רש"י על קידושין מ׳

1 כגון רבי צדוק - שלבש כח לכוף יצרו להתגבר בחפצי קונו:

2 אמר מאי נפקא מינה - דהא מילתא דלא נזדמן לי אלא מאכל טמא יש לי ללמוד מכאן דעביד האי הבועל ארמית ראוי למאכל טמא:

3 שגרת תנורא - אותה ארמית הסיקה את התנור לצלות דבר הטמא שם ואשה גדולה היתה שאין יכול ליפטר ממנה ומסור בידה להורגו:

4 קא מנחא ליה - לאותו צלי בתוכו:

5 נפיל בהא - באור של גיהנם:

6 אי ידעי - אילו ידעתי שחמור עליכם הדבר כל כך:

7 דיקולי - סלים שנשים נותנות שם פלכיהן:

8 אטרחתן - שהייתי במקום אחר רחוק ד' מאות פרסי:

9 לאו עניותא - בתמיה אם לא העניות לא הוצרכתי להיות עסקי במלאכת נשים:

10 שיפא - שם כלי:

11 דינרי - זהובים:

12 יאריכון ימיך - לעולם הבא:

13 ייטב לך - בחייך:

14 ימצא חיים - לעולם הבא צדקה וכבוד בעולם הזה:

15 חייך - בעולם הזה ואורך ימים לעולם הבא:

16 בשלוח הקן נמי כו' - וליתנייה:

17 רבי אידי אסברא לי - אינו דומה לאלו דהנך כולהו הבריות נהנין ממנו ונמצא טוב לשמים וטוב לבריות ובההוא כתיב כי פרי מעלליהם יאכלו דבהאי קרא כתיב כי טוב כי פרי מעלליו יאכל בחייו אבל בשילוח הקן טוב לשמים הוא ואין כאן טוב לבריות ולא כתיב ביה כי פרי מעלליו יאכל והלכך לא תנייה גבי אוכל פירותיהן בעולם הזה:

18 רע לשמים ורע לבריות - כגון רוצח וגזלן וגנב:

19 רע לשמים ואינו רע לבריות - מגלה עריות מבזה מועדים אוכל חלב:

20 אין לו פירות - אין נפרעין ממנו יותר מכדי רשעו:

21 עבירה שעושה פירות - כגון חילול השם שאדם חשוב עובר עבירה ואחרים למדין ממנו לעשות כן:

22 מחשבה שעושה פירות - שקיים מחשבתו ועשה:

23 מחשבה שעושה פירות - שקיים מחשבתו ועשה:

24 מצרפה למעשה - ונפרעים ממנו אף על המחשבה:

25 עולא אמר - הא דכתיב פרי מחשבותם בעובר ושונה כתיב כי הדר מהרהר לעשות מצטרפת למעשה ואפי' לא עביד לה אין חזרתו לשם שמים אלא שלא הוצרך לה כדרב הונא דאמר נעשית לו כהיתר:

26 ואת שם קדשי לא תחללו - היינו פרהסיא שהרואה מזלזל בכבוד המקום:

27 ילבש שחורים - שלא יראה עצמו בכבודו אולי ירך לבבו בכך וגם אם יחטא אין אדם נותן לב לפי שאינו חשוב בעיניהם לכן ילבש שחורים:

28 אין עושין לו כחנווני - המקיף לאדם פעמים רבות וגובה כל הקפותיו יחד אין עושין כך מלמעלה למחללי השם אלא נפרעין מיד:

29 שאם היתה - כף המאזנים שקולה ויש באחד העונות חילול השם מכריע את הכף לחובה והאי מקיפין לשון עיוני כמו אין מקיפין בבועי חולין דף מו: אקפינהו ואידמו שם דף נ. שמקריב זו אצל זו ומעיין אם דומות:

30 לפי שהעולם נידון אחר רובו כו' - יראה אדם עצמו כאילו שקול כל העולם שקול כמחצה צדיקים וחסידים ומחצה רשעים וכאילו מעשיו שקולים כמחצה על מחצה עשה מצוה אחת נמצאו זכיותיו מכריעין ונמצא צדיק ועל ידו כל העולם הוכרע להיות רובן צדיקים:

31 וניהוי - צדיק שמרד כמחצה עונות וכמחצה זכיות ולמה איבד את הראשונות:

32 בתוהא - מתחרט על כל הטובות שעשה:

33 למה צדיקים דומים בעולם הזה - ביסורין הבאים עליהם:

34 ונופו - כלומר מעט ממנו:

35 נקצץ - ממנו נופו:

36 כך - נפרעין מן הצדיקים מעט עונות שבידם ונמצאו כולם נקיים:

37 ולמה רשעים דומין בעולם הזה - בטובה שמשפיעים להם:

38 נופו - מעט ממנו אף אלו יש בידם מיעוט טובות וזכיות:

39 נקצץ נופו - קבלת שכרם היא קציצת נופם:

40 למדרגה - אשולויי"א אישילייר"א: מדרגה כדרך שעושין מדרגות לחריצין שסביבות המגדלים כשמגביהי' קרקעיתן:

41 יש דרך ישר לפני איש - כשרואין הרשעים שלותן נראית דרכם בעיניהם ישרה ואחריתה של אותה שלוה הזמנת דרכי מות היתה:

42 בית נתזה - שם האיש:

43 שהתלמוד מביא לידי מעשה - נמצאו שניהם בידו:

44 גדול תלמוד תורה שקדם לחלה ארבעים שנה - כשיצאו ממצרים נתנה להם תורה בחדש השלישי ובחלה לא נתחייבו עד שנכנסו לארץ דכתיב בבאכם ואמר מר ספרי פ' שלח לך משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה דכתיב בהו כי תבאו וכאן נאמר בבאכם משנכנסו לה ובתרומות ומעשרות לאחר כיבוש וחילוק דכתיב תבואת זרעך שיהא כל אחד מכיר חלקו והן י"ד שנים הרי נ"ד ומשם התחילו למנות שמיטין כדאמרינן בערכין דף יב: ועשו שמיטה לסוף שבע הרי ס"א שנים ולסוף נ' עשו יובל הרי ק"ג:

45 מתחילתו משמט - מתחילת השנה מיו"כ עבדים נפטרים ושדות חוזרות ועדיין לא עברו אלא מ"ט אבל שביעית אינה משמטת אלא בסופה דכתיב דברים טו מקץ שבע שנים לסוף שבע שנים כל שנה שביעית במנין ס"א:

46 תחילת דינו - ליום הדין תחילת תביעות שעליו מפני מה לא עסקת בתורה:

47 פוטר מים - הפורק עול תורה ראשית מדון הוא תחילת דינו ואין מים אלא תורה דכתיב ישעיהו נ״ה:א׳ הוי כל צמא לכו למים:

48 וכשם שדין - פורענות תורה קודם לדין פורענות מעשה כך שכרו אם עסק בתורה קודם לשכר מעשה:

49 בעבור ישמרו חוקיו - ואמר מר לעיל קידושין דף לז. תשמרון זו משנה:

50 ינצורו - יקיימו:

51 ופסול לעדות - דכיון שאינו מן היישוב אין מקפיד על עצמו ואין לו בושת פנים וכן האוכל בשוק הואיל ואין מקפיד על כבודו אינו בוש לזלזל בעצמו וליפסל: