״ו ע״א:י״ד »

1 זבחים פתח ↗

דְּהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הָיָה מַזֶּה, וְנִקְטְעָה יָדוֹ שֶׁל מַזֶּה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ דָּם לַאֲוִיר הַמִּזְבֵּחַ, מַהוּ? וַאֲמַר לֵיהּ: פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא? ״וְהִזָּה... וְנָתַן״ בָּעֵינַן.

2 ביאור שטיינזלץ על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין פתח ↗

הָיָה מַזֶּה וְנִקְטְעָה יָדוֹ שֶׁל מַזֶּה... לֹא עָלְתָה לוֹ הַזָּיָה. כיוון שהנותן נעשה בעל מום רש"י זבחים טו,א.

3 זבחים פתח ↗

13 דהא בעא מיניה כו' היה מזה - בחטאת העוף או בחטאות הפנימיות:

14 מהו - מי הויא עבודה בבעל מום ופסולה או לא דאיכא למימר מכי פריש דם גמרה לה:

15 וא"ל פסולה מ"ט והזה - דחטאת העוף או דחטאות הפנימיות דכתיב בהן הזאה והזה ונתן בעינן הזאה דומיא דנתן דגבי הדדי כתיבי והזה מן הדם וגו' ונתן הכהן מן הדם על קרנות וגו' אלמא ישנה להזאה עד שיגיע למזבח:

« רש"י על זבחים ט״ו ע״א:י״ב רש"י על זבחים ט״ו ע״א:י״ד »