רש"י על קידושין מ״ח א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין מ״ח ע״א:ט׳ רש"י על קידושין מ״ח ע״א:י״ב »

1 קידושין פתח ↗

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, שֶׁכְּתָבוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ. וּבִפְלוּגְתָּא דְּרָבָא וְרָבִינָא, וְרַב פָּפָּא וְרַב שֵׁרֵבְיָא קָמִיפַּלְגִי. דְּאִיתְּמַר: כְּתָבוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ, רָבָא וְרָבִינָא אָמְרִי: מְקוּדֶּשֶׁת, רַב פָּפָּא וְרַב שֵׁרֵבְיָא אָמְרִי: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.

2 רש"י על קידושין פתח ↗

מה יציאה שלא מדעתה - שהרי על כרחה היא מתגרשת:

3 קידושין פתח ↗

11 שלא מדעתה - לא ידעה כשנכתב:

12 רבא ורבינא אמרו מקודשת - טעמייהו מפרש בפ"ק לעיל קידושין דף ט: מה יציאה לא בעינן כתיבה מדעתה שהרי בעל כרחה מגרשה אף הויה כו':

13 אינה מקודשת - מה יציאה בעינן בכתיבת הגט דעת מקנה דהיינו בעל שמקנה את האשה לעצמה בגט זה אף הויה בעינן דעת מקנה והיא האשה שמקנה את עצמה לבעל בשטר זה:

« רש"י על קידושין מ״ח ע״א:ט׳ רש"י על קידושין מ״ח ע״א:י״ב »