רש"י על קידושין נ״ב

1 האחד חולץ לשתיהן - שהרי אינו יכול לכנוס דילמא פגע באחות זקוקה:

2 דוקא קתני - האחד חולץ לשתיהן תחילה והדר יבומי אחת מהשתים אחר חליצת אחיו אבל יבומי אחת מן השתים תחילה אפי' לאחר חליצת אחיו שאין כאן אחות זקוקה לא לישתרי דכיון דלא חלץ היחיד לשתיהן איכא למיחש בזו שמתייבמת שמא זו היא יבמתו של יחידי נמצא כונסה נושא יבמה לשוק כלומר למי שאין ליבמה ונושא אותה בלא חליצה ומשום הקדמת חליצת אחד מן השנים ליבום של שני לא איצטריך למיתנייא דהא דפגיעת אחות זקוקתו מרישא שמעינן:

3 אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני - וכגון שעשאוהו שליח:

4 כל אחת צריכה ה' גיטין - שאין ידוע איזו נתקדשה ומאיזה מהם נתקדשה לפיכך צריכות גט מכולן:

5 וחליצה מאחד מהן - שמא ארוסת המת היא וכל אחת עומדת בספק זה:

6 יע"ל קג"ם - סימני הלכות הן שנחלקו בהם אביי ורבא ובכל מקום הלכה כרבא חוץ מאלו יאוש שלא מדעת באלו מציאות ב"מ דף כא: ועד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל בפרק זה בורר סנהדרין דף כז. לחי העומד מאיליו בפ"ק דעירובין דף טו. קדושין שלא נמסרו לביאה בשמעתין גילוי דעתא בגיטא בהשולח גיטין דף לד. מומר אוכל נבילות לתיאבון בפ' זה בורר דף כז.:

7 ונקיט רב בידיה תלת - לשלש מהן היה אוחזן בידו לסדרן בסדר גירסתו אבל הרביעית לא היתה מוחזקת בידו לסדרה בגרסת הגמרא:

8 המקדש בפירות שביעית מקודשת - ולא אמרינן לאו ממונו דזוכה בהן נינהו אלא כיון דזכה בהן ממונו הוא לכל דבר אי נמי דלא תימא לאכלה אמר רחמנא ויקרא כה ולא לדבר אחר:

9 ואפילו בגזל דידה - ולא אמרינן מדקבילתיה אחילתיה:

10 ואפילו במקום שנעשית לה צרה - ואע"פ שבכל עדות שהאשה כשרה לה אין הצרה נאמנת שליחותה מיהא כיון דעבדא עבדא דהא הכא בקידושין הללו הן נעשות צרות ע"י זו שקבלה וקתני היו נכריות מקודשות:

11 ונחשביה - רב נמי להא ואמאי לא נקט בידיה אלא תלת הא נמי ש"מ דקידושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין:

12 מספקא ליה אי כאביי - דמוקי לה בבת אחת שקידש שתיהן הא קידש אחת מהן מקודשת ואע"ג דלא פירש ושמע מינה הוו קידושין ואי כרבא דמוקי בשלא קידש אלא אחת ולהכי אמר רב שמע מינה ממתניתין ארבע דודאי קידושין שלא נמסרו לביאה נמי שמעינן מינה אבל לא היה לו לפרש הי מינייהו שמעת מינה אי הוו קידושין אי לא הוו קידושין:

13 אמרה לשמעתא - הא דקא אמרינן לעיל קדשה בגזל אינה מקודשת:

14 אמר רב הכי - קא סלקא דעתך אתמוהי אתמה משום דלא סבירא ליה:

15 ופרכינן ואילו רבי יוחנן גופיה מי לא אמר הכי - דגזל שבידו אינו ממונו:

16 חמסן - יהיב דמי על כרחו של בעל חפץ:

17 בגזל דידה - כיון דקבילתיה אחילתיה ולקמן פריך הא רב נמי בגזל דידה קאמר:

18 והא מתני' בגזל דידה - דקתני שלהן היתה ודייק רב מינה דאינה מקודשת אי לאו דשביעית הואי:

19 בדשדיך - מקמי הכי ונתרצה להתקדש לו דכי קבילתיה לגזל דידה בשם קידושין אחילתיה:

20 משיכלא - ספל:

21 דרבי שמעון - בסדר טהרות כלים פרק כו משנה ח ומייתינן לה בגמ' דהגוזל ב"ק דף קיד. עורות של גנב אין מחשבה מטמאתן ושל גזלן מחשבה מטמאתן דקסבר כיון דידע מאן גזליה ולא מצי לאגבויי מיניה אייאושי מייאש:

22 ה"ג ההוא אריסא דקדיש במוזא דשמכי - מלא יד של בצלים:

23 מאן אחלך - מי מחל לך חלקו של בעל הבית:

24 אבל כישא - אגודה שדרך הירק להיות מתחלק באגודות וכל האגודות הן שוות אם נטלתי אחת טול אתה אחת:

25 ההוא סרסיא - עושה שכר מתמרים של בעל הבית למחצית שכר וחבירו בב"מ בפרק המפקיד בבא מציעא דף מב::

26 בפרוזמא דשכרא - לאחר שהוציא ממנו המשקה:

27 מהאי חריפא - יש שהוא טוב מחבירו שלא נתנו בו מים פעמים הרבה ויש לו לחלוחית לתת עוד טעם במים אחרים:

28 לא אמרו כלך אצל יפות - שיועיל למי שנטל את של בעל הבית שלא ברשות דנימא גלי דעתיה דניחא ליה אלא לענין תרומה בלבד דהא לתרום הן עומדות אבל לענין מי שנטל לעצמו משום כיסופא הוא דקאמר ליה דלא נכסוף אבל למפרע לא ניחא ליה:

29 אם חושש משום גזל - אם מקפיד בעל הבית על מה שעשה ודומה לו שגזלה:

30 אין תרומתו תרומה - דהשתא ודאי הכי קאמר ליה אם מצאת עוד יפות מאלו היית גוזלן:

31 בין כך ובין כך - בין שיש יפות בין שאין יפות מהן:

32 והא מתני' בגזל דידה - דקתני שלהן היתה ודייק רב מינה דאינה מקודשת אי לאו דשביעית הואי:

33 מתני' בחלקו - שחלק עם אחיו הכהנים:

34 במעשר שני כו' - דקסבר ר' מאיר מעשר ממון גבוה הוא:

35 ר' יהודה אומר במזיד קידש - דמעשר ממון הדיוט הוא:

36 בשוגג לא קידש - בגמ' מפרש לה:

37 ובהקדש כו' - וטעמייהו מפרש בגמרא:

38 גמ' בה' לרבות קדשים קלים - להתחייב עליהם קרבן שבועה אע"ג דאין נשבעין על ההקדשות והנשבע עליהם והודה אינו מביא אשם של שבועת הפקדון דוכחש בעמיתו כתיב הני איתרבו להו מבה' וכחש בעמיתו נמי קרינא בהו לפי שהן ממונו:

39 כי קא זכו - בין כהנים בחזה ושוק בין בעלים בבשר:

40 משלחן גבוה - הקרבת אימורים וזריקת הדם מתיר הבשר:

41 המקדש בחלקו - לאחר שחלקום ולא קתני המקדש בקדשים קלים:

42 קנטרנים - מקניטים:

43 לקפחני - כמו לקפח את שוקיו סוטה דף מד. לקצץ רגלינו בהלכות להודיע שהם חריפים ואין עומד כנגדם:

44 וכי אשה בעזרה מנין - דקתני קדשי קדשים והרי אם יוציאום חוץ לעזרה אפילו לעזרת נשים הם נפסלים ביוצא ונשים אין נכנסות לה כדתנן באבות הטומאות בפ"ק דמסכת כלים:

45 לבתו - קטנה או נערה:

46 דחקה ונכנסה מהו - וכי לא הוצרכנו לשאול בבית המדרש מה יאמרו אם קדשה אם קידושין הם אם לאו:

47 לכל צרכיך - ואפילו לקדש בו אשה:

48 כאש - חלקו של אהרן הושווה לחלקו של מזבח מה מזבח לאכילה אף כהן לאכילה ולא לדבר אחר: